פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המינוי שייזכר בחיוך: כך תציל השרה שקד את נתניהו מהדחה

      ראש הממשלה התנגד בעבר לבחירה בשרת המשפטים לראשות הוועדה למינוי שופטים, אך אולי הקו השמרני במינוי שופטי בג"ץ שאותו היא מובילה, יבטיח את המשך כהונתו. בעבר התערב בית המשפט והדיח נבחרי ציבור לפני הרשעה - אך אפשר כי רוחות חדשות מנשבות ירושלים

      המינוי שייזכר בחיוך: כך תציל השרה שקד את נתניהו מהדחה
      צילום: ערוץ הכנסת, עריכה: יוסי אלטר

      איילת שקד לא הייתה כנראה הבחירה הראשונה של בנימין נתניהו לתפקיד שרת המשפטים בממשלתו הנוכחית. בזמנו פורסם שכשהבין נתניהו שהפור נפל, ושכוונתו המקורית למנות לתפקיד שר מהליכוד לא תצא לפועל, הוא התנה את מינויה של שקד לתפקיד בכך שהיא לא תעמוד בראשות הוועדה לבחירת שופטים. הסוף ידוע, שקד מונתה לתפקיד, כולל ראשות הוועדה, והביאה עמה אג'נדה מסודרת עליה היא הצהירה בגלוי - הפיכת בית המשפט העליון למוסד שמרני יותר ואקטיביסטי פחות. מאז היא פועלת במרץ ובהצלחה בלתי מבוטלת והוועדה שבראשותה בחרה כמה שופטים בעלי תפיסת עולם משפטית שמרנית לכהונה בבית המשפט העליון.

      אם יוגש בסופו של יום כתב אישום נגד ראש הממשלה ייתכן, רק ייתכן, שדווקא מינויה של שקד ופעולתה בוועדה למינוי שופטים יתבררו כצעד שיאפשר לנתניהו להמשיך ולכהן בתפקידו גם תחת כתב אישום, אם יוגש כזה כנגדו, כל עוד לא יורשע בדין. נתניהו נמצא בסיכון של העמדה לדין פלילי בשלוש הפרשיות לגביהן הוא נחקר. בכך לא חידשתי דבר. בעקבות חתימת הסכמי עד מדינה עם שלמה פילבר וניר חפץ, יידרשו פעולות חקירה נוספות גם בשני התיקים שכבר סוכמו על ידי המשטרה.

      שרת המשפטים איילת שקד בכנס איפא"ק (מערכת וואלה! NEWS , צילום: אייפאק)
      הביאה אג'נדה מוצהרת לוועדה למינוי שופטים. שקד (צילום: כנס אייפאק)

      ראש הממשלה ייחקר ויעומת עם דברים שימסרו שני עדי המדינה. אפשר להניח שיתגלו סתירות חזיתיות בין גירסאות השניים לדברים שימסור נתניהו בחקירה, ולכן ייערכו גם עימותים בינו לבין פילבר וחפץ. פעולות אלה ונוספות יארכו חודשיים-שלושה לכל הפחות. לאחר שהחקירה תסתיים ישבו המשפטנים על המדוכה, וסביר שבהמשך ייערכו גם שימועים למעורבים, הליך שאורך גם הוא כמה חודשים. אם כך, דומה שהיועץ המשפטי לממשלה יוכל יגבש את החלטתו הסופית בפרשיות 1000, 2000 ו-4000 רק לקראת סוף השנה הנוכחית או בראשית שנת 2019.

      נניח רק לצורך הדיון שהחלטת היועמ"ש תהיה להגיש כתב אישום נגד נתניהו. האם ההחלטה הדרמטית תתקבל רגע לפני מערכת בחירות? האם בנימין נתניהו ירצה להגיע למערכת בחירות כשהוא סוחב על גבו כתב אישום, וכשהוא נאלץ להתמודד עם עתירות לבג"ץ שידרשו את העברתו מתפקידו או את השעייתו? ועוד לא הזכרתי את הסיכון מבחינתו ששופטי בג"ץ שידונו בעתירות יציעו לו במסגרת הדיון לשקול שוב את התמודדותו בבחירות הקרובות על תפקיד ראש הממשלה? כך בדיוק הם עשו כשהוגש בג"ץ נגד צבי בר.

      ראש הממשלה בוועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים בארה"ב, מלון ענבל, ירושלים (מערכת וואלה! NEWS , קובי גדעון / לע"מ)
      יגיע למערכת בחירות עם כתב אישום על גבו? נתניהו (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

      ואולי צדק בכלל סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, פוליטיקאי שראה כמה דברים, כשהעריך השבוע ש"נתניהו רוצה בחירות" במועד קרוב, טרם גיבוש החלטות היועץ בתיקים? הימים הקרובים יגידו.

