בשנת 2001 קיבל רוני נומה את הפיקוד על גדוד צפע בחטיבת הצנחנים. באחד המבצעים בחברון חצה כוח של הגדוד את ציר התנועה מכיכר גרוס, סמוך לשכונת אברהם אבינו ביישוב היהודי, ל'שטח האדום" באחריות פלסטינית כדי לפגוע במבוקש שהוגדר כ"פצצה מתקתקת". כוח בפיקוד מ"פ נקלע לאש תופת של התנזים, וקריאות העזרה של מפקד הפלוגה בקשר גרמו צמרמורת לכל מי שהאזין.
טייס מסוק הקרב שהוקפץ לסייע ביקש להבין ברשת הקשר "מהו קו כוחות צה"ל ואיפה נמצא האויב". בעידן שבו מפה דיגיטלית הייתה מדע בדיוני והאויב - לבוש בגדים אזרחיים - פעל בשגרה מתוך האוכלוסייה הצליח הטייס להקים עליו את המפקדים בשטח. נומה הבין מהר מאוד כי הטייס מתמהמה בזמן שהכוח נמצא בסכנת חיים ועלה מולו ברשת הקשר. אלו שהאזינו לשיחה ביניהם סיפרו השבוע כי קור הרוח וכישורי הפיקוד שלו חתכו עניין מהר מאוד. "באת לעזור לנו או לחפש מה הבעיות?", שאל נומה, "הכוח במצוקה. אנחנו צריכים אש רתק. לפגוע במחבלים שיורים. לפגוע במקומות חשודים".
הכוח חולץ לבסוף ללא נפגעים, ודמותו של נומה כמנהיג אמיץ וקר רוח, מומחה לניהול משברים, קיבלה את יסודותיה. חודשים לאחר מכן, נקלע נומה לאירוע מורכב נוסף. כוחות הגדוד יצאו על נתיב יחיד לכיבוש גבעות בשכונת אבו סנינה, שעוטפות את היישוב היהודי בעיר, אך עמוד חשמל שנפל על הציר מנע מהנגמ"שים והטנקים להתקדם. אש נפתחה לעברם מכל עבר. בחפ"ק ישבו מפקד חטיבת הצנחנים אז, אל"מ אביב כוכבי (סגן הרמטכ"ל כיום) ומפקד חטיבת יהודה אז, אל"מ דרור וינברג (שנהרג כשנה לאחר מכן בפיגוע בציר המתפללים). בהתייעצות עם מפקדים בכירים התקבלה החלטה לנתק את חברון מזרם חשמל כדי לפנות את העמוד ולהמשיך בפעולה. האישור משר התשתיות דאז אביגדור ליברמן הגיע, ועלטה ירדה על האזור. כשהגנרטור חזר לפעול והשיב את זרם החשמל לחפ"ק, קולו של נומה נשמע שוב בקשר, כשהוא מפקד על פינוי העמוד ולאחר מכן משתלט על השטח הפלסטיני הייעודי לפני עלות השחר. עברו שעות ארוכות ומאוד מתוחות, סיפר גורם שהיה בשטח באותן שעות, מג"ד אחר היה מאבד עשתונות ומנסה דרכים פחות יצירתיות.
נומה, שפיקד בעברו על יחידת המסתערבים דובדבן, היה אחראי כמפקד יחידת שלדג על הסיכול הממוקד הראשון באינתיפאדה השנייה - יחד עם אנשי השב"כ. בשנת 2002, שיאה של האינתיפאדה השנייה, המשיך לפקד על חטיבת בנימין, ולמד במהלך כהונתו, בין היתר, גם להכיר מקרוב את המוקטעה, מרכז העצבים הפלסטיני ברמאללה. מסלולו בצה"ל, שכלל גם פיקוד על חטיבת הנח"ל ב-2004, הפך אותו לאחד משלושת המומחים המטכ"ליים ליהודה ושומרון, לצד מתאם פעולות הממשלה בשטחים האלוף יואב מרדכי, וראש אגף המבצעים ומפקד פיקוד המרכז לשעבר האלוף ניצן אלון.
