פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לראשונה פורסם דוח מבקר על קצא"א: ייתכן שמדובר במונופול

      זו הפעם הראשונה שהמבקר עוסק בדוח חברה שעוסקת בתחום הנפט ונקראת על שם צינור קו אסיה-אירופה כיום וקו אילת-אשקלון בעבר. לטענת המבקר יתכן כי משרד האוצר הסתמך על המלצות חלקיות בלבד כדי לשמור על מעמדה של החברה ולהפוך אותה למונופול

      :

      - זו הפעם הראשונה שבה מתפרסמים ממצאים בנוגע לקצא"א
      - על פעילות החברה מוטל חיסיון מהקמתה ב-1968 ועד היום
      - יתכן כי קצא"א מחזיקה במעמד של מונופול
      - לטענת המבקר, משרד האוצר לא בחן אפשרות לפצל את החברה כדי לשמור על מעמדה

      מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, בפרסום דוח על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2017, 21 בנובמבר 2017 (מערכת וואלה! NEWS , נועם מושקוביץ)
      מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא (צילום: נועם מושקוביץ)

      מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, קובע כי הממשלה כשלה בהיערכותה לפקיעת הזיכיון של קצא"א, חברת הנפט שפעלה בעבר במסגרת יחסי ישראל-איראן ושעל פעילותה כיום מוטל חיסיון. המבקר מצא כי המשך פעילותה של החברה במתכונתה החדשה, כחברה בשם "קו צינור אירופה-אסיה", לא נבחנה על ידי גופים מקצועיים. נוסף על כך עולה מהדוח כי ייתכן שהחברה מחזיקה במעמד של מונופול.

      זו הפעם הראשונה שבה מתפרסמים ממצאי המבקר בנוגע לחברה שעל עיקרי פעילותה הוטל חיסיון שנמשך קרוב ל-50 שנה. בפברואר אשתקד, תם הזיכיון המיוחד שקיבלה קצא"א מהממשלה לפעילות בתחום הנפט. החברה הוקמה בשנת 1968 ביוזמה משותפת של ישראל ואיראן, שהייתה אז תחת שלטון השאה הפרו-מערבי שניהל קשרים הדוקים עם ישראל, ועסקה בהעברת נפט מאיראן לישראל באמצעות מכליות שהגיעו לאילת ומשם לאשקלון לצורך ייצוא נפט לישראל ולמדינות נוספות.

      טקס פתיחת חוף קצאא באילת (מערכת וואלה! NEWS , עיריית אילת)
      חוף קצא"א באילת (צילום: דוברות עיריית אילת)

      על אופי וטיב פעילותה המדויק הוטלו צווי חיסיון ואיסור פרסום גורפים שלא השתנו במהלך השנים גם עם חילופי השלטון באיראן לאחר המהפכה האסלאמית בסוף שנות ה-80, שהתוותה מדיניות אנטי-ישראלית מובהקת. החברה נחשבת לייחודית משום שמדובר בחברה פרטית שהוקמה על ידי הממשלה והזיכיון המיוחד שניתן לה הקנה לה הקלות כמו פטור ממס וחיסיון בנוגע לפעילותה העסקית. עם תום הזיכיון בשנה שעברה, החלה הממשלה לנסח קווי מתאר של חברה חדשה שתהיה מנותקת מהקשר ההיסטורי עם איראן.

      ראשי התיבות של החברה החדשה זהים לזו של קודמתה והפירוש של קצא"א כיום הוא קו צינור אסיה-אירופה והוא מלמד בין היתר על תפקידה ההיסטורי החברה - תיווך בסחר נפט בין מדינות באסיה ובאירופה, מלבד ההיבטים הנוגעים לצריכת נפט בישראל.

      גם על קצא"א החדשה הוטל חיסיון גורף בהחלטת הממשלה שהאריכה את הוראת השעה המכריזה על ענייני החברה כסודיים עד לדצמבר 2022. האיסור כולל "כל ידיעה הנוגעת לחברה לרבות עסקאותיה בתחום הנפט ושוויה". יחד עם זאת, בעקבות אסון הנפט בעברונה משנת 2014 ובעקבות עתירת עמותת אדם טבע ודין לבג"ץ, הוחרגו מהחיסיון ההיבטים הסביבתיים מהצו.

