פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בכיר בפיקוד העורף: האיום המרכזי על אזרחי ישראל - רקטות הגראד

      הקצין הדגיש כי מלבד איום הגראד, בצה"ל ערוכים להתמודדות עם רקטת הבורקאן המהווה איום לטווחים קצרים יותר. בנוסף, בפיקוד בוחנים אפשרות להקלת האופן שבו ניתן יהיה להקים ממ"דים ולהפכם לנוחים לשהייה ארוכה. על מערכות ההתרעה: בקרוב תתבצע חלוקה נוספת לאזורים ממוקדים

      בכיר בפיקוד העורף: האיום המרכזי על אזרחי ישראל - רקטות הגראד
      צילום: שי מכלוף, עריכה: תום זואילי

      (רקטה פגעה בגג בית ביישוב בשער הנגב ולא התפוצצה, בפברואר)

      הטווח המאוים ביותר בישראל הוא 40 ק"מ מהגבול בצפון הארץ ובדרומה - כך אמר לוואלה! NEWS קצין בכיר בפיקוד העורף. לדבריו, הרקטה שמהווה את האיום המרכזי על העורף היא רקטת הגראד - שנמצאת בכמות גדולה מאוד גם בידי חיזבאללה וגם בידי חמאס ושאר ארגוני הטרור ברצועת עזה ובחצי האי סיני.

      בשל כך, האזור שהכי פחות חשוף לאיום מסוג זה בארץ הוא מרחב יהודה ושומרון ולאחר מכן הערבה, מצפה רמון ואזור גב ההר. קוטרה של הרקטה 122 מ"מ והיא בעלת ראש קרבי של עד 6.3 ק"ג חומר נפץ. אלא שמלבד האיומים הנשקפים מרקטת הגראד, בפיקוד העורף מתייחסים גם לרקטת ה"בורקאן" שמאיימת על רדיוס של קילומטרים בודדים עם ראש קרבי שכולל עד כחצי טון חומר נפץ.

      "בסופו של דבר יש לאויב מספר מוגבל של רקטות", אמר הקצין הבכיר. "אנחנו גם נדע לתת לזה מענה באמצעות תקיפה מהיבשה ומהאוויר. ככלל אני מעדיף להניח כל שקל שיש לי לא על מיגון אלא על התרעה. אם האזרח יידע מה הוא צריך לעשות ואיך להתמגן הוא ינצל. באופן סטטיסטי. הסיכוי שיפגע ממ"ד מפגיעה ישירה הוא 0.0000009%".

      שרידי רקטה שהתפוצצה בשטח פתוח במועצה האזורית שדות נגב (חטיבת דובר המשטרה)
      שרידי גראד בשטח פתוח במועצה האזורית שדות נגב (צילום ארכיון: דוברות המשטרה)

      בתוך כך, כ-25 שנים לאחר שהוחלט לאכוף את חובת בניית מרחב מוגן דירתי (ממ"ד), בפיקוד העורף החליטו לבחון אפשרויות לבצע הקלות על אזרחים ועל ענף התיירות בנושא. מלבד האפשרות להקל בעלויות הממ"דים, בפיקוד ייבחנו גם אופציות הנוגעות ליכולת להפוך את הממ"ד למרחב נוח לשהייה ממושכת.

      בשנים האחרונות לא נבנו מקלטים ברחבי ישראל, זאת למרות שאיום הטילים והרקטות רק גדל באמצעות טילים מדויקים ובעלי ראשי קרב כבדים. הסיבה לכך טמונה במדיניות פיקוד העורף, לפיה הממ"ד מספק מענה יעיל בצירוף מערכות ההתרעה. "אנחנו לא רוצים מדינה של מקלטים", הסביר הקצין הבכיר. "אנחנו כן שמים דגש על הממ"ד כמקום שיהיה נוח לשהות בו".

      בשנים האחרונות גדלו ממדיו של הממ"ד מחמישה מטרים רבועים לכדי מתחם בגודל של לפחות תשעה. אולם כעת בוחנים בפיקוד העורף אפשרות להרחיב את הממ"ד ל- 12 מ"ר. כמו כן, בשלב זה עלתה המלצה לשלב קליטת אינטרנט אלחוטי (WiFi) בממ"ד כדי לאפשר שהייה ממושכת.

