פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "העלנו רעיון כמעט לא הגיוני: אסד הצעיר מקים כור"

      תת-אלוף דרור שלום, ראש חטיבת המחקר באמ"ן כיום, היה סגן-אלוף צעיר שעמד בראש ענף סוריה בעת מבצע "ניגון שקט". בראיון לוואלה! NEWS הוא מספר על ההחשדה של המבנה המוזר במדבר ומצהיר: אין איום גרעיני על ישראל

      "העלנו רעיון כמעט לא הגיוני: אסד הצעיר מקים כור"
      צילום: ניב אהרונסון, יוסי אלטר וניב מעוז

      בשאר אסד ירש את אביו חאפז כנשיא סוריה בשנת 2000 כשהוא בסך הכול בן 34. מוקף באנשי אמונו הוותיקים של האב החל בשאר לבסס את מעמדו בשלטון הדיקטטורי בניגוד לתקווה שתלו בו במערב שיהיה זה שיחולל רפורמות ליברליות במדינה. ככל שחלף הזמן, גיבש בשאר סביבו חוג מקורבים ובשנת 2004 החל לטהר את צמרת השלטון.

      ראשון "הפורשים" היה שר ההגנה הסוני הוותיק מוסטפא טלאס, שהתנגד לחלק מהתהליכים שהוביל אסד הבן. שנה לאחר מכן הודיע גם סגן הנשיא עבד אל חלים חדאם, אף הוא מוסלמי סוני, על פרישה לשם כתיבת ספר אוטוביוגרפי. חדאם כיהן למשך חודש כממלא מקום הנשיא בתקופת המעבר בין אסד האב לאסד הבן במהלכה שונתה החוקה כך שיתאפשר למנות את בשאר לנשיא למרות גילו הצעיר, שכן על פי החוקה שהיתה נהוגה אז גיל המינימום לנשיאות עמד על 40. זמן קצר אחרי תפיסת השלטון בידי בשאר, יצא חדאם לגלות.

      ראש ענף סוריה הצעיר

      באותן שנים פיקד על ענף סוריה בחטיבת המחקר באגף המודיעין בצה"ל סגן-אלוף צעיר בשם דרור שלום. באותם הימים היה עסוק שלום מבוקר עד ליל בניסיון לקרוא את המתרחש במוחו של אסד ובסוריה בכלל - מעל פני השטח, ובעיקר את מה שמתרחש בצללים. למעלה מעשר שנים מאוחר יותר, במרץ 2016, יתמנה דרור לתפקיד השני בחשיבותו באמ"ן: ראש חטיבת המחקר בדרגת תת-אלוף. גוף זה הוא האחראי העיקרי על מחקר מודיעיני בתחום המדיני, הצבאי, הכלכלי, החברתי, הטכנולוגי ועוד. אחריותו מתבטאת לא רק בגיבוש אסטרטגיה ברמה הלאומית, אלא גם בעיצוב מערכות ומבצעים ולאפשר לדרג הצבאי הבכיר ולדרג המדיני לקבל החלטות באמצעות הצגת מסד נתונים מדויק ככל שניתן.

      בראיון מיוחד לוואלה! NEWS חוזר תת-אלוף שלום יותר מעשר שנים לאחור ומספר על הרגעים שהובילו לאיתור הכור הגרעיני בדיר א-זור שבסוריה, על ההיערכות בקהילת המודיעין למבצע "ניגון חוזר" שפרטיו הותרו היום לפרסום, על הפעולות שבוצעו רגע אחרי הטלת הפצצות ועל המסר ששוגר לאיראן וחיזבאללה.