      חוק יסוד הממשלה קובע שרק פסק דין סופי שבו מורשע ראש ממשלה בעבירה שיש עמה קלון מחייב את הפסקת כהונתו. בחוק מוסבר שהכנסת יכולה להעביר ראש ממשלה מתפקידו בשלב מוקדם יותר, לאחר הרשעה ולפני ערעור. בכל מקרה, החוק לא מדבר על שלב של הגשת כתב אישום ככזה שמחייב את סיום התפקיד של ראש הממשלה. אבל הדברים, כמו תמיד, אינם כה פשוטים.

      בית המשפט יחזור על מקרה צבי בר?

      צבי בר כיהן בתפקיד ראש עיריית רמת גן. כתב אישום חמור שהוגש נגדו ייחס לו קבלת שוחד בסכום שהתקרב לשני מיליון שקלים תוך ניצול תפקידו הרם, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ושיבוש מהלכי משפט. לבג"ץ הוגשה עתירה בדרישה להעבירו מתפקידו. גם בעניינם של ראשי ערים החוק מדבר על העברה מתפקיד רק לאחר הרשעה. הבג"ץ הוגש לאחר הגשת כתב אישום, אבל לפני הרשעה.

      ולמרות זאת, בתום הדיון שנערך הביע הרכב השופטים שדן בעתירה "את דעתנו כי מבחינה ציבורית קיים קושי רב בכך שהמשיב 1 [צבי בר] ימשיך לכהן בתפקיד ראש עיריית רמת גן, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום חמור, בו נטען כי ביצע עבירות הקשורות במילוי תפקידו. נוכח העובדה שהבחירות לרשויות המקומיות אמורות להיערך בעוד כשלושה חודשים, הצענו כי המשיב 1 יתחייב שלא יעמיד מועמדותו בבחירות הקרובות לראשות עיריית רמת גן ולמועצת העירייה". בר אכן התחייב שלא להגיש מועמדות, ובכך נמנע הצורך לכתוב פסק דין, כשהשופטים מדגישים את חשיבות "המסר הציבורי העולה מדברינו".

      המקרה של צבי בר אינו יחיד. שנים קודם לכן דנו שופטי בג"ץ בעתירות שהוגשו נגד המשך כהונתם של דרעי ופנחסי כשרים, לאחר שהוגשו נגדם כתבי אישום בעבירות מרמה ושוחד. השופטים קבעו כי הם לא יוכלו להמשיך בתפקידי שרים למרות חזקת החפות ולמרות שלא הייתה קיימת הוראת חוק שחייבה את ראש הממשלה להעביר שר מכהונה עקב הגשת כתב אישום. להיפך, גם בעניינם של שרים הזכיר החוק דווקא את המועד המאוחר של פסק הדין המרשיע כמועד רלוונטי להפסקת הכהונה.

      מקרה נוסף שהגיע לשעריו של בג"ץ נגע בשמעון גפסו, ראש עיריית נצרת עילית, וליצחק רוכברגר, ראש עיריית רמת השרון. נגד שניהם הוגשו כתבי אישום בהם הואשמו במעשי שחיתות הפוגעים בטוהר המידות. לאחר שמועצות העיר בראשיהן עמדו השניים לא העבירו אותם מתפקידיהם למרות כתבי האישום החמורים, הוגשו כמה עתירות לבג"ץ בנושא. שבעה שופטים דנו בעתירות והורו, ברוב של ששה שופטים נגד אחד, על הפסקת כהונתם כראשי ערים. האמירות של השופטים יכולות להיות רלוונטיות גם כשבוחנים את עניינו של ראש ממשלה שמוגש נגדו כתב אישום למרות שחובה להדגיש את קיומם של הבדלים בהוראות החוק.

      דיון בבג"ץ בעקבות כישלון הגישור בהדסה (מערכת וואלה! NEWS)
      בית המשפט מבקש לקבוע הכרעות ערכיות בנוסף לחוק. דיון בבג"ץ

      שופטי הרוב קבעו, שקיומה של חזקת החפות לא מונעת את הפסקת כהונתו של נושא משרה שלטונית. השופטת מרים נאור, אחת משופטות הרוב, התייחסה לכך שהציבור הביע אמון בשני הנאשמים באמצעות בחירות, באומרה ש"הזכות להיבחר אינה יכולה לשמש 'מחסום' מפני העברתו של ראש רשות מכהונתו".

