רונית היא צעירה ממרכז הארץ שעברה בנערותה שורה של הטרדות מיניות מצד קרוב משפחתה. לאחר כמה שנים החליטה שהיא רוצה להקים משפחה ונכנסה להריון, אבל כשהחלו הבדיקות החודרנית בתקופת הריון ורגע לפני שבנה יצא לאוויר העולם, הציפו אותה הזיכרונות הקשים מאותם אירועים שעברה בצעירותה. הכנס השנתי של העמותה לפסיכוסומטיקה במיילדות וגניקולוגיה, בשיתוף החברה הישראלית להפרעות בתפקוד המיני (היל"ם), ייפתח הבוקר (חמישי) בבית החולים בילינסון שבפתח תקווה. הכנס יעסוק בנושא תקיפה מינית בנשים וגברים והשפעתה על פריון, היריון ולידה במסגרת אירועי יום האישה הבינלאומי.
"סוף שנות ה-90, אני בהריון. לא מאמינה שאכן הנס הגדול הזה התרחש, אני הולכת להיות אימא", העידה רונית על התרגשותה הראשונית. "לא יכולתי להפסיק להתרגש מהגילוי המסעיר. דף חדש בחיים חדשים. צהלתי. הייתי בת 27, שנים מעטות אחרי שהפגיעות החוזרות ונשנות הפסיקו סוף סוף להלום בי והרגשתי כמו חולה שנרפאה מסרטן. זהו אני נקייה, חזרתי ואמרתי לעצמי בקול רם, אני נקייה, זה מאחוריי", סיפרה.
"עכשיו מתחילה אימהות חדשה, עולם חדש, ניסיתי לשכנע את עצמי. אבל העצב, כמו צל כבד, החל לכרסם בשמחה. היום אני יודעת מה שלא יכולתי לדעת אז, כשהפגיעה הייתה עדיין סיוט שרק רציתי לנעול בכספת ולזרוק לים", המשיכה רונית. לדבריה, "בחושיי כבר הרגשתי שהתהליך הזה עומד להציף אותי באופן שכבר אז החל להפחיד אותי, רופאים, בדיקות, חשיפה".
עדותה של רונית פורסמה לאחרונה במסגרת הדוח של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. "במהלך חודשי ההיריון הגעתי לעתים קרובות לבדיקות ולמעקב אצל רופא נשים, דבר שנמנעתי לעשות לפני כן, מכיוון שהביקורים נחוו אצלי כסיוט מתמשך", סיפרה. "בתחושה שלי, עצם המגע של הרופא בגוף החשוף הפך אותו מידית לפוגע פוטנציאלי. כשבנוסף לכך דיבר בטון סמכותי, מיד נתפס בעיניי כדמות מאיימת. הגוף שלי חסם את עצמו למגע, המוח ניכנס למצב של קיפאון", אמרה רונית.
"השמחה הגדולה מתובלת בפחד עצום"
"הגוף, שלא מבחין בין יד ליד, נכנס למצב של מגננה, מה שגרם לבדיקות להיות כואבות בהרבה", העידה רונית. לדבריה, "הייתי יוצאת מחדר הרופא מבוהלת ומפוחדת כאילו ראיתי רוח רפאים. אף פעם לא יודעת להגיד מה קרה שם בדיוק, אבל בתודעה תמיד עפתי משם למקום אחר. חודשים עברו, חודש תשיעי, צירים, ריצה לחדר לידה. בקבלה בחדר לידה השמחה הגדולה מתובלת בפחד עצום מבדיקה פולשנית ומכאב".
רונית המשיכה ואמרה כי "אין עם מי לדבר, אף אחד לא יודע, לא שואל. הסוד חי בתוכי, מכרסם בי, מתפרץ בכול עוזו, מכאיב, מטריף. אותה בדידות שנכפתה עליי לאורך השנים עוטפת אותי שוב, אני שוקעת לאטי בחזרה לתהום, החוויה משוחזרת שוב ולי אין כוחות או ידע בשלב הזה להתמודד ולהגן על עצמי מפניה". היא הוסיפה כי "אני מועברת לחדר לידה, מוצמדת למיטה עם רצועות המוניטור, לא יכולה לזוז, השעות חולפות. לא מעיזה לדבר, לא יכולה לדבר, כאבי הצירים, חיבור לאינפוזיה".
"מישהו אחר פה מחליט עבורי, מרתק אותי למיטה, מכניס דברים לגופי, לא מסביר, לא שואל: 'מתאים? בסדר?' ואני לא מסוגלת לדבר, המוח הולך ומאבד את יכולות החשיבה, האיברים קופאים, הקולות סביבי עניינים, סמכותיים וקרים והלבבות סגורים, שיחזור מלא", אמרה. "זה עוד יום עבודה שיגרתי למיילדת בבית החולים. היום, שנים רבות אחרי, אני יודעת שהחוויות שעברתי היוו טריגר חזק מאוד לשחזור הטראומה. כמו אז, כך גם בחדר הרופא ובחדר הלידה אף אחד לא שאל, לא זיהה סימנים, לא הבחין במצוקות, לא הקשיב לרחשי הלב", סיפרה.
לסיום אמרה רונית כי "לרגע, הייתי שוב בובת עץ או פלסטיק שמפעילים אותה והיא לא מסוגלת להגיב. הרגע המכונן בחייה של כול אישה, רגע הלידה, הפך להיות לתהום אפלה. רציתי להיעלם. לא להיות. להתפוגג".