      תא"ל דרור שלום אמן מחקר- תקיפת הכור בסוריה (ניב אהרונסון)
      "הייתי סא"ל יחסית צעיר עם אחריות מאוד גדולה על הכתפיים". תת-אלוף דרור שלום, היום (צילום: ראובן קסטרו)

      "זה תפקיד מאתגר מאוד", מספר תא"ל שלום על הימים בהם היה ראש ענף (רע"ן) סוריה בחטיבת המחקר, "הייתי סא"ל יחסית צעיר עם אחריות מאוד גדולה על הכתפיים, בהרבה מאוד תחומים. צריך להבין את המדינה, את תהליך קבלת ההחלטות בה, להבין מה יכולותיה ובעיקר להביא מודיעין להתרעה - האם תהיה או לא תהיה מלחמה עם סוריה".

      מבוקר עד ערב פעלו שלום ופקודיו בענף במטרה להבין את דרכו של אסד הבן, לבחון את תהליך ההתקרבות של סוריה תחת הנהגתו לאיראן ולחיזבאללה וללמוד את ההשפעות והתהליכים בסוריה על רבדיה הרבים. דוגמא לאותה האחריות שעליה מדבר דרור היתה שאלת התנהגותו של אסד בקיץ 2006 והשאלה אם יתערב במלחמת לבנון השנייה. "שמנו הערכה די אמיצה שהייתה במחלוקת. חשבנו שאסד לא ישתתף בלחימה אלא רק יסייע. זה סוג אחר של מעורבות", וכך היה.

      אסד מפתח נשק גרעיני? כן

      אך האתגר המודיעיני האמיתי התגלה כמה שנים קודם לכניסתו של דרור שלום לתפקיד הרע"ן, כשהחלו להתעורר ספק סימנים ספק השערות על כך שאסד מנסה לפתח איום צבאי שאי אפשר יהיה להתעלם ממנו: פיתוח מקומי בתחום הנשק הגרעיני.

      "קצינים צעירים מהתחום הטכנולוגי בחטיבת המחקר מחשידים את המרחב (הסורי, א"ב) ומעלים רעיון שיכול מאוד להיות שבאופן כמעט לא הגיוני, אסד, הצעיר הזה, מקים אצלו בחצר האחורית כור גרעיני תוך מידור קפדני מאוד, כולל של אנשים בצמרת שלו. ההחשדה הזו מגיעה בסופו של דבר אל שולחנו של ראש אמ"ן אלוף עמוס ידלין", מספר דרור. "כזירה צפונית באמ"ן יחד עם הזירה הטכנולוגית אנחנו לוקחים את המידע להערכת מודיעין שנתית שמכתיבה הנחת עבודה מחמירה. כלומר - אני לא יודע להגיד שאין לו כור ואני לא ואני לא יודע להגיד שיש לו כור".

      כור גרעיני בליד העיר דיר א-זור בסוריה שנבנה בסיוע צפון קוריאה והופצץ לפי מקורות זרים ב-2007 על ידי ישראל (AP , DigitalGlobe)
      כור בחצר האחורית. המתקן החשוד (צילום: AP)

      בעקבות הערכת המודיעין החסרה, קהיליית המודיעין יוצאת לחפש את האתר בהשקעת משאבים ניכרת כדי לאשש או להפריך את הסברה שאסד בונה כור גרעיני. "בין המשימות המודיעיניות האיסופיות שנעשו היו גם מבצעים של המוסד (ראו הרחבה בכתבה של אבי יששכרוף, א"ב). תא"ל שלום מציין כי "כשמגיע האקדח המעשן במבצע מאוד איכותי שהמוסד עושה, זו כבר לא הפתעה דרמטית אלא סוף סוף הוכחה. כמובן שאז אתה רואה את הדבר הזה והוא מעורר בך התרגשות ודריכות ואתה שואל את עצמך 'איך לא ראינו את הדבר הזה ספציפית?'".

      החלק החסר בפאזל

      "הדבר הזה" שעליו דיבר תא"ל שלום בהתרגשות במשרדו בבסיס הקריה בתל אביב הוא כור גרעיני שבשאר אסד בנה אי שם בסוריה מתחת לאף של מדינות האזור ללא ידיעת צמרת השלטון הסורי. למעט שתי דמויות מרכזיות, בשאר לא משתף איש בסוד, מה שהופך את אתגר השגת המידע עבור קהילת המודיעין הישראלית למורכב עוד יותר.

