המבקר קובע: כך כשלה מערכת הביטחון בקידום גיוס בחורי הישיבות

- כמות המתגייסים החרדים עולה אך לא בקצב שקבעה הממשלה
- מנהלת תלמידי הישיבות הוקמה לפני שלוש שנים אולם עוד לא החלה בעבודתה
- הפער בין היקפי הגיוס בפועל ובין יעדי הגיוס גדל פי 8 בשלוש שנים
- שיעור הבדואים בצה"ל לא מונף בשל יחסים מורכבים של המגזר עם המדינה

מערכת הביטחון כשלה בעמידה ביעדי גיוס תלמידי ישיבות ופעלה "בעצלתיים" להגשמת מטרה זו - כך עולה מדוח מבקר המדינה יוסף שפירא המתפרסם היום (רביעי). הנושא שבגינו נכנסה המערכת הפוליטית לסחרור, נבחן בשנים האחרונות על ידי המבקר שמצא כי למרות שכמות המתגייסים מהציבור החרדי עולה מדי שנה, קצב השינוי איטי מדי והפער בין יעדי הגיוס שקבעה הממשלה לבין היקפי הגיוס בפועל הולך וגדל.

לפי ממצאי הדוח, בשנים 2016-2013 לא עמדה מערכת הביטחון ביעדי הגיוס שקבעה הממשלה והפער בין היקפי הגיוס בפועל של תלמידי ישיבות ובין יעדי הגיוס גדל פי שמונה בערך, מ-1.4% בשנת 2013 לפער של 11% בשנת 2016.

המבקר גם מצא את הסיבה לכשל: פעילות מסורבלת של משרדי הביטחון והאוצר, שהובילה לכך שהמלצות הצוות הבין משרדי לקידום העמידה ביעדי הגיוס של בחורי ישיבות לא יושמו. העבודה על הקמת מנהלת תלמידי ישיבות באגף כוח האדם החלה לפני קרוב לשלוש שנים, אולם עד היום לא החלה את פעילותה.

הדיונים בצה"ל בנושא החלו כבר ב-2015. בינואר 2016 הקימה הממשלה צוות בין משרדי לקידום המטרה והמלצותיו ניתנו באפריל באותה השנה. חודש לאחר מכן, במאי 2016 נכנס אביגדור ליברמן לתפקידו. ליברמן הגיש את המלצות הצוות לאישור הממשלה רק בפברואר 2017. הממשלה איחרה לדון בהקמת המנהלת, ובספטמבר 2017 ביטל בג"ץ את התיקון לחוק הגיוס וקבע כי בתוך שנה יש לחוקק חוק חדש.

המנהלת הייתה אמורה להיות "הגזר": לפי עמדת אגף כוח אדם, למנהלת היו אמורים להיות כמה יתרונות על פני המצב הקיים בצה"ל בכל הנוגע להתמודדות עם סוגיית גיוס תלמידי ישיבות, לפתרון בעיות המתעוררות בשירותם הצבאי ולהכוונה לקראת שחרורם מצה"ל והשתלבותם בחברה. כך, עם הקמת המנהלת, נושא גיוס תלמידי ישיבות לצה"ל ירוכז תחת קורת גג אחת וגם שיבוצם לזרועות יהיה על בסיס מיון מותאם ועל פי סדר העדיפויות המטכ"לי.

המנהלת אמורה לתכנן את כלל הקורסים וההכשרות, לטפל בהם ולפקד עליהם. לתלמידי ישיבות יינתן ליווי מטכ"לי במהלך השירות וכן טיפול מלא ואחיד בהכנה לשחרור.

לצד הקמת המנהלת, החליטו במשרד הביטחון על "המקל": הקמת מערך פיקוח ואכיפה על תלמידי הישיבות, בניסיון לאתר מועמדים לגיוס שאינם לומדים בישיבה. אלא שלפי קביעות המבקר גם הקמת מערך זה נעשתה "בעצלתיים". במשך כשנתיים התקיימו מחלוקות בין משרד הביטחון למשרד האוצר, ורק במאי 2017 אושרה הקמת המערך, אולם הוא טרם החל לפעול.