"לצוותים הרפואיים יש עדיין בורות אדירה לנושא הזה. הם עד היום לא שואלים נשים אם עברו טראומה מינית בעברן", אמרה אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. סוליציאנו התייחסה לסוגיה הכאובה ואמרה כי "לצערנו גם היום הציבור הרחב וגם אנשי המקצוע לא מבינים איזה השלכות איומות יש לתקיפה מינית על כל חלק בחייו של בן אדם. זה קשור מאוד לתחום הבריאות, מרופאי שיניים ועד לרופאי נשים וכמובן תהליכים כמו היריון ולידה".
סוליציאנו המשיכה ואמרה: "נסו לתאר לעצמכם, איזו חוויה קשה זאת של אישה שעברה תקיפה מינית והולכת לרופא שיניים בזמן שהרופא גוהר מעליה. לגבי הריון ולידה, בנוסף לכל השינויים הפיזיולוגיים שגופך עובר בזמן ההיריון ואירוע הלידה הופכים לקשים מנשוא למי שעבר טראומה בעבר".
בין המושבים שייערכו בכנס תתקיים הרצאתה של ימית אינדובסקי, מיילדת מבית החולים לנשים במרכז הרפואי רבין שהתייחסה לסוגיה הרגישה ואמרה כי "טראומה מינית בעברן של נשים יכולה להיות גורם דחק ואירוע שישפיע על תהליך ההיריון והלידה. הנשים הללו חוות לעיתים אירועי חרדה רבים יותר ופלאשבקים מהאירועים הטראומתיים". לדבריה, "בחדר הלידה אנחנו מנסות להעביר כל יולדת חוויה מעצימה שמתאימה במיוחד לה. יולדות שעברו בעברן תקיפה מינית מצריכות התייחסות אחרת על מנת שיוכלו גם הן לזכת בחוויה חיובית".
"בתהליך הלידה אנחנו קשובות ליולדת ולצרכיה. כך גם עם נשים שעברו טראומה כזו, אנחנו דואגות להיות קשובות אף יותר ולהיות רגישות אליה כך שנוכל להיות מתואמות יחד איתה הן בציפייה מהלידה והן בחוויית הלידה עצמה והכניסה להורות", סיפרה אינדובסקי." אנחנו יודעות שאישה שעוברת חווית לידה חיובית יוצאת אל חווית ההורות עם תחושת מסוגלות גבוהה יותר", אמרה.
אינדובסקי סיפרה כי "יש נשים שמגיעות לחדר הלידה ומספרות על הטראומה אותה עברו, אלו שלא מספרות אנחנו יודעות להיות רגישות מספיק על מנת לזהות סימנים היכולים להעיד כי האישה במצוקה כלשהיא ואז אנחנו מנהלות איתה שיחה על מנת להבין מהי המצוקה". לדבריה, "אם מדובר באישה שעברה טראומה מינית אנחנו שואלות אותה כיצד היא היתה רוצה שתעבור הלידה. מה הציפיות שלה מאיתנו, צוות המיילדות, כדי שנוכל להקל עליה. בכל פעם שאני מגיעה לחדר לידה אני צופה בנס בריאת חיים. הייתי רוצה שכל אישה שמגיעה אלינו לחדר הלידה תרגיש מועצמת בסיומה".
"מהפכת Metoo הובילה לשינוי גם ברפואה"
פרופסור דב פלדברג, מבית חולים לנשים בבילינסון ויו"ר העמותה לפסיכוסומטיקה במיילדות וגניקולוגיה אמר כי "אנחנו כגניקולוגים רואים לעיתים קרובות נשים שעברו תקיפה מינית. נשים אלו חוות סימפטומים שונים כתוצאה מהטראומה אותה עברו. אחד מהסימפטומים הוא החשש והחרדה מתהליך הלידה". הוא הוסיף כי "מתוך הקשבה לנשים הללו, הרופא המטפל צמוד למיילדת על מנת לספק ליולדת את תחושת הביטחון לה היא זקוקה. אנחנו יודעים היום כי כל אישה חווה את תהליך הלידה באופן אחר וייחודי לה. ככלל, הפחד מהתהליך הוא פחד מובן ואנושי ולכן אנחנו דואגים לתת לכל יולדת את התחושה כי יש לה על מי לסמוך. ובפרט, ביולדת שעברה תקיפה מינית בעברה".
לדברי פלדברג, "מהפכת ה-Metoo# הובילה לשינוי תפישתי גם בתחום הרפואה. אנחנו מבינים היום כי נשים וגברים אלו זקוקים ליד מקצועית מושטת עבורם. לא בכדי הכנס נערך ביום האישה הבינלאומי". לדעתו, "נושא ההטרדה ותקיפה מינית בנשים ובגברים פרץ למודעות הציבורית ביתר שאת בעולם כולו בשנים האחרונות והגיע לשיאו עם פרסום גיליון מגזין טיימס השנה. טיימס הגדיר את הנשים והגברים שחשפו את החוויות הקשות שעברו כגיבורות וכגיבורים של שנת 2017 ואנשי השנה של אותה השנה. דמויות אלו הובילו למהפכה עולמית, תפישתית, חברתית, תרבותית ומשפטית".