      "לא במקרה הביאו את המודיעין הזה", מרחיב שלום כדי להדגיש את חלקו של אמ"ן והוסיף: "ולכן כשזה מגיע וכשזה מתחבר לכל פיסות המידע, מצטייר פאזל די ברור על מה שקורה שם. אבל זה לא נגמר בזה - צריך להבין מה מצב הכור, מתי יהיה נכון לתקוף וכיצד, מה תהיינה ההשלכות של התקיפה ועוד". מאותו הרגע, ענף סוריה באמ"ן מתכוונן למשימה הטקטית - הבאת מודיעין מדויק על האתר, באיזה חימוש להשתמש וכיצד ומה התזמון המיטבי לתקיפה.

      בינתיים, המידע המודיעיני שסיפק המוסד עובר בצינורות הכי ממודרים בקהילת המודיעין. מספר מצומצם של בעלי תפקידים רלוונטיים באמ"ן לביצוע המשימה נחשפו למידע והוגדרו כשומרי סוד. חלקם לקחו חלק משמעותי בתהליך התכנון ועד לרגע התקיפה מבלי לדעת כלל מה מטרת המשימה. "קבוצה של מתי מעט עוסקים בזה," מספר שלום, "אנחנו מבינים שעכשיו זה מבחן משמעותי שלנו עבור הצבא ועבור המדינה. הבנו שאולי נצטרך לתקוף את זה וההשלכות יכולות להיות חמורות, עד כדי מלחמה", נזכר דרור שלום בהלך הרוח בקרב אותם בעלי תפקידים שקמו בבוקר, עסקו במרוץ אחרי הכור הגרעיני הסורי מבלי שחלק מעמיתיהם לחטיבת המחקר יודעים על כך ולו את הפרט הקטן ביותר.

      זה לא נווה מדבר

      המאמץ המודיעיני נחלק לשני מישורים עיקריים: המישור הראשון הוא לשרטט את התמונה המלאה סביב הכור הגרעיני - לאתר את מיקומו המדויק ואת מצבו (האם הוא "חם", א"ב). מה שהקשה על צוות המחקר הוא תרגיל ההונאה של אסד ו"הסתרת" הכור באזור שכוח אל בלב מדבר, עם עצי דקל מסביבו וללא הגנה צבאית - כל זאת כדי לא לעורר חשד.

      מישור הפעולה השני הוא ההיערכות להתקפה. כיצד נכון לתקוף וכיצד ניתן לבצע זאת בצורה היעילה ביותר לפי התנאים שיקבע הדרג המדיני. החלק המורכב ביותר הוא להציג לדרג המדיני והצבאי הבכיר מסד נתונים איכותי ורחב שיאפשר תהליך קבלת החלטות כדי להכריע בשאלה: האם לתקוף ואם כן אז מתי, כשברקע מרחף החשש העצום ממלחמת תגובה עם סוריה.

      הראשונים לזהות

      ליחידה הטכנולוגית בחטיבת המחקר באמ"ן, זו שחוקרת את היכולות הטכנולוגיות של האויב, מגיע הקרדיט על איתור הפעילות הגרעינית בסוריה. הם אלו שעשו את הצעד הראשון, שהצליחו לשכנע את המערכת שאין עשן בלי אש ומציגים לראש אמ"ן מסמך המצביע על פיתוחו של פרויקט טכנולוגי שאסד מנסה להסתיר. ידלין השתכנע.