בשל ומוכן, עם מטען מבצעי רחב מאוד וניסיון יוצא דופן מול האבנים והקסבות של יהודה ושומרון, מונה האלוף נומה למפקד פיקוד המרכז במרץ 2015, כחודשיים לפני חג הרמדאן, הידוע כתקופה נפיצה מאוד בחברה הפלסטינית, שעשויה לגלוש לאלימות נגד ישראל. אלון, מפקד הפיקוד היוצא, הזהיר עם סיום תפקידו מהמתיחות בגדה המערבית, הדגיש את הצורך בצעדים משמעותיים לשיפור מרקם החיים הפלסטיני והוסיף כי השיח סביב הר הבית והעיסוק הגובר בירושלים עשוי להצית את השטח. אמר וצדק בהערכותיו.
עשור של שקט יחסי בראשות אבו מאזן הסתיים, והספירה הפלסטינית לאחור, לקראת "היום שאחרי" המנהיג, החלה. בדיעבד, ניתן לקבוע כי אותם ימים היו תחילת תקופת המעבר שבה יתאמץ אבו מאזן לשמור על הישגיו ההיסטוריים, בעוד אישים פלסטינים אחרים החלו דואגים לשמר לעצמם נכסים פוליטיים וכלכליים.כך או כך, הציתו הפעולות והשיח הללו חיכוך, והבליטו את השסעים ברחוב הפלסטיני. ישראל, כתמיד, הייתה אחד הקורבנות בתהליך.
יריית הפתיחה לגל האלימות ניתנה בסוף חודש יוני 2015. אש מרכב חולף הרגה את מלאכי רוזנפלד שנסע עם חבריו סמוך לשבות רחל בחבל בנימין. חודש לאחר מכן התרחשה פעולת טרור יהודי בכפר דומא, דרומית לשכם, כששני בתים פלסטינים הוצתו באמצעות בקבוקי תבערה, וזוג ההורים סעד וריהאם דוואבשה נספו יחד עם בנם הפעוט. בן נוסף, בן 4 נפצע באורח קשה. בתחילת אוקטובר בוצע פיגוע ירי לעבר רכב בשומרון, והזוג איתן ונעמה הנקין נרצחו לעיני ארבעת ילדיהם. מאוחר יותר סיפרו המחבלים בחדרי החקירות כי הפיגוע בוצע בתגובה לפעולה בדומא. מצב היסוד ברחבי יהודה ושומרון השתנה, ופיקוד המרכז הגדיר את התקופה האלימה - שתסתיים רק לקראת פסח 2016 - כ"אירועי גודל השעה".
מפקד הפיקוד נומה הוביל מדיניות לחימה בטרור מדויקת ומבדילה בין המבצעים לשאר האוכלוסיה - וראשי מערכת הביטחון גיבו אותו חרף הלחץ הפוליטי לפעולות אגרסיביות יותר. "שיטת המקל והגזר", שנמנעת כמעט כליל מהטלת סגרים וכתרים אך מקדמת הריסה מהירה של בית המחבל ושלילת היתרי העבודה בישראל של משפחתו המורחבת, יושמה בשטח - והחליפה את מדיניות "כיסוח הדשא" שפותחה בימיו של הרמטכ"ל גדי איזנקוט כמפקד אוגדת איו"ש בשנים 2003-2005. המציאות השתנתה, ונומה רצה למנוע מצב שבו פיגוע אחד שולל עבודה מ-70 אלף בעלי היתרים. כך, למשל, המשיכה שגרת החיים הפלסטיניים גם כשכוחות הביטחון תרים אחר המחבל שביצע פיגוע בכניסה לאריאל.
ד"ר חליל שקאקי, ראש המרכז הפלסטיני לחקר סקרים ומדיניות ברמאללה, התייחס בפגישה עם גורמים במערכת הביטחונית לנושא, ואמר כי הופתע מצעדי הבידול של ישראל לנוכח גלי הטרור הפלסטיני, אך נומה לא עצר, וביקש להמשיך לנהל את המתח הקבוע שבין מרקם החיים הפלסטיני וההרתעה הישראלית.