      פתיחת מקלטים הערב בשלומי 20 דצמבר 2015 (אדריאן הרבשטיין)
      רמת מיגון גבוהה. מקלטים בצפון הארץ (צילום ארכיון: אדריאן הרבשטיין)

      על רקע התחממות הגבול עם סוריה נבחנו המבנים ברדיוס של תשעה ק"מ. לדברי הקצין הבכיר, נמצא כי אזור זה הינו ברמת מיגון גבוהה מפני אמצעי לחימה סוריים בשל התקן שנקבע לפני שנים רבות לרמת הגולן. הדבר ניכר גם במיגון מפני פצצות מרגמה: חלונות הדירות חייבים להיות גבוהים ביחס לחדר רגיל כדי למנוע פגיעת רסיסים באזרחים. בנוסף לכך הותקנו מרכיבי מיגון נוספים בשנה האחרונה במוסדות החינוך ובגני הילדים ברמת הגולן כולל יישובים דרוזים בהם יש פער משמעותי של מיגון.

      באשר לאזור המרכז, הקצין הבכיר הדגיש כי תודעת השירות של העיר תל אביב היא גבוהה מאוד ורמת כשירות המקלטים של העיר היא 95%. גם הערים חיפה וראשון לציון נמצאות ברמת מיגון גבוהה.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      בקרוב: חלוקה לאזורי התרעה נוספים (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

      מלבד נושא המיגון, התייחס הבכיר גם למערכות ההתרעה. לדבריו, בנגב המערבי, בעיקר ביישובים סמוכי הגדר, הגיעה רמת ההתרעה ל-12-10 שניות, בהתאם לסוג האיום, בזמן שבגבול הצפון המערכות עוברות שדרוגים. עוד הסביר הקצין הבכיר כי כיום קיימת חלוקה ל-267 אזורי צפירה שונים ברחבי הארץ ובנובמבר הקרוב, עם השלמת הצבת הטכנולוגיה החדשה והטמעתה, תורחב החלוקה ל-ל-1,600 אזורי צפירה. באופן זה, חיפה תחולק לעשרה אזורים, כך שבזמן חירום יתאפשר למרחבים שלמים להמשיך בשגרה, ואילו תל אביב תפוצל לארבעה אזורים.

      תמ"א 38: "הפרויקט מקודם באזורים שאין בהם פערי מיגון"

      מלבד מיגון והכנה לאיומי הרקטות, משרד השיכון מקדם פרויקט לחיזוק מבנים בעלות של 200 מיליון שקלים. את רמת התקן שלו אוכף פיקוד העורף במטרה לטפל במבנים בעלי פוטנציאל קריסה בעקבות איומים שונים, בהם גם רעידות אדמה, ולחזק אותם.

      האזורים שנכללים בתכנית הם שכונות עוני באזור השבר הסורי אפריקני ושבר יגור, בכרמל. פרויקט מיגון נוסף מתבצע במימון משרד האוצר ומשרד הביטחון בתקציב של 150 מיליון שקלים בדגש על שכונות בקריית שמונה, צפת וטבריה. כמו כן מתבצע פרויקט מתקדם למערכות נעילה למקלטים, במטרה למנוע ונדליזם, מניעת הצפות ופתיחה בשעת חירום בלחיצת כפתור.

      לדברי הקצין הבכיר, פרויקט תמ"א 38 שנועד לתמרץ חיזוק מבנים ברחבי הארץ כדי למנוע קריסה הנובעת מרעידות אדמה, זוכה לקידום באזורים שונים - אך לא באלו שקיימים בהם פערי מיגון, אותם מבקשים בפיקוד לצמצם.

      האחדת תקן המיגון והעמדת תחליפים לממ"דים

      אלה כמה מהפיתוחים והרפורמות שיכנסו לשימוש בעתיד הקרוב בתחום הממ"דים:

      • פיתוח ובדיקת דלתות ממ"ד חדשות: זולות יותר וחסכוניות במקום

      • האחדת תקן המיגון בכלל חלקי הארץ באשר לעובי המיגון ל-40 ס"מ (שבעבר היה 80 ס"מ)

      • חידוד בדרישות המיגון למקומות תיירות (מתוך תפיסה שבשעת חירום אנשים לא ישהו באתרי נופש):
      -שינוי נפח המיגון בבתי מלון מ-2.5 מ"ר ל-1 מ"ר לכל יחידת דיור
      -מבנה מוגן אחד של 10 מ"ר לכל אתר נופש

      • מתן אפשרות מיגון כתחליף לממ"ד (עבור אזרחים ללא ממ"ד) על פי תקנות פיקוד העורף