"אני מחויב לכל תושבי ירושלים, כולם ילדיי וכולם צריכים לקבל שירותיות שווה", אמר ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, בריאיון לוואלה! NEWS ביום ירושלים האחרון כשנשאל על מזרח העיר, ועל אמירות דומות בנוגע לאחדות והשקעות העירייה באזור הוא חוזר לא פעם.
אולם, דווקא בתחום הכלכלי ופיתוח העסקים, הקרוב לליבו, נראה כי במזרח העיר נותרים משמעותית מאוחר, כשתוכנית הבנייה שהעירייה עצמה מקדמת לפיתוח מע"ר (מרכז עסקים ראשי) מזרח תקועה כבר שני עשורים ופחות מ-10% מהתקציבים לפיתוח מרכזי העסקים מוקצה לאזור זה.
בעוד מרכז ירושלים מתמלא במדרחובים, מיצבים אמנותיים ובתי קפה, ומצב העסקים השתפר אחרי השנים הקשות של האינתיפאדה ועבודות הרכבת הקלה - במזרח העיר מתארים התושבים הידרדרות והזנחה בשל היעדר השקעות.
החברה העירונית שאחראית לפיתוח מרכזי העסקים בעיר היא חברת "עדן - החברה לפיתוח כלכלי בירושלים". תחילה היא עסקה רק בפיתוח מרכז העסקים במערב העיר, אך לאחר מכן קיבלה אחריות גם לפיתוח מע"ר מזרח הנמצא מצפון לעיר העתיקה - משער שכם ועד שייח ג'ראח - ומע"ר צפון - מרכז העסקים הראשי החרדי - הכולל אזור שבין הרחובות הנביאים ויפו לרחוב צפניה.
"החברה פועלת להפיכת מע"ר מזרח למתחם תיירותי-עסקי מרכזי מוביל לאוכלוסייה הערבית ולכלל הציבור בירושלים, ולגורם מרכזי בזירה העסקית והתרבותית, כנהוג בערי הגדה כגון רמאללה ובית לחם", נכתב באתר "עדן". אולם מהדו"חות הכספיים של החברה עולה כי ישנם פערים משמעותיים בתקציבים המופנים לכל אזור.
מתוך כ- 270 מיליון שקלים שהועברו לפרויקטים שונים בעיר דרך עדן בשנים 2011 עד 2016, רק כ-7% הושקעו בפרויקטים במזרח העיר. בעוד כ-167 מיליון שקלים הושקעו במע"ר מרכז ירושלים בשש שנים אלה, במע"ר צפון הושקעו כ-83 מיליון שקלים ובפרויקטים במזרח העיר הושקעו כ-18 מיליון בתקופה זו. כשעל פי הדוחות הכסף מיועד ל"תכנון פרויקטים מע"ר מזרח" ו"מרחב ציבורי דרך שכם". עם זאת, בשנת 2016 הושקע הסכום הגבוה ביותר של כשמונה מיליון שקלים, וזאת לאחר שבשנת 2015, הושקע כמיליון שקל בלבד.
לצד זאת, גם אחרי שנים של עבודה, תוכנית הבינוי העירונית לפיתוח מרכז העסקים, שעיריית ירושלים אחראית לה וכוללת שימושים של מסחר, מלונאות ומגורים, טרם אושרה. התוכנית מתפרשת על שטח של כ-850 דונם וכוללת את השכונות ואדי ג'וז ובאב א-זהרה. "כבר יותר מ-20 שנה עוסקים בתוכנית, עוד לפני ברקת. והיו כבר כמה מתכננים", אמרה אפרת כהן-בר, ראש צוות ירושלים המזרחית בעמותת "במקום - מתכננים למען זכויות אדם בתכנון".
"ברקת אחראי לביטול 400 יחידות דיור"
אחד האדריכלים שעבד על התוכנית במשך יותר מעשור, מטעם העירייה, הוא סנאן עבד אל-קאדר. על אף שהתוכנית התקדמה, החליט עבד אל-קאדר להתפטר לפני כשלוש שנים לאחר שבעירייה הוחלט על קיצוץ ניכר מ-1,400 אלף מ"ר בנוי לכ-550 אלף מ"ר. "הרגשתי שהתחלתי בפרויקט מסוים, הצגתי אותו כמה פעמים בתדירות שהיא קשורה להתקדמות ולקחתי אחריות בעניין הזה לייצג את העירייה בפני התושבים, וכשהפרוגרמה השתנתה באופן דרמטי הבנתי שאני לא יכול להמשיך לקחת אחריות על העניין", אמר עבד אל-קאדר, והוסיף כי אחרי הקיצוץ "התוכנית לא עונה על הצרכים של התושבים וגם לא בלוחות הזמנים בקידום פרויקטים נקודתיים".