      דליפת הנפט בעברונה 10.12.2024 (רשות הטבע והגנים)
      דליפת הנפט בעברונה ב-2014 (צילום: רשות הטבע והגנים)

      המבקר קובע כי למרות שהחברה הפסיקה למלא את ייעודה ההיסטורי במסגרת היחסים עם איראן כבר לפני זמן רב, הרי שגם כיום "קצא"א דומיננטית בענף תשתיות הדלק במשק". בשל כך, ביקר המבקר את העובדה שהגורמים המקצועיים, בהם הרשות להגבלים עסקיים ומשרד האנרגיה, לא בחנו את החלטת הממשלה בנוגע להקמת החברה החדשה ואת החלופות לתזכיר החוק בעניינה.

      בהקשר זה לטענת המבקר, לא נבחנה האפשרות לפצל את החברה ולבחון האם היא מחזיקה באזורים מסוימים, במעמד של מונופול. משרד מבקר המדינה העיר למשרד האוצר ובפרט למנכ"ל שי באב"ד, שהיה הגורם האחראי לקידום הצעת החוק, כי מאחר שלא נעשה ניתוח של חלופות שונות ומפני שלא נעשתה השוואה בין החלופות, מוטל ספק האם הצעת החוק, שגיבש המשרד ושאישרה הממשלה על פי הצעתו, היא החלופה המיטבית למשק ולאזרחי המדינה. יתרה מכך, מהדו"ח עולה כי משרד האוצר הסתמך על המלצות חלקיות בלבד במטרה לשמור על מעמדה של קצא"א החדשה ולא בחן אפשרות לפצל את החברה.

      שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר במסיבת עיתונאים של משרד האוצר בנוגע לעתיד עובדי רשות השידור. תל אביב, 30 במרץ 2017 (ניב אהרונסון)
      מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד (צילום: ניב אהרונסון)

      לפיכך, מסרה רשות ההגבלים כי תזכיר החוק שנוגע לקצא"א החדשה כלל לא עסק בהיבטים של תחרות וריכוזיות במשק הדלקים ומשכך לא מסרה את עמדתה בנושא. אולם, המבקר קבע בדוח כי על הרשות היה לבחון לעומק סוגיה זו. כמו כן, גם משרד האנרגיה לא היה שותף בהכנת תזכיר החוק החדש, והסתייגויותיו, שנוגעות בין היתר להחיל פטורים דומים של חברת תש"ן - חברה ממשלתית בתחומי תשתיות נפט ואנרגיה - לא נשמעו. תש"ן מסרה למבקר באופן פרטני כי גם היא לא ידעה על הפצת תזכיר החוק וכי בהיותה חברה שמתחרה בקצא"א, היה חשוב שעמדתה תישמע.

      דוח המבקר מתפרסם בתקופה רגישה מבחינת החברה. מלבד האסון החמור בעברונה, החברה מתמודדת עם הליך בוררות שמתנהל בשנים האחרונות בין ישראל לאיראן בנוגע לפעילותה, על רקע נושא הגרעין ומעורבותה של איראן במימון טרור נגד ישראל. במסגרת הליך הבוררות המורכב נטען כי ישראל חייבת לאיראן מיליארדי דולרים בעבור אספקת נפט והקפאת עסקאות מניבות לאחר ההפיכה השיעית באיראן.

      מדוברות קצא"א נמסר: "החברה מודה למבקר המדינה על עבודתו ומאמינה בביקורת ככלי חשוב לשיפור והתייעלות.
      כשנתיים טרם מועד פקיעת הזיכיון הגישה קצא"א לממונים דוח הערכות מפורט, שבו הסבירה כיצד בכוונתה להערך לתום תקופת הזיכיון. עם זאת, ההחלטה הסופית בדבר עתידה של החברה נתון בידי הממשלה והיא שקבעה גם בסוגיית תום הזיכיון, והכנסת גיבתה החלטתה בחוק. "בנושא החוף האקולוגי באילת - מאז כניסתו לתפקיד פעל יו"ר קצא"א לפי הנחייתו של שר האוצר, משה כחלון, להחזרת רצועת חוף בת חצי ק"מ של חוף קצא"א והחוף האקולוגי באילת - לציבור, ולשמחתנו המהלך הושלם עוד בקיץ שעבר וזכה לשבחים מצד מבקר המדינה".