חשיבות זירוז הטיפול בנושא אינה נוגעת רק לעמידה פורמאלית ביעדים שנקבעו על ידי הממשלה. מראשית הקמת המדינה, נמדדה שאלת גיוס תלמידי הישיבות ביחס לכמות והיקף התופעה. גם בן גוריון התייחס לפער בין הפטור הראשוני שניתן לאחר מלחמת העצמאות ושכלל מספר זעום יחסית של תלמידי ישיבה לבין ההיקף הגדל והולך ברבות השנים.

במכתב ששלח דוד בן גוריון בשנת 1958, כתב לרב הראשי דאז הרב יצחק הרצוג, "כשפטרתי לפני עשר שנים בחורי הישיבה משירות בצבא היה מספרם מועט, וגם, כפי שנאמר לי אז, היתה זו הארץ היחידה שבה נשארו לומדי תורה לשמה, אם כי עלי לציין בשמחה כי בחורי הישיבה לקחו חלק במלחמה על הגנת ירושלים כשאר צעירי ירושלים". עם זאת, לדבריו, "המצב מאז השתנה. בחורי הישיבות רבו... ומספרם הגיע לאלפים".

באותו מכתב ביקש מהרב הראשי לשוחח עם ראשי הישיבות ולהגיע עמם להסכמה על גיוס קצר של שלושה חודשים שבו יתקיים "אימון בסיסי".

השתלשלות שאלת הגיוס נמשכה מאז קום המדינה ועד היום. בשנת 2002 אישרה הכנסת, לראשונה בחקיקה ראשית, את מתן הפטור מגיוס לתלמידי ישיבות ש"תורתם אומנותם", בחוק שזכה לכינוי חוק טל. נגד החוק הוגשה עתירה לבג"ץ, שנדחתה, ותוקפו הוארך עד 2012. בשנה זו, התערב בג"ץ ופסל את החוק בשל הפגיעה בזכות לשוויון.

ב-2014, הקואליציה שכללה את מפלגת יש עתיד העבירה את חוק שירות הביטחון, ובו נקבע מתווה להגדלה הדרגתית של מספר תלמידי הישיבות המתגייסים, באמצעות שיטה של קביעת יעדים שנתיים של מכסות גיוס. בתום תקופת הסתגלות נקבע שייבחנו הנתונים מחדש.

עם זאת, פיזור הכנסת והבחירות החדשות יצרו מציאות פוליטית שונה שהובילה לביטול החוק ולחקיקת תיקון מספר 21, המרסן משמעותית את החוק שהעבירה הממשלה הקודמת. תיקון 21 כלל את הארכת תקופת ההסתגלות ואת הענקתו של פטור גורף של חלק מתלמידי הישיבות בתנאי שכמות מסוימת שלהם, שתיקבע על ידי הממשלה, תתגייס לצה"ל או לשירות הלאומי.

עוד נקבע כי שר הביטחון יהיה רשאי להמשיך לדחות מדי שנה את שירות כלל תלמידי הישיבות עד הגיעם לגיל 21 גם אם יעדי הגיוס שקבעה הממשלה לא הושגו. בנוסף נקבע כי לא יוטלו סנקציות פליליות עד לשנת 2023. בנובמבר 2017, בג"ץ ביטל את תיקון 21, לאחר שקבע כי הוא לא ישיג את המטרה: צמצום של אי השוויון בחלוקת נטל השירות הצבאי. תאריך פקיעת תוקף החוק הוא ספטמבר 2018.

מבקר המדינה עסק בדוח גם בגיוס של בני מיעוט נוסף, המיעוט הבדואי. ממצאי דוח המבקר מלמדים כי מערכת הביטחון וצה"ל פעלו רבות בנושא בשנים האחרונות ואף הצליחו להגיע להישגים משמעותיים, אולם המבקר מציין כי היחסים המורכבים שבין המדינה לציבור הבדואי מונעים את מינוף הצלחתה של התכנית לעידוד גיוס בקרב בני העדה הבדואית.

