אחרי שבועיים של אשפוז במחלקת היולדות בבית החולים רמב"ם בחיפה חזרה השבוע פ' (שם בדוי) נחושה ומאושרת לביתה. המקרה של פ', שנאלצה להגיע לטיפול מיוחד בבית החולים בשל סיבוך בהריון, היה מורכב מסיבה נוספת - היותה אזרחית סוריה. בחודש שעבר התבשרה כי בשל חדירת השליה לשריר הרחם שלה, כתוצאה מלידות קודמות שהסתיימו בניתוחים קיסריים, תיאלץ לעמוד בפני בחירה קשה.
לידה רגילה, כך הסביר לה הרופא במולדתה, אינה אפשרית והוא לא מוכן להסתכן בביצוע ניתוח קיסרי שבו קרוב לוודאי תדמם למוות, או שבנה ימות. הרופא שטיפל בפ' אמר לה שתוכל לנסות לפנות לבית חולים מודרני בדמשק כדי לעבור טיפול לפתרון הסיבוך - או להדרים לישראל ולקוות שתצליח לעבור את הגבול.
פ' בחרה בתחילה לנסות לפנות לבית החולים בבירה הסורית, אך בשל הלחימה במדינה לא יכלה לעבור את מחסומי הדרכים באזור דמשק ונאלצה לשוב לביתה. מכיוון שהייתה על סף חודש תשיעי וחששה מהתממשות התרחיש המסויט שתיאר בפניה הרופא - אבדן חייה שלה או של העובר שבבטנה - היא נפרדה מבעלה ומילדיה ופנתה דרומה. פ' הגיעה אל הגבול עם ישראל, שם חיילי מנהלת הסיוע ההומניטרי "שכנות טובה" קלטו אותה וסייעו לה להגיע באמצעות אמבולנס אל בית החולים בחיפה.
עוד בנושא
"ישראל היחידה שעמדה לצדנו": פעילות צה"ל למען הפצועים הסורים נחשפת
תיעוד בלעדי: המבצעים החשאיים של צה"ל למען אזרחי סוריה
כך, כשהיא עייפה וכאובה, עברה פ' לפני שבועיים את הגבול בין המדינות. כעבור יומיים כבר שכבה במחלקת יולדות ב' בבית החולים רמב"ם. פרופ' עידו שולט, מומחה להריון בסיכון שעמו נפגשה, שיבח את האבחנה של הרופא שטיפל בה מעבר לגבול, שאותו קרוב לוודאי לא יפגוש לעולם: ניתוח קיסרי רגיל מסוכן ביותר לבריאותה של פ' ויש צורך בביצוע הליך מורכב יותר.
פרופ' שולט פנה למחלקת צנתור כלי דם, ושם הותאם לפ' טיפול שיתאים לניתוח המורכב שלא ניתן לבצע במולדתה. ד"ר איגור קוגן, מומחה ל"אנגיו" (צנתור כלי דם תוך כדי שיקוף, י"א) החדיר שני בלונים מתנפחים לעורקי הרחם וניפח אותם בצורה שמונעת דימום ברחם בזמן עריכת ניתוח קיסרי. לאחר השלמת הפעולה העדינה הזו, שנעשית בבית החולים רמב"ם כמה פעמים בשנה, פנו המנתחים לבצע ניתוח קיסרי שבמהלכו חילצו בעדינות לאוויר העולם את בנה הפג של פ' והעבירו אותו לטיפול בפגייה בבית החולים. את רחמה של פ' סגרו הרופאים בחזרה ללא כל פגיעה.
אחרי כמה ימי אשפוז במחלקת יולדות וימים מתוחים נוספים בפגייה הכול בא על מקומו בשלום. פ', שהתחבבה מאוד על צוות המחלקה ועל צוות הפגייה, ביקרה אותו מדי יום וסיפרה לאחיות שהיא מתגעגעת מאוד למשפחתה, ושבעלה שאיתו לא הייתה בקשר מאז שעזבה את הבית כלל אינו יודע אם שרדה את הניתוח וכלל לא יודע שנולד לו בן. "החלטתי על השם של הילד מזמן", סיפרה. "על שם לבן או שם לבת. עכשיו לבעל שלי תהיה הפתעה נעימה".