הוא ומפקד אוגדת יו"ש לשעבר האלוף ליאור כרמלי (לימים ראש אגף התקשוב) נפגשו עם אסירים ביטחוניים כדי להבין עד כמה חזקים זרמי העומק, ומה הכוח שמניע את המערכה הלא סדורה הזו, שמאופיינת בפיגועי סכינים ודריסות. הם הצליחו לפתח משנה סדורה בדרך לגדיעת טרור הבודדים, ונומה הנחה את פקודיו לכנות את התופעה "טרור בהשראה", מושג שכולל את מרכיבי העומק הפלסטינים כמו ההסתה, וההשפעות הפוליטיות, הדתיות והחברתיות. לתפיסתו, לא כל פיגוע כלל מניע אידאולוגי, ולעתים היה מדובר בנקמה על הרג קרוב משפחה או חבר ללימודים, הסתה פרועה ברשתות החברתיות או בעיה אישית.
מערכת הביטחון התקרבה לפיענוח תהליך ההבשלה של הטרור, אך האירועים בשטח הלכו והתגברו. פלסטינים הסתערו על אזרחים וחיילים עם סכינים, וחברון "הצטיינה" בייצוא מחבלים. לוחמי צה"ל נאלצו להגיב מטווח קרוב, וחוסר המוכנות שלהם בא לידי ביטוי. הצבא הגיב באיטיות לשטח הבוער, וההתנהלות תרמה להתפשטות האש. כך, למשל, בניסיון הפיגוע ב"חסם שוטר" בחברון, שבו הניפה הדיל אל-השלמון בת ה-18 סכין וסירבה לעצור למרות קריאות החיילים. הלוחמים ירו בה, והיא נותרה על הקרקע זמן רב ומתה מאוחר יותר מפצעיה, באירוע שתיעודו סיפק דלק רב להסתה ולטרור העממי.
כוחות פיקוד המרכז ניסו לבחון דרכי פעולה לצמצום ההרוגים, ותרסיסי גז פלפל חולקו במחסומים, במהלך שעורר ביקורת רבה. גורמי ביטחון השיבו כי מחבל הרוג מייצר מאה מחבלים פוטנציאליים נוספים, ונומה רצה להחזיר את השקט בלי לדרדר את המציאות הביטחונית, בזמן שכותרות העיתונים יותר מרמזו על אפשרות לאינתיפאדה שלישית. זו הייתה פעולה מהראש ולא מהבטן, והביקורת החריפה מהמתנחלים ומהימין הפוליטי נתקלה בשקט תקשורתי של האלוף.
הפיגוע במתחם שרונה בתל אביב הציב מבחן נוסף לנומה, בהינתן שהמחבלים יצאו משטחי יהודה ושומרון ורצחו בלב גוש דן שלושה אזרחים (אישה נוספת מתה מדום לב). הטרור דעך אך לא פסק, וסוף שבוע אחד ב-2016 כלל שמונה פיגועים בהשראה על ידי מחבלים שיצאו כולם מהעיירה בני נעים, מזרחית לחברון. בחודש יוני חדר מחבל פלסטיני בן 17 לבית בקרית ארבע ודקר למוות את הלל אריאל בת ה- 13 במיטתה, בפיגוע שערער את יסודות ההגנה על היישובים והזכיר לרבים את רצח דפנה מאיר בעתניאל.
נומה ואחרים חיפשו אחר שביל האמצע - הורדת הפיגועים לאפס תוך שאיפה להעלות את איכות החיים הישראלית והפלסטינית ברחבי יהודה ושומרון למאה - והלחימה בתשתיות הטרור יצאה לדרכה. ערך אמצעי הלחימה שאותרו בבתי הפלסטינים עלה מדי שנה במאות אחוזים, ומחיר רובה מאולתר קפץ, לדוגמה, מ-1,500 שקלים ל-7,000 שקלים. בשנתיים האחרונות, למשל, נתפסו יותר כספי טרור מבחמישים השנים הקודמות יחד, ובתי דפוס ותחנות רדיו שסייעו להסתה נסגרו באמצעות צווים משפטיים.