"כדי להביא לגידול בשיעור ההתנדבות לגיוס לצה"ל בקרב המגזר הבדואי נדרש לפתור את הסוגיות האמורות, שאינן נמצאות בתחום אחריותה של מערכת הביטחון ואף אין לה שליטה עליהן", קבע המבקר, כשהוא מתייחס בעיקר לסוגיית הדיור, הנחשבת לנפיצה במיוחד בקרב הפזורה הבדואית, ולחסמים שונים שמציבה המדינה בפניה.

בדוח שהתפרסם היום עוסק המבקר גם במסלול הנח"ל הייחודי. המבקר סוקר את פעילותם של גרעיני נח"ל, ואת השינויים שעברו במהלך השנים. "במקום שחברי גרעיני הנח"ל יקיימו פעילויות התיישבותיות וחקלאיות הם מבצעים פעילות חינוכית-חברתית בבתי הספר ובמסגרות אחרות בערים ובשכונות ברחבי הארץ. יוצא כי פעילות הנח"ל הנוכחית אינה מתיישבת עם הוראות החוק", קובע המבקר.

המבקר מצטט גם את דברי הרמטכ"ל גדי אייזנקוט שאמר לנציגי משרד המבקר כי "מסלול הנח"ל סיים את תפקידו ההיסטורי במתכונתו הנוכחית ואינו רלוונטי עוד. הרעיון שעמד ביסוד המסלול ופרק המשימה הלאומית היה טוב בעבר. החברה הישראלית השתנתה, האילוצים וצרכי הצבא השתנו, ולכן למסלול הנח"ל אין מקום. יש להפסיק את פרק המשימה שבמסלול הנח"ל, ולעבור לשירות צבאי מלא של שלוש שנים". המבקר קובע כי על משרד הביטחון וצה"ל לקיים דיון יסודי בנושא ולהגיע להכרעה על המשך מסלול הנח"ל.

עם פרסום דוח המבקר, ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי הוא "מייחס חשיבות רבה לנושא השירות בצה"ל. לשם כך מקיים האגף הביטחוני- חברתי, שהינו חלק מהאשכול החברתי, פעילות ענפה מול אוכלוסיות מיוחדות שונות שלא בהכרח נמנות עם השנתון התורן המיועד לגיוס מתוקף חוק שירות ביטחון. בכלל זה ניתן למנות את אוכלוסיית החרדים, בדואים, דרוזים, צ'רקסים ונוצרים".

עוד נמסר: "האגף הקים בתחילת שנה זו גוף שיעסוק במדידה והערכה של אפקטיביות ההכנה לצה"ל והגדנ"ע. בכוונת האגף למדוד את ההערכה והמשוב על כלל הפעילויות לעידוד הגיוס בתחום הכנה לצה"ל לצורך למדיה והפקת לקחים.

"בכל הקשור לגיוס בני המגזר הבדואי, משרד הביטחון הקים פורום 'שולחן עגול' בין-משרדי העוסק בהעצמת האוכלוסייה הבדואית בתחומים שונים", צוין בתגובת המשרד. "במסגרת זו הוקמו ארבעה צוותים העוסקים בתחומי הדיור, החינוך, ההכשרות והתעסוקה, והמכינות והאקדמיה. בהקשר זה התקיימו כבר שני מפגשי סטטוס בראשות מנכל משהב"ט, המפקח אישית על פעילות הצוותים. בהמשך השנה מתוכננים מפגשים נוספים. בכל הקשור לגיוס האוכלוסייה החרדית, העביר שר הביטחון עוד בתחילת 2017 'הצעת מחליטים' לטיפול בנושא בראייה רב שנתית, לרבות ביטול תיקון 21 לחוק. נושא זה נמצא בעצם ימים אלו על שולחן הממשלה ואנו מקווים כי יוסדר בתקופה הקרובה. כמו כן, לפני מספר חודשים הוקמה מנהלת תלמידי ישיבות בצה"ל לטיפול בהעצמת הגיוס והעמידה ביעדים שקבעה הממשלה, וכן נבנה מערך ההכרה, הפיקוח והאכיפה על תלמידי הישיבות באגף הביטחוני-חברתי".