      עוד הוסיפה נאור, כי "אם הסוגיה של העברה מכהונה מתעוררת לקראת מערכת בחירות, יש לדעתי משקל רב לשאלה אם בכוונת נבחר הציבור להתמודד בבחירות הקרובות כמועמד". נאור הוסיפה גם אמירה ערכית, ולפיה "לסיכום הדברים יודגש: גם פוליטיקאים צריכים לשקול שיקולים ענייניים. פוליטיקאי חייב לשאול את עצמו אם בהעדר כל אינטרס פוליטי לכאן או לכאן הוא, כאזרח הממלא תפקיד ציבורי, היה מסכים שאדם שנהג כפי המיוחס בכתב אישום למועמד מסיעתו - ישאר במשרתו. אם התשובה היא בשלילה - עליו לתמוך בהעברתו מכהונה. המוסר וטוהר המידות אינם ניתנים לחלוקה על פי שיקולים פוליטיים".

      דעת המיעוט של הנשיא לשעבר גרוניס: "לתת לבוחר לדבר"

      השופט אשר גרוניס, נשיא בית המשפט העליון בעת כתיבת פסק הדין, נותר בדעת מיעוט כשקבע שאין סמכות להעביר ראש עיר מתפקידו בשלב שקודם להרשעתו. "דעתי היא שיש ליתן לבוחר לומר את דברו", אמר גרוניס, והוסיף "מה לנו דרך טובה יותר מלבחון את אמון הציבור מאשר בחירות ישירות לתפקיד ראש רשות מקומית, והכל כאשר לכולם ידוע כי המועמד עומד לדין פלילי?. בנוסף, חברותיי וחבריי לא נותנים, לטעמי, משקל מספיק לחזקת החפות".

      חשוב לשים לב לדברים הבאים שכתב נשיא העליון דאז. "דומה ששורש המחלוקת ביני לבין חברותיי וחבריי, שופטי הרוב, נעוץ לא בגישה פרשנית זו או אחרת, אלא בהתייחסות שונה למגבלות הכוח של בית המשפט... בענייננו, קיים הסדר סטטוטורי ברור. אכן, ההסדר אינו ההסדר המיטבי באשר לשלב של הגשת כתב אישום נגד ראש רשות מקומית. בהחלט רצוי היה שתיקבע הוראה מפורשת, כחלק מההסדר הכולל, לעניין השלב האמור. כך, למשל, ניתן לחשוב על האפשרות שהגשתו של כתב אישום בעבירות שאינן קלות ביותר תחייב השעיה של ראש הרשות. על פי גישתי, זה איננו הדין המצוי".

      גרוניס בביקורת חריגה על תנאי הפנסיה לשופטים: "מצב ביזיוני, בושה וחרפה" (עומר מירון)
      היה בדעת מיעוט מול חבריו לכס השיפוט. הנשיא לשעבר גרוניס (צילום: עומר מירון)

      לגישתו של גרוניס, גם אם ראוי להשעות ראש עיר שהוגש נגדו כתב אישום חמור, בהיותו נבחר ציבור הנושא בתפקיד ביצועי בכיר ביותר, כל עוד הדין לא קובע זאת אסור לבית המשפט להורות על צעד כזה, שכן מדובר בפועל בחקיקה שיפוטית.

      היה והיועץ המשפטי לממשלה יורה על הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה יופנה הזרקור באופן כמעט מיידי לעבר שופטי בג"ץ. עתירות שיבקשו את השעייתו של נתניהו מתפקידו יוגשו במהירות. אם כתב אישום יקדים את הבחירות יבקשו העותרים גם למנוע מנתניהו את האפשרות להתמודד לתפקיד ראש הממשלה הבא. אם לעומת זאת יקדימו הבחירות את כתב האישום נשמע הרבה על זכותו של הציבור לבחור את מנהיגיו. כך או כך, ביטויים כמו טוהר המידות, דין הבוחר, אמון הציבור בנבחריו, תפקידו של בית המשפט ועוד ימלאו את חלל האוויר. לעובדות יהיה כמובן משקל רב, אך לא פחות מכך - לזהות השופטים שידונו בעתירות.

      האם גישתו השמרנית של גרוניס שנותרה בבדידות מזהרת בבג"ץ רוכברגר וגפסו תקנה לה אחיזה רחבה בהרכבו החדש של בית המשפט העליון? האם בניגוד לרוח פסיקותיו מן העבר לא ימהר בג"ץ להורות על השעייתו של ראש ממשלה מכהן היה ויוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות על טוהר המידות? חובה לומר שמדובר בשאלות סבוכות. קיימים שיקולים רבים ונוגדים כשמדובר על התערבות שיפוטית בתפקיד ראש הממשלה. כמובן שלעובדות יהיה משקל דרמטי, ואלו כידוע רחוקות מלהיות מגובשות. ועדיין יש לומר, שאם הגישה השמרנית הממעטת בהתערבות שיפוטית היא שתגבר במקרה זה, יהיה מי שייזכר בחיוך ביום בו מונתה איילת שקד לתפקיד שרת המשפטים.