      "לא מגיעים לאתר (הכור הגרעיני, א"ב) סתם, זה לא פוקס", אומר דרור שלום, "אנחנו עוסקים במחקר מאוד קפדני. אנחנו קוראים לזה מחקר ללא תכנים. לוקחים פיסות מידע לא קשורות ומרכיבים באמצעותם פאזל שגם הוא עדיין חלקי, אבל הוא מצביע על איזשהו רעיון. אחר כך יוצאים לחפש אותו וברגע שהוא נמצא, מנסים להבין מה בדיוק אנחנו רואים. גם פה נכנס מחקר טכנולוגי מאוד מתקדם שנועד להבין את הסטטוס של הכור, את סוגו, האם הוא "חם" (כלומר פעיל, כך שפגיעה בו עשויה לגרום לדליפה של לנשורת רדיואקטיבית. א"ב). ברגע שהוא 'חם' יש בעיה מאוד משמעותית לתקוף אותו. המרוץ נגד הזמן מאוד חשוב". ככל שחלף הזמן היה ברור לבכירי קהילת המודיעין ומערכת הביטחון כי ברגע שצינור שנבנה באטיות מהכור אל נהר הפרת הסמוך יתחיל להזרים מים אל המבנה ולמעשה לקרר את הכור שהחל לפעול, ההשלכות על האזור יהיו מכריעות.

      הטייס שהשתתף בתקיפה של הכור בסוריה (ראובן קסטרו)
      לספק מודיעין איכותי לטייסים. סגן-אלוף ד', אחד מתוקפי הכור (צילום: ראובן קסטרו)

      לאחר שהתברר מעל לכל ספק כי המתקן הסודי בדיר א-זור הוא כור גרעיני שיש לתקוף, היחידה הטכנולוגית בחטיבת המחקר נתנה גם את הטון בתכנון המבצעי של התקיפה. "זה אירוע מאוד משמעותי שמאפשר תקיפה מדויקת, מה שנקרא 'תקיפה כירורגית' עם מינימום נזק לסביבה ומקסימום פגיעה ביכולות", הסביר תא"ל שלום.

      פגישה עם ראש הממשלה

      בשלב זה, הסא"ל הצעיר דרור שלום צריך היה להציג את עמדתו בפני ראש הממשלה אולמרט ולהשיב לשאלות שקרוב לוודאי שיישאל על התגובה הצפויה של אסד ושל הצבא הסורי, ולהעריך את הסיכוי למלחמה בתגובה לתקיפה.

      באותה תקופה ממציאה חטיבת המחקר באמ"ן עולם מושגים חדש שנועד להגדיר פעולות שבהן ישראל מעוניינת להשמיד מטרות, אך לא מעוניינת לקחת על כך אחריות. לשם כך מתאר המודיעין את המציאות באמצעות שני מושגים עיקריים: מרחב הבלגה ומרחב הכחשה. למעשה מדובר ביכולת של ישראל לבצע פעולה ללא עקבות כך שיתאפשר לאויב להכחיש את האירוע ולהבליג עליו.

      ממספר רב של ראיונות, כולל זה, עולה כי בניגוד לדרך בה התנהל צה"ל רק שנה קודם לכן בזמן מלחמת לבנון השנייה, לקראת תקיפת הכור הסורי התנהל שיח בריא בתוך צה"ל ובין צה"ל לדרג המדיני בדרך לאישור התקיפה. על כך תוכלו לקרוא בכתבה של אמיר אורן שהתפרסמה באתר זה.

      אין כדור בדולח להתייעץ עמו

      "היה לי הכבוד, כסא"ל צעיר, לשבת אצל ראש הממשלה ולספר מה אני יודע על סוריה", סיפר דרור שלום על הימים לפני התקיפה בהם היה צריך להשפיע על מקבלי ההחלטות, "זה שיח לא טריוויאלי בכלל וכקצין צעיר זה מאוד מרגש. אבל זה מה שנקרא אצלנו 'שיח מאפשר'. אף פעם זה לא רק מה שהמודיעין אומר, אין לנו כדור בדולח. אבל כשאתה מייצר דיאלקטיקה עם מקבל ההחלטות הצבאי או המדיני אתה מביא יכולת קבלת ההחלטות יותר טובה", הוא מסביר.