גל הטרור דעך, אך בפיקוד מרכז ידעו כי גורמי ההסתה וחמאס בראשם ינסו להצית אש נוספת ולהביא להסלמה נוספת. שגיאת צה"ל, שהתבססה על שאיפה "לשחק בדימר" כדי להתמודד עם הטרור, שופרה. אין מדובר רק בלחימה, אלא בניהול מורכב של גורמים ומאפיינים רבים. מפקד פיקוד המרכז בשנים 2002-2005 האלוף במיל' משה קפלינסקי הגדיר זאת כאקולייזר שנדרש כל פעם לכיוון מחדש על ידי משחק עדין במגוון כפתורים, ומי שלא הבין זאת, למד בדרך הקשה.
הלחצים וההשפעות על הרחוב הפלסטיני היו רחבים וכללו גם את התבטאויות נשיא ארצות הברית על ירושלים, את שביתת האסירים הביטחוניים בהנהגת מרואן ברגותי (שהרגיש שהשיח על היום שאחרי אבו מאזן לא כולל אותו), וכן הצהרות פוליטיקאים ישראלים סביב הר הבית. לחבית אבק השריפה נזרק ביולי 2017 גפרור הפיגוע במתחם הקדוש, שבו נהרגו שני שוטרים. ההר נסגר לתפילות בצעד חריג, המתח היה עצום והצבת גלאי המתכות בכניסה - בניגוד לעמדת הצבא - עירערה לחלוטין את הסטטוס-קוו. היו אלה הרגעים הקרובים ביותר לאינתיפאדה שלישית, וגם אותם צלח נומה. "עוד יגיע היום שבו יידרשו לכתוב מחקרים אקדמיים סביב שאלת המחקר כיצד לא פרצה האינתיפאדה השלישית", אמר השבוע קצין מבריק בקהילת המודיעין.
ג'ון קנדי אמר כי "לניצחון יש מאה אבות, אך הכישלון הוא יתום". ובכן, לבלימת הטרור בהשראה יש שותפים רבים מאוד, אך אם הייתה פורצת אינתיפאדה שלישית, האחריות הייתה נופלת על נומה. קסמו וצניעותו, נחישותו ועקשנותו של אותו מג"ד מהצנחנים הם אלו שסייעו לו להתמודד עם גלי הטרור והלחצים הפוליטיים, ולהפיל במקביל את חומות המידור של השב"כ, בדרך לשיתוף פעולה מקסימלי.
"תנו להם (לשב"כ, א.ב) הכול", אמר נומה לקציני המודיעין בפיקוד ששאפו תמיד לעצמאות. "גם אם לא ייתנו לכם כלום. תמשיכו לתת להם מידע מודיעיני", הדגיש בלי להתחשב באגו, כאחד שידע שהשמירה על המידע והחשדנות פגעה ביעילות.
המדיניות הפכה לשגרת עבודה מרכז הנפה בשב"כ ועד מפקד החטיבה המרחבית בצבא. נומה עצמו שימש דוגמה לפקודיו וניהל מפגשים קבועים עם ראש המרחב בשב"כ, ויצר תשתית שעליה נבנתה המכונה המשומנת נגד הטרור. "יש סיגינט (מודיעין אותות), ויזינט (מודיעין חזותי) ויש לו"זנט - השקעה אדירה בלוחות זמנים לפגישות עם שב"כ", התרוצצה בדיחה מאחורי גבו. נומה הציב לעצמו כמטרה לפרק את המתח הבין-ארגוני ורשם הצלחה כבירה. הוא רתם למשימה גם את יחידות אמ"ן הגדולות ובראשן 8200, את אגף התקשוב שרישת את יהודה ושומרון במצלמות, ואת מפא"ת במשרד הביטחון שפיתח מענה טכנולוגי לתופעות הטרור החדשות. גם התיאום עם מנגנוני הביטחון הפלסטינים חוזק, הרחק מעיני התקשורת, ואיומי אבו מאזן לבטלו לא הגיעו לשטח.
