המתח בין יהודים וערבים בישראל הולך ומעמיק - כך עולה ממדד יחסי יהודים וערבים שהתפרסם היום (רביעי). המדד מוצג במסגרת דוח שעורך פרופסור סמי סמוחה מאוניברסיטת חיפה, ובו עמדות ושינויים ביחס למגמות בציבור בקרב האזרחים היהודים והערבים. בין השאר עולה כי 58.7% מערביי ישראל ב- 2017 אינם משלימים עם כך שישראל תהייה מדינה בעלת רוב יהודי והם אינם מכירים בה כמדינה יהודית ודמוקרטית. מדובר בירידה משמעותית לעומת בהשוואה לשנת 2015, אז 65.8% מהציבור הערבי החזיק בעמדה זו. ירידה משמעותית נרשמה גם בהכרה בלגיטימיות של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית מ-53.6% ל-49.1%
כמו כן, רק 44% מהציבור הערבי משלים עם עצם הרוב היהודי במדינת ישראל, צניחה משמעותית מ-2015, אז הנתון עמד על 60.3%. ירידה בהסכמה נרשמה גם בנוגע לקיומו של חוק השבות מ-39% ל-25.2%, בנוגע להסכמה כי עברית היא השפה השלטת מ-63.4% ל-49.7%, בעניין התרבות העברית-ישראלית של המדינה מ-56.2% ל-45.6% ובנושא יום השבת כיום המנוחה בישראל חלה ירידה מ60.7% בשנת 2015 ל- 46% בשנת 2017.
למרות זאת, מרבית הערבים אזרחי ישראל (62%) סבורים כי מדינת ישראל היא מדינה שטוב לחיות בה. 60% ציינו כי הם מעדיפים לחיות בישראל על פני כל מדינה אחרת בעולם.
יחד עם זאת, מרבית הערבים לא רואים מקום אחר לחיות בו מלבד ישראל: 77% לא יהיו מוכנים לעבור למדינה פלסטינית כשתקום ו-55% מרגישים כי "כאשר הם רואים את אי-השקט ואי-היציבות בעולם הערבי מאז האביב הערבי בשנת 2011, הם מרגישים טוב שהם חיים בישראל.
בקרב הציבור היהודי זוהתה ירידה מקבילה בלגיטימיות המיעוט הערבי. שיעור היהודים שהודו כי הם מכירים בזכות הערבים לחיות במדינה כמיעוט בעל זכויות אזרח מלאות ירד ל- 74% זאת בשוואה ל-79.7% לפני כשנתיים. בנוסף, שיעור היהודים המקבלים את הערבים כחברים מלאים בחברה הישראלית ירד מ-69.5% ל-61.1%. באשר לחוק הלאום 67.3% מהיהודים בשנת 2017 הסכימו ש"דרוש חוק שיקבע כי דמוקרטיה תתקיים בישראל רק אם איננה פוגעת במדינה יהודית".
מלבד זאת, 48% הביעו חוסר נכונות לגור בסמיכות לשכן ערבי. מדובר בעלייה בהשוואה ל-2015, אז 41% השיבו באופן דומה. כמו כן, חלה ירידה בהסכמה לאפשרות שילדים יהודים ילמדו בבית ספר יחד עם תלמידים ערבים מ-58% ל-52%. בנוסף, השנה חלה עלייה בהתנגדות לכניסה ליישובים ערבים מ-59% ל-63.7%, וכן עלייה בהתנגדות לעבוד תחת ממונה ערבי מ-29% ל-40%.
"נראה שרוב הציבור היהודי מלבד מיעוט קטן המשייך עצמו לשמאל, תומך בחוק לאום חדש המכפיף את הדמוקרטיה לאופייה היהודי של המדינה ובכך מרע את מצב המיעוט הערבי", הסביר פרופ' סמוחה. התומכים בחוק הלאום הם 83% שהגדירו את עצמם כתומכים בעמדות ימין, 80% ימין מתון, 67% מרכז, 45% שמאל מתון ו- 21.1% שמאל.
סקרי המדד השנתי על יחסי יהודים-ערבים בישראל נערכים משנת 1976 ועד היום. בסקר האחרון שנערך בחודשים מאי-אוגוסט 2017 השתתפו 700 נציגים ערבים ו-700 נציגים יהודים, שמהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת של כל קבוצה.
במגזר היהודי רוב הציבור מוכן לנקוט צעדים שיגבירו את השיוויון, כל עוד הדבר לא יפגע בצביונה היהודי של המדינה. "ההחרפה ביחסים בין העמים אינה מבטאת 'שבירת כלים' מפני שרוב היהודים והערבים מאמינים בחברה משותפת", ציין פרופסור סמוחה במסגרת המחקר.
"תשתית איתנה לדו קיום"
למרות העמקת העמדות בקרב יהודים נגד המגזר הערבי, סמוחה מדגיש שעדיין יש רוב גדול שמקבל את הערבים כמיעוט בעל זכויות מלאות וכחלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. כך למשל, 61% מהיהודים ב-2017 מסכימים עם החלטת הממשלה מסוף 2015 לבצע תכנית חומש גדול בהיקף של 15-10 מיליארד שקל לפיתוח המגזר הערבי.
לדבריו של פרופ' סמוחה, חרף העמקת הפערים, הנתונים מראים על פתיחות גדולה הן של הערבים והן של היהודים, לקיום יחסים בחברה הישראלית השסועה לעומק. הוא תולה את ההרעה בעמדות הערבים והיהודים בפעולות ממשלת הימין לצמצום הדמוקרטיה ומאבק הערבים, אינתיפאדת הצעירים הפלסטינים, היעדר משא ומתן בין ישראל והפלסטינים והיעדר מודעות להשקעות המדינה במגזר הערבי.
"למרות השסע העמוק בין ערבים ליהודים ומגמת ההחרפה בעמדות לאורך הזמן, סקרי העמדות מאז 1976 מצביעים על המשך קיומה של תשתית איתנה לדו-קיום ערבי-יהודי בישראל", ציין סמוחה.