      "הדרג המדיני הוא זה שבסוף קיבל את ההחלטות האמיצות והנכונות באותה שעה", ממשיך שלום, "לא ידענו לאן זה יתפתח. אסד עשה שם פאול גדול בזירה הבינלאומית וחשבנו שאם נקלע למערכה משמעותית יותר יש צורך בלגיטימציה להפעלת כוח מתמשכת. אבל בסופו של יום אסד הגיב כפי שהוא הגיב".

      בודקים כל קריאת "זאב"

      לאחר מכן מצביע שלום על תמונה בשחור-לבן בה מופיעים ראשי חטיבת המחקר במלחמת יום הכיפורים שהיו בין האחראים למחדל המודיעיני שקדם למלחמה. "הם לא היו פחות חכמים מאתנו", אומר שלום, "הם טעו. אנחנו הופכים כל אבן ומחפשים. 'איכפא מסתברא' זו לא כותרת. החשיבה היא לבחון כל דבר מחדש ולערער על המוסכמות. בזמנו כראש ענף סוריה שאלתי את עצמי למה לאסד לעשות דבר כזה (לפתח נשק גרעיני, א"ב), אבל אז מגיע הקצין הזה שאומר לך 'זאב זאב", כשהרבה פעמים זה באמת זאב. בכל פעם אתה צריך לבדוק כל דבר, יש לנו אחריות גדולה מאוד".

      שלום מיד מצנן את ההתלהבות מההצלחה ההיא ומסביר: "זה שצדקנו אז, זה לא אומר שנהיה צודקים בהמשך. אנחנו כל הזמן צריכים להיות רגישים ולבחון כל דבר בזהירות רבה. אני חושב שהלקח החשוב שלמדנו הוא איכות השיח - עם המפקד ועם מקבל ההחלטות".

      חשש לדליפה לא גרעינית

      במסגרת ההכנות לתקיפה, מספר דרור, נרשמו שני מקרים של חשש חמור שהמידע אודות הכור דלף החוצה. אחד המקרים נסוב סביב הודעה של ארצות הברית כי מידע על הכור הגיע לידי הבריטים ומשם לידיו של עיתונאי אמריקני. כל זאת מתרחש בתקופה מאתגרת גם כך עבור אמ"ן שעסוק בגיבוש הערכה שמא בעקבות התקיפה שתבוא תפרוץ מלחמה עם סוריה. "אתה מסתכל על העיר ויודע שהאנשים למטה לא יודעים שאנחנו אולי לקראת מלחמה", הוא מספר על אותם ערבים מתוחים בקריה בתל אביב, "מה שהטריד אותנו בעיקר לא היה החשש לדליפת המידע אלא שהמצב של הכור כבר לא יאפשר תקיפה, אבל בסופו של דבר הדרג המדיני קיבל את ההחלטה שקיבל".

      האם היה רגע אחד בו התעורר ספק שמא לא מדובר בכור גרעיני?

      "יש גבול לכמה ספק אני יכול להטיל. האירוע הזה בראייתנו היה ברור ומובהק. זה היה כור והיה נכון לתקוף אותו. אני זוכר טוב את הלילה ההוא בבור ליד ראש חטיבת המחקר דאז יוסי ביידץ. ברגע ששומעים 'אלפא' (קוד פגיעה במטרה, א"ב) מהטייסים, אז מתחיל המבחן שלנו - מה תהיה התגובה?

      אף אחד לא יודע באמת כיצד אסד יגיב. מה עובר לך בראש באותן שעות?

      "האמת היא שהפתיע אותי ששמרנו על עמימות מוחלטת בכל הדרגים - צבאי ומדיני. אני חושב שזה היה סוד ההצלחה של האירוע הזה. אני הייתי בעיקר עסוק בלבדוק שאנחנו לא מפספסים פה משהו ולא מכינים לנו איזה מארב בשקט ואיזה הפתעה. צריך לשמור על דריכות של האנשים. יושבים מול המחשב, רואים ידיעות או שומעים ידיעות. הסתכלתי כל הזמן על התקשורת לראות מה הדרג הצבאי או הדרג המדיני אומר בחוץ אבל בסך הכול היה כאמור שקט מוחלט. אז זה עבד טוב".