ביקור השבוע בחברון רווית המתחים - העיר שמציבה אתגר עצום לכל אלוף פיקוד ומחייבת נקיטת עמדה ברורה גם במחיר של חוסר פופולריות - הבליט את פועלו של נומה.
כך, למשל, הועבר כוח הלוחמים מגג "הבית החום" בגבול קרית ארבע לפילבוקס סמוך, כדי לחצוץ עד כמה שניתן בין אזרחים ישראלים לחיילים ולנטרל את ההשפעה על הפעילות המבצעית. בצומת 206, סמטת ארז בתוך העיר, ניתן לראות שני לוחמי צנחנים מחויכים מביטים לסירוגין לכביש ולשכונת ג'בל ג'והר. פלסטינים על אופנוע מתקרבים אליהם, עושים רעש וחוזרים אחורה, ופיגוע הירי הפוטנציאלי נותר על הנייר בלבד. עיקול 160 (חסם מאובטח במגנומטרים ושערים חשמליים, א.ב) מאויש על ידי לוחמי מג"ב, ואלה לכדו בחודשיים האחרונים שמונה מחבלים חמושים בסכינים. כמעט כל בוקר מתקיימות שם הפרות סדר של תלמידים בדרך לבית הספר, אך צה"ל מגיב רק אם יש במקום כוח מתוגבר שמסוגל לנהל מרדף לתוך השטח הפלסטיני. מסביב, מספקות מכוניות ללא לוחית זיהוי סימנים לחוסר משילות - ישראלי, פלסטיני או גם וגם.
דקה נסיעה משם, ניתן לראות את השער החשמלי ביציאה מהקסבה המזרחית שמובילה למערת המכפלה. פתיחת השער מלווה בצפצוף צורם. בעבר, יכול היה מחבל להסתער על הכוח ללא התרעה מוקדמת. צה"ל טיפל בכשל הזה, אך לא מעט נקודות תורפה אחרות מאיימות על הגזרה, ובהן חומות נמוכות ובתים בלב חומה שעלולים לתפקד כציר תנועה. מולם ניצבת פעילות קבועה והרתעה, והמאבק בהסתה עזר אף הוא להפחית את היקף הטרור. רק דבר אחד ברור: אין 100% הצלחה.
בכיכר גרוס, שבכניסה לשכונת אברהם אבינו ביישוב היהודי עומד לוחם צנחנים. "לא מחפשים אקשן אבל דרוכים", תיאר. לא הרחק משם, ברחוב דוד המלך בפינת "מדרגות התקווה", שבו ירדו מחבלים רבים לביצוע פיגוע דקירה, עומדים שני לוחמים אחרים, וסמל המחלקה אוחז ברשימת שמות פלסטינים שרק להם מותר לעלות ולרדת. פה אין מגנומטר.
במעלה הגבעה, אחרי העיקול בין הבתים, נמצא צומת ז'ילבר, הנקודה שבה התפוצצה פרשת אלאור אזריה, וגררה אליה את המדינה כולה - ואת נומה. אלוף פיקוד מרכז הורה לאחר הפיגוע לפרק את החסם בצומת ולהקים שתי עמדות חלופיות, "תמר" ו"שפלה", שנועדו למנוע חיכוך בין אזרחים ישראלים לחיילים ולהרחיק את הטרור. השבוע, עשרות מטרים מהצומת, ניתן היה להבחין בעיקר בלוחם צנחנים שנשען על קיר ונאבק ללא הצלחה גדולה בדחף השינה שלו.
נומה מסר ביום רביעי את האחריות על הפיקוד לאלוף נדב פדן. עתידו במטה הכללי לא ברור לעת עתה, ונע בין אפשרויות מינוי למפקד זרוע היבשה וסגן שני לרמטכ"ל הבא, ועד פרישה מצה"ל. 63 אזרחים נהרגו במהלך משמרתו וגבו ממנו מחיר כבד, אך כבר עתה ברור כי הקצין שלא הלך בין הטיפות מנע את האינתיפאדה השלישית.
(עדכון ראשון 8.3, 17:00)