לדברי גורם המעורה בהכנת התוכנית של עבד אל-קאדר, היא כללה תוספת של כ-400 יחידות דיור לאזור, אולם במסגרת הקיצוץ הוחלט לבטל לחלוטין את התוספת ורק להכשיר בנייה קיימת שנבנתה ללא היתר, וזאת על אף הגידול באוכלוסייה. "רצו להוסיף בערך 400 יחידות דיור, ובמשך שנים זה היה מקובל על כולם, עד כניסת ראש העיר ברקת שנתן הוראה לבטל את זה", אמר. כהן-בר הוסיפה כי ההחלטה לקצץ את יחידות הדיור היא פוליטית.
"ברקת לא רוצה לתת יחידות דיור לפלסטינים תושבי ירושלים בגלל הברית שכרת עם הימין הקיצוני. הוא מקדם תוכניות בשכונות הפלסטיניות רק כמצג שווא של הגינות, והוא מבזבז כספי ציבור על תכנון פיקטיבי שלא עונה על צרכי הדיור", אמרה כהן-בר והוסיפה כי ברקת עשה מהלך דומה גם בתוכנית אחרת בערב אל-סוואחרה, כשגם במקרה זה קוצץ משמעותית מספר יחידות הדיור. לדבריה, הקיצוץ הפך את התוכנית ללא כדאית עבור יזמים, ונוצר מצב שנותנים "כלי מקולקל, לא משתלם ליזמים".
יו"ר תנועת התעוררות עופר ברקוביץ', שכיהן בדירקטוריון חברת "עדן" ופועל לקידום הנושא, קושר בין התקציב הנמוך לעיכוב באישור התב"ע של מזרח העיר ואומר כי באמצעות המודל הקיים, לא ניתן להשקיע כמעט באזור. "המודל שלפיו 'עדן' פועלת אומר שכשיש תב"ע מאושרת, בונים, יש היטלים, 50% מההיטלים הולכים לחברה ואז מפתחים עם הכסף הזה את המרחב הציבורי. זה עבד מאוד טוב במרכז העיר ירושלים ובגלל זה עדן הצליחה שם", אמר ברקוביץ'. אולם לדבריו, "במרכז העיר המזרחי, בגלל שאין תב"ע מאושרת ואין בנייה, אין היטלים ואין גם כסף להוציא. התרעתי על הדבר הזה עשרות פעמים בפני ראש העיר".
"חמש דקות ברגל מרחוב יפו, בלב מזרח העיר, רואים עולם אחר", סיפר פעיל מעוטף ירושלים, שניסה לקדם את שדרוג האזור, על ההזנחה והקשיים. "המצב קשה מאוד. אפילו פח אי אפשר למצוא. הרבה חנויות נסגרו במזרח העיר כי לא החזיקו מעמד. הכל שם מוזנח. ואז באים ומספרים לנו בגאווה ש'שמו לנו עץ'. היינו בסיורים, והפקידים של העירייה כעסו עליי שאני אומר את האמת".
את תחושתו כתושב מזרח העיר סיכם כך: "אנשים ממזרח העיר שונים מכל העולם. כל העולם מתקדם ובמזרח העיר חוזרים אחורה. אתם חיים עכשיו יותר טוב מהסבים שלכם, אנחנו ההפך", הוא אומר. "לסבא שלי היו חיים יותר טובים מאבא שלי, ולאבא שלי היו חיים יותר טובים ממני, ולי יהיו חיים יותר טובים מהבן שלי".
"מרכז העסקים המזרחי של ירושלים מוזנח ולא מקבל את הטיפול ראוי", הוסיף ברקוביץ', המתמודד כעת לראשות העיר. "למרות ניסיונות משמעותיים להצפת אוזלת היד העירונית מול ראש העיר ומול הפקידים הרלוונטיים לא נעשו השקעות מתאימות, השטח מלוכלך, יש בעיות חנייה ואכיפה רבות. ראש העיר כשל בטיפול באזור הזה וביכולת שלנו להכניס הכנסות משמעותיות ולחזק את כלכלת מזרח העיר".
העירייה: גידול בהיקף ההשקעות בשנים האחרונות במזרח העיר
מעיריית ירושלים נמסר: "מרכז העסקים הראשי של מזרח ירושלים, כשמו כן הוא - אזור המיועד בראש ובראשונה למסחר ולתעסוקה, אשר מהווה מוקד מרכזי לפעילות עסקית עבור כלל תושבי מזרח העיר. התכנית המוצעת מתבססת על תמהיל תכנוני ומאוזן בין שטחי תעסוקה, מלונאות ומסחר, שייבנו בליבת המע"ר, לבין יחידות דיור חדשות המוצעות בתכנית שייבנו מסביב לליבה. בשנים האחרונות חל גידול בהיקף ההשקעות במע"ר מזרח, הן בפיתוח כלכלי-עסקי והן בשיפור פני האזור, בדגש על פרויקטים של פלייסמייקינג. מגמה זו צפויה להמשיך בשנים הבאות ואף להתגבר עם אישור התב"ע החדשה למע"ר".
