אלאור אזריה יגיע הבוקר (רביעי) לאולם בית הדין הצבאי בבסיס הקריה, כנראה בפעם האחרונה. בפעמים הקודמות הוא שמע את השופטים דוחים מכל וכל את טענותיו וקובעים כי מעשיו ראויים לענישה מחמירה. הפעם הוא אמור לשמוע בשורות חיוביות יותר, כשיגיע לדיון בפני הוועדה לעיון בעונש שתדון בקיצור עונשו.
אזריה צפוי להגיע לדיון בפני ועדה צבאית שבראשה יעמוד שופט צבאי-משפטי, וששני חבריה הנוספים הם אדם בעל ניסיון בתחום הטיפול באסיר, שממונה על ידי שר הביטחון, וקצין בדרגת סגן אלוף ומעלה, שממונה על ידי הרמטכ"ל.
בעוד שהוועדה שדנה בעניינם של עבריינים שהורשעו בבתי משפט אזרחיים יכולה לקצר עד שליש מתקופת מאסר, באפשרותה של הוועדה הצבאית לקצר את תקופת המאסר עד כדי מחצית מן התקופה. מי שקוצר עונשו במערכת האזרחית יהיה, במהלך התקופה שנוכתה מהמאסר, תחת פיקוח ובמעמד של "אסיר ברישיון". דינו של חייל שהורשע בבית דין צבאי שונה: אין לוועדה הצבאית סמכות לשחרר אסיר ברישיון ובתנאים, תוך בניית תכנית שיקומית, כפי שנעשה באזרחות. קיצור העונש, אם ניתן, מביא לשחרור מלא ומוחלט מן המאסר, ללא פיקוח של הרשויות.
בפועל, עונשיהם של חיילים שהתנהגותם בכלא הצבאי טובה מקוצרים בשליש ולא במחצית מתקופת המאסר, בדומה לנעשה באזרחות. קשה להיזכר במקרה האחרון שבו קוצרה מחצית מתקופת מאסרו של אסיר שנשפט במערכת הצבאית.
סיכוייו של אלאור אזריה לקבל הקלה משמעותית בעונשו גבוהים. התביעה הצבאית נוהגת שלא להתנגד לבקשות ההגנה לקיצור תקופת המאסר בשליש כשלאסיר אין בעיות משמעת מיוחדות בכלא הצבאי וכשאין שיקולים ייחודיים. סביר שזו העמדה שתציג מחר אל"ם שרון זגגי, התובעת הצבאית הראשית, שתייצג את התביעה הצבאית בוועדה בדיון שייערך בעניינו של אזריה. אם אכן ינוכה שליש מעונשו של אזריה הוא ישוחרר מכלאו ב-10 במאי, בעוד מעט פחות מחודשיים.
ניתן להניח שסנגוריו של החייל יבקשו מהוועדה את שחרורו המידי של אזריה, שכן מחצית מתקופת מאסרו כבר חלפה. באופן טבעי, הסנגורים יציגו את הצטיינותו של אזריה בשירות עד לאירוע שבו הורשע בהריגת מחבל מנוטרל ואת המחיר הכבד ששילמו החייל ומשפחתו. אולם, נסיבות ייחודיות אלה הובאו כבר בחשבון על ידי הרמטכ"ל, כשהמתיק את עונשו של אזריה בארבעה חודשים, מעונש של 18 חודשים בפועל לעונש של 14 חודשים. ספק רב אם הוועדה תשתכנע לנכות מחצית מעונש המאסר שהוטל על אזריה, כשדבריהם של שופטי בית הדין לערעורים באשר לחומרת מעשיו עדיין מהדהדים.
"השלכות ייחודיות הנודעות למעשי עבירה שמבצעים לובשי מדים"
הוועדה הצבאית שוקלת שיקולים "אזרחיים", כמו מסוכנות של האסיר וסיכויי שיקום, בדומה לוועדות השחרורים האזרחיות, ובנוסף - שיקולים "צבאיים" ייחודיים. בהחלטה שלא לקצר את עונשו של רמי דותן, מי שהיה ראש להק ציוד בחיל האוויר והורשע במעשי שחיתות ומרמה, אמרו שופטי בג"ץ כי "הענישה בצבא, וכמותה ה'עיון בעונש', השניים ייגזרו מאופיו וממהותו של שירות בצבא, מן ההשלכות הייחודיות הנודעות למעשי עבירה למיניהם שעה שמבצעים אותם לובשי מדים או מי שכפופים הם למסגרת חוק השיפוט הצבאי".
שופטי בג"ץ התערבו בהחלטת ועדת השחרורים בעניינו של דותן, שמעשיו פגעו קשות בצה"ל. את החלטתם הם נימקו, בין היתר, ב"שיקולי המורל בצבא; שיקולי הלכידות החברתית; אמון חייל בחייל וחייל במפקד; חוסנו של הצבא; השפעתה של ההחלטה על הלוך הרוחות בצבא".
בעניינו של דותן היה ברור הצורך להעביר מסר שהצבא יקיא מתוכו מפקד שבגד בערכים הבסיסיים ביותר שעליהם מושתת הצבא, פעל באופן מושחת ואף השחית את פקודיו - ולא יקל בעונשו. עם זאת, בעניינו של אזריה השיקולים המורכבים בהרבה.
אל מול אהדה ציבורית רחבה שלה זכה החייל, וקמפיינים מתוקשרים שליוו את מאבקו המשפטי על חפותו, השופטים שדנו בעניינו של אזריה קבעו קביעות ערכיות בנוגע לנורמות ההתנהגות המצופות מלוחמים, ומצאו שהוא סטה מאותן נורמות סטייה חמורה.
דומה שהחששות שנשמעו כנגד ראשי הצבא, שמא חיילי צה"ל יושפעו מ"אפקט אזריה" ולא יפעלו כמצופה מהם מול מחבלים, התבדו. דווקא בשל כך תוכל הוועדה להתעלם מרעשי הרקע ששככו זה מכבר ולדון בעניינו של אזריה באופן "נקי".
אם כך, סביר שאזריה ישוחרר לביתו בתום ריצוי שני שליש מתקופת מאסרו, בדומה לחיילים אחרים שנשפטים במערכת הצבאית. ייתכן שהוועדה אף תשקול את שחרורו בערב יום העצמאות הקרב הבא, מתוך רצון להקל עם מי ששירת כלוחם בתקופת שירות משמעותית ביותר. בכך תגיע סוף סוף לסיומה אחת מהפרשות שטלטלו את מדינתנו הכה רגועה.