ע' היא צעירה ממרכז הארץ שסיימה בימים אלה מאבק משפטי מתמשך נגד משרד הביטחון כדי שיכיר בה כנכת צה"ל. לטענת הצעירה היא לקתה באפילפסיה במהלך מבצע "עמוד ענן" שבו שירתה בתור קצינת גיוס וקישור והייתה אמונה על גיוס גדודי מילואים שיצאו למבצע ברצועת עזה. עקב כך הגישה בקשה לקצין התגמולים במשרד הביטחון שיכיר בה כנכת צה"ל, אך זה סירב להכיר בבקשתה ולכן פנתה הצעירה לערעור בבית המשפט. "תנאי שירותה של ע' התאפיינה במחסור שעות שינה ובלחץ נפשי משמעותי שגמרו להתפרצות מחלת האפילפסיה אצלה", כך אמר עורך דינה, שחר המאירי, לוואלה! NEWS.
ימי המבצע הצבאי שהתרחש בנובמבר 2014, היו ימים לחוצים ומאתגרים שכללו שעות רבות של עבודה, לחץ כבד ומעט מאד שעות שינה. ביומו השלישי של המבצע החלה ע' לסבול מהתקפי פרכוס חוזרים שכללו בין היתר תחושת חנק ו"לשון תפוסה". השיא הגיע באחד הלילות בבסיס במהלכו החלה ע' לפרכס בכל גופה ופונתה לאשפוז בבית החולים בילינסון שבפתח תקווה, שם עברה בדיקת CT שנמצאה תקינה.
לאחר כמה ימי מעקב בבית החולים, שוחררה הצעירה לביתה עם הוראה ברורה לנוח, אולם שבועיים לאחר מכן היא חוותה התקף נוסף ופונתה שוב לבית החולים בילינסון. אחרי כמה ימי אשפוז נוספים בבית החולים שוחררה ע' עם המלצה ליטול תרופה מסוג פניטואין שהיא התרופה האנטי-אפילפטית הנפוצה בקרב חולי אפילפסיה. ע' עברה עוד 24 התקפים דומים אחרי אותו התקף שעברה בליל המבצע בבסיס בו שירתה.
אפילפסיה, או בשמה הנפוץ "מחלת הנפילה", היא הפרעה נוירולוגית במערכת העצבים המרכזית של גוף האדם. להפרעה זו טווח רחב של ביטויים וכולם קשורים בפגם בפעילות החשמלית במוח. כשרוצים להסיר בפשטות במה מדובר, רבים בוחרים להציג זאת כמעין "קצר חשמלי" המתחיל בפתאומיות באזור מסוים במוח ועלול להתפשט לאזורים אחרים, שבעקבותיו מופיע השינוי בהתנהגות.
לא מדובר במחלה חדשה ולגורמי הרפואה היא מוכרת כבר אלפי שנים והציגו אותה כ"מחלה הנסתרת" כשהכוונה הייתה לאותם חולים שנתקפו בסימפטומים פתאומיים וגרמו לדחייתם בחברה תחת התיוג "אחוזי דיבוק". הטיפול העיקרי באפילפסיה ניתן באמצעות תרופות למטרות מניעה. עד היום לא ניתן לצפות בדיוק מתי יתרחש אצל החולים ההתקף הבא אולם, יש חולים שגירוי כזה או אחר מעורר אצלם התקפים כמו למשל: הבזקי אור.
לדבריה של ע', עם שחרורה משירות צבאי החליטה לפנות לקצין התגמולים במשרד הביטחון ולהציג בפניו את האירועים הרפואיים שעברה במהלך השירות בתקווה שתוכל כנכת צה"ל. הקצין הפנה אותה לקבלת חוות דעת של מומחה מטעם המשרד שטען בסיום האבחון כי למרות שמחסור בשינה היווה גורם מרכזי להופעת חלק מההתקפים שעברו על ע' "הוא איננו מהווה את הגורם למחלת האפילפסיה שפיתחה ולכן אין קשר בין השירות הצבאי שלה לבין המחלה בה לקתה". על בסיס אבחון זה החליטו במשרד הביטחון לדחות את בקשתה של ע' להכיר בה כנכת צה"ל.
עקב כך, החליטה ע' לערער על קביעתו של משרד הביטחון והגישה את ערעורה יחד עם בא כוחה - עו"ד שחר המאירי - לבית משפט השלום בראשון לציון. בסיום הדיון בערעור החליט בית המשפט כי על פי חוות הדעת שניתנה לע' ממשרד הביטחון, לפחות חלק מההתקפים שעברה הם תוצאה של חסך בשינה ולכן קיבל את ערעורה וקבע כי מחלת האפילפסיה שפיתחה ע' נבעה משירותה הצבאי. עוד נקבע בהחלטה כי קצין התגמולים מחויב כלפי ע' בהוצאות על סך 7,000 שקל.
המדינה מצידה לא קיבלה את ההחלטה והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי במרכז שדחה את הערעור של קצין התגמולים וחייב אותה בהוצאות משפט על סך 10,000 שקל. במשרד התגמולים לא הסכימו לקבל גם את החלטה זו והגישו ערעור גם לבית המשפט העליון שדחה גם כן את הבקשה והודיע על כך אתמול (רביעי). בהחלטתו קבע בית המשפט העליון כי ע' תוכר כנכת צה"ל עם שיעור של 100% נכות.
עו"ד שחר המאירי, שעוסק בתביעות חיילים נגד משרד הביטחון וייצג את הקצינה, מסר תגובתו על החלטת העליון: "צר לנו שבמקרה זה בחר אגף השיקום במשרד הביטחון להתעלם מההחלטות המשפטיות הקיימות פעם אחר פעם, אילץ את הקצינה לעמוד מולו בערכאות נוספות וגרם בסופו של דבר לסחבת ועוגמת נפש מיותרת". הוא בירך את החלטת בית המשפט העליון ש"פסק נגד ההתעמרות של אגף השיקום במרשתי ואיפשר לקצינה לקבל את המגיע לה לפי דין".