נשיא בית הדין הארצי לעבודה היוצא יגאל פליטמן נתן היום (שני) את פסיקתו האחרונה באירוע הפרישה שלו בהרכב מורחב של שבעה שופטים, ובו קבע כי תשר ייחשב לשכר לכל דבר והמעסיק יצטרך לשלם עבורו זכויות סוציאליות כמו דמי ביטוח לאומי, פנסיה, מס הכנסה ומס בריאות. מדובר במהפכה של ממש בשוק העבודה, בשל ההשלכות הרחבות על המשק קבע פליטמן כי פסיקה זו תיכנס לתוקף בינואר 2019, ועד אז נתן למדינה הזדמנות להסדיר את הנושא בחקיקה.
החלטה זו מגיעה לאור שני הליכים משפטיים. הראשון הוא של מלצר בשם יחיאל בודה שתבע את מסעדת "אלפרדו" בפתח תקווה לאחר שטען כי במשך שנתיים לא קיבל שכר מעבר לטיפים שקיבל. המסעדה טענה כי בהתאם לסיכום עמו, הטיפים היו שכר העבודה שלו. בית הדין לעבודה הכריע לטובת המלצר ופסק כי למרות שהשתמע מדבריו שקיבל סכומים נאים, על המסעדה לשלם לו שכר מלא עבור כל תקופת העבודה בסך של למעלה ממאה אלף שקלים. המסעדה ערערה על הקביעה. ההליך השני הוא תביעה של מלצר נגד הביטוח הלאומי בבקשה לקצבה, במסגרתו נדרשו השופטים להכריע אם הביטוח הלאומי יראה בטיפ כשכר מבוטח שבגינו משולמות קצבאות.
בהחעדר החלטה של המחוקק בעניין זה, הציג פליטמן את קביעתו שעתידה לחולל שינוי גדול בתחום שוק העבודה ובפרט בתחום המסעדנות. על פי החלטתו, כספי התשר מיועדים לתשלום שכר לעובדי שרשרת השירות. לפיכך בהעדר התניה מפורשת אחרת, המעסיק רשאי להשתמש בכספי התשר אך ורק לתשלום שכר עבודה לעובדי שרשרת השירות. המעסיק אינו רשאי לשלם באמצעות כספי התשר תשלומי חובה, הפרשות לפנסיה או זכויות סוציאליות אחרות. תשלומים אלה שהמעסיק חייב בתשלומם, עליו לשלמם בגין מלוא השכר המשולם לעובד, לרבות כספי התשר. תשלומי המעסיק כאמור, צריכים למצוא ביטויים ברישומים כנדרש ממנו על פי חוק הגנת השכר.
לצד זה המעסיק רשאי להגיע להסכמה עם עובדיו בדבר התנייה החורגת, והוא רשאי להשתמש בכספי הטיפים העולים על שכר המינימום או על שכר גבוה יותר שסוכם עליו, לתשלומי החובה החלים עליו. בין היתר לתשלום חלקו בדמי הביטוח הלאומי ובהפרשות לפנסיה או תשלום הזכויות הסוציאליות של עובדי השירות.
האתגר: אכיפת הפסיקה בהעדר חקיקה
עוד קובע פליטמן כי משכר העובד ינוכו כל תשלומי החובה שיש לנכות משכר העבודה. אי תשלום דמי ביטוח לאומי בגין כספי התשר לא ייחשב כאי תשלום מצד עובד שרשרת השירות, משום שלא הוא חייב בתשלומם למוסד. בתוך כך לא יהיה מקום לשלילת גמלתו או הפחתת שיעורה, ובקרות מקרה המזכה בתשלום גמלה מחליפת הכנסה, יחשב המוסד אותה הכנסה על פי שכרו האמיתי והמלא של עובד שרשרת השירות לרבות כספי הטיפים. אם לא ישולמו דמי ביטוח בגין התשר, יהיה המוסד לביטוח לאומי רשאי לחזור אל המעסיק בתביעת שיפוי.
השאלה העולה היא איך יאכפו את פסק הדין בהעדר חקיקה ממשלתית הולמת ובמצב שבו יש קושי רב לאכוף דיני עבודה במדינת ישראל. השופט פליטמן דחה את ערעורו של המלצר נגד הביטוח הלאומי כי יש לשלם תשלומים סוציאלים מהטיפים בטענה כי הוא לא רואה מקום להתערב בנושא החזרה של המוסד לביטוח הלאומי בתביעת שיפוי נגד בית העסק. השופט קיבל את ערעור בתי העסק נגד קביעת בית הדין האזורי בתל אביב בעניין המלצר יחיאל בודה שטען כי לא קיבל שכר מעבר לטיפים.
יניב אופק, עו"ד המייצג את רשת אלפרדו, שזכה בערעור בירך היום את הכרעת בית הדין ואמר "זכינו, ותביעות סחטניות של מלצרים יפסקו. שנית סוף סוף תהיה הסדרה יעילה של הענף והמסעדנים יוכלו לנשום לרווחה ולא להתעסק ברישומים למיניהם אלא בעבודה".
"הטיפים הם שכר לכל דבר ועניין, ובהחלטה מעניינת שנתן בית הדין מבוצע איזון ראוי", הוסיף עו"ג אופק. "ניתן יהיה להשתמש בטיפים לתשלומים סוציאליים מלאים, ובתמורה ייכנסו כהכנסה לקופת המסעדה. הנפגעים מההחלטה הם המלצרים כיון שעד כה נהנו משכר גבוה מאוד שרובו לא מדווח, ועתה שכרם יהיה מדווח באופן מלא. העובדים ייאלצו להסתפק בשכר פחות והמסעדנים יאזנו הוצאותיהם להכנסותיהם כפי שעשו בעבר. עוד נפגע נוסף הוא שוק עורכי הדין שלא יוכלו להגיש תביעות מיותרות כנגד מעסיקים ועל כך אנחנו שמחים".
תיקו פרנקו, רואה חשבון שמייצג את רוב המסעדנים, הסביר את ההשלכות של הפסיקה "במשפט אחד המלצרים ירו לעצמם כדור ברגל, ותוך כדי שפשפו את הרגל של המעסיק. מצד אחד הסתיימה הסאגה של מלצרים לא הגונים שדרשו גם טיפים וגם שכר, בית הדין קבע שהטיפים זה השכר של המלצר. זה אומר שהמלצרים יקבלו הרבה פחות כסף באופן משמעותי, לא במזומן אלא בצ'ק כי הטיפים יעברו לקופת העסק ישארו בבנק ויחזרו בסוף החודש בצורה של צ'ק נטו בניכוי מע"מ ומס הכנסה על כל הטיפים וביטוח לאומי", אמר. לדבריו, "המעסיק יצטרך לשלם תוספת של ביטוח לאומי וגמל על ההפרש בין מה ששילם עד כה ובין כל הטיפים, ההפרש יגולל כנראה על מחיר המנה. כי כך בית הדין רצה".