      איזור הכור אחרי התקיפה לאייטם תקיפת כור (מערכת וואלה! NEWS , --)
      הכור בדיר א-זור, לאחר התקיפה

      מתי מתקבלת הערכה שאסד מכיל את האירוע ולא מגיב לתקיפה הישראלית?

      "עוד לא מצאתי רגע אחד שהאירוע הזה מאחורינו, אבל ברור שכאשר יורדת המתיחות יורדת גם הרגישות, אבל בסך הכול ראינו הרבה דברים אחרים שקרו שם שמהם אפשר היה להבין שהם לא במהות של ללכת לחפש תגובה".

      מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה בשנת 2011 מנהל אסד מלחמה בין היתר נגד אזרחי המדינה שלו ולא מהסס להשתמש בנשק כימי. דמיינת פעם מה היה קורה אם היה לו כור גרעיני?

      "קודם כל הסיפור של אם היה לו כור והיה הופך ל'כור חם' שהיה יכול לאיים עלינו זה אירוע גרוע מאוד למדינת ישראל. ולכן למדינת ישראל יש לה תפישה שהיא מטפלת באיומים כאלו. המהלך הזה, גם בדיעבד, בוודאי היה מהלך נכון. אבל צריך לקחת בחשבון שתפקידנו פה באמ"ן זה לא רק להסתכל על יכולות האויב, יש גם כוונות. למה זה חשוב? כי כוונות לא רק נגזרות מהיכולת של האויב אלא גם מההבנה של הצד שכנגד. אני חושב שגם כיום מדינת ישראל היא מדינה מאוד חזקה והיא נתפסת ככזו. יש לה מודיעין חזק, חיל אוויר חזק, צבא חזק. מדינה כזו מרתיעה מאוד ולכן לא כל יכולת של האויב באה לידי ביטוי למולנו.

      אם היינו עכשיו לוקחים את כל יכולות חיזבאללה ורק על פי זה מקבלים החלטות בישראל היינו כל הזמן במלחמה, ואם אני זוכר נכון, מאז מלחמת לבנון השנייה חיזבאללה מאוד מורתע. הוא מורתע לא כי אין לו יכולות אלא כי הוא מבין מה הוא יכול לקבל בתגובה".

      האישיות של בשאר אסד הפתיעה אתכם? ההחלטה ללכת על פרויקט שאפתני כזה מתיישבת עם האישיות שלו?

      "למדנו את אסד לא רע אז, אנחנו מכירים אותו גם היום. הוא איש מורכב מאוד. זה היה די מפתיע שהוא לקח כזה צעד. כשהוא עלה לשלטון בשנת 2000 היו רבים שזלזלו בו. אני באופן אישי ואנחנו בענף באותה תקופה בחטיבת המחקר ממש לא זלזלנו בו. כשהוא השתמש בנשק כימי, כשהוא טובח בעמו, אותי זה לא מפתיע. מה שמפתיע אותי זה דווקא היעדר התגובה של העולם".

      לאחר מכן נשאל ראש חטיבת המחקר האם בתקיפת הכור הסורי יש מסר גם לאיראן שמחזיקה בפרויקט גרעין שאפתני הרבה יותר שמפוזר ברחבי איראן.

      "תראה, מדינת ישראל תקפה שני כורים ואני לא מכיר כרגע שיש איום גרעיני על ישראל. במובן הזה ישראל משקיעה הרבה מאוד משאבים מודיעיניים. היא נמצאת בשיתופי פעולה עם שותפים מאוד רציניים, ואנחנו מנטרים את הסכם הגרעין הזה. אני חושב שמדינת ישראל הבהירה שהיא לא תאפשר גרעין במזרח התיכון. בינתיים למיטב הבנתי אין גרעין".