מאז שהיא זוכרת את עצמה, שיר ערגי תמיד אהבה לשיר, וגם כששמיעתה החלה להידרדר - היא לא ויתרה על החלום להיות זמרת. בשיחה עם וואלה! NEWS לרגל יום השמיעה שמצוין היום (שלישי) בישראל, היא מספרת על ההתמודדות היומיומית עם לקות השמיעה ונראה, בין אם בגלל הצחוק המתגלגל שלה ובין אם בגלל הביטחון העצמי שהיא מפגינה במהלך הריאיון, שאין דבר שיעצור אותה בדרך למעלה.
בפעם הראשונה שבה היא עלתה על במה ונדבק בה "חיידק" השירה היא הייתה בת חמש, כשלדבריה, "נסענו לנופש משפחתי בים המלח והחלטתי לעלות על הבמה בערב שירה בציבור במלון. עליתי לשיר שיר של ריטה, הזמרת שאני כל כך אוהבת, ומהר מאוד הגיעו תגובות נלהבות מאנשים שאני בכלל לא מכירה על הביצוע וההגשה של השיר".
מאז היא כבר הספיקה לבקר כמה פעמים באולפני הקלטות, כשהיא נחושה מתמיד שלא לתת ללקות השמיעה לעצור אותה בדרך להקלטת שיר משלה את השיר היא כתבה והלחינה בלחן חב"די, בסיוע חברותיה מבית הספר של חב"ד בקריית מלאכי.
"אני הכי מתחברת למילות השיר 'למרות הקשיים שהיו בדרכי, המטרה הושגה, הצלחה כבר בידי'", סיפרה ערגי. "שרתי אותו בסוף כיתה י"ב. זה היה סוג של ציון דרך וסגירת מעגל חשובה עבורי. במהלך הלימודים היו ימים לא קלים, ולמרות כל הקשיים, עשיתי בגרויות, ואני גאה בעצמי שהצלחתי להשיג בגרות מלאה".
בנוסף ערגי חברה בלהקה שנקראת "החוש השישי", המשלבת בעלי מוגבלויות. "אנחנו יוצאים יחד להופעות", הוסיפה. כמו כן, היא צפויה להשתתף בפסטיבל צמי"ד, הפסטיבל השנתי לבעלי צרכים מיוחדים.
"רוצה מה שכל אישה אחרת רוצה"
ערגי, בת 20, נולדה בשם מאי עם לקות ראיית קשה ומומים בליבה. מגיל שנה וחצי שיר טופלה במעונות מיוחדים לילדים לקויי ראייה ובעלי צרכים מיוחדים. בגיל חמש היא החלה בנוסף לאבד את שמיעתה ונאלצה להשתמש במכשירי שמיעה, דבר שגרם לה להתבייש ולנסות להסתיר אותם ככל שיכלה.
"הגננות ובני המשפחה שמו לב שאני מתלוננת שאני לא שומעת טוב", סיפרה. מאז מצבה החל להידרדר עד שהיא בסופו של דבר נזקקה למכשיר שמיעה. "זה אירוע שזכור לי מאוד, כי התחלתי ללכת עם המכשירים כשהתחלתי ללכת לכיתה א'. זה היה מאוד קשה".
לדברי ערגי, הקושי להשתלב בכיתה גרמו לה להיות ילדה אלימה. "כל מי שהיה מעז לעקוץ אותי או לשאול על המגבלה שלי, ישר הייתי מכה אותו או מתחילה לצרוח עליו", אמרה.
לפני שעברה ניתוח בליבה החליטו הוריה לפנות למקובל, הרב יורם אברג'יל המנוח, שבנתיבות. הרב הרגיע את ההורים ואמר להם שהכול יהיה בסדר, והמליץ לשנות את שמה ל"חיה-שיר".
לפני שנתיים היא עברה בבית החולים קפלן ניתוח ששינה את חייה, שבמהלכו הורכב לה שתל המאפשר לסובלים מליקוי שמיעה הולכתי (ליקוי שמיעה שמקורו באוזן החיצונית או התיכונה), או חירשות בצד אחד, לחזור לשמוע באמצעות העברת קול דרך עצמות הגולגולת. לשתל, מסוג Bonebridge, מוצמד לראש מתחת לשיער מבלי שיבחינו בו עם מעבד קול דיגיטלי שממיר את האותות שהוא מקבל מהשתל לתנודות מכאניות. תנודות אלה מועברות לעצמות הגולגולת ומשם ישירות לאוזן הפנימית.
ערגי כל הזמן בתנועה: כותבת שירים, מלחינה, והיא אפילו ליוותה את חברתה הטובה, עדן טהרני, לקוית ראייה אף היא, שהתמודדה בתחרות הריאליטי "אקס פקטור" והגיעה לשלבים מתקדמים. בתשובה לשאלה האם תנסה גם היא להשתלב בריאליטי היא אמרה: "ימים יגידו. אני לוקחת הכול לאט-לאט".
יותר מכל, ערגי תורמת לחברה, והריאיון מתקיים איתה ב"בית חינוך עיוורים" בירושלים. "כבר בשנה שעברה עשיתי שירות לאומי בעמותה שנקראת 'מקום לכולם', שמקדמת חברה נגישה בישראל", אמרה. "במשך שנה העברנו סדנאות ברחבי הארץ לקבלת השונה והכלתו. הסתובבנו ברחבי הארץ וסיפרנו לתלמידים על המגבלות שלנו ועל האתגרים בחיים".
לגבי העתיד, יש לה כמה שאיפות: "להיות בריאה, להתמקצע ולהקים משפחה. כל מה שאישה רוצה".
יותר מובטלים, פחות אופטימיים: תמונת מצב של לקויי השמיעה
כיום כ-10% מאוכלוסיית העולם, השווים ל-700 מיליון איש, סובלת מליקוי שמיעה. בישראל חיים כיום כ-700 אלף איש המתקשים בשמיעה במידה כלשהי, מתוכם כ-130 אלף בעלי לקות שמיעה חמורה. יתר על כן, לקות השמיעה עולה עם הגיל ועל פי נתונים, יותר ממחצית מבני ה-75 ומעלה סובלים מלקות שמיעה. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-12% מבני ה-20 ומעלה מתקשים בשמיעה במידה כלשהי, ול-2.4%, כלומר 130 אלף תושבים, קושי רב או שאינם שומעים כלל.
לשמיעה ירודה יש השלכות שליליות רבות על איכות החיים, אך טיפול מוקדם ככל האפשר עשוי למנוע ממנה להמשיך ולהידרדר. חשוב לציין כי בעיות בשמיעה עלולות להוביל להתפתחותן של בעיות נלוות נוספות. בגילאים צעירים שמיעה תקינה חשובה ומהותית במיוחד, מפני שהיא מאפשרת רכישת מיומנויות שפה ומעודדת מעורבות חברתית.
מבחינת הפגיעה בסיכויי של הסובלים מלקות שמיעה להצליח בלימודים, מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי שיעור בעלי ההשכלה הנמוכה (חסרי תעודת בגרות) גדול יותר בקרב אנשים המתקשים השמיעה. בגיל 24-75 שיעור חסרי תעודת הבגרות בקרב לקויי שמיעה עומד על 59% - לעומת 30% בלבד בקרב אנשים שאינם לקויי שמיעה. ל-18% מבעלי לקות שמיעה חמורה בגילאים אלה יש תעודת אקדמית, לעומת שיעור כפול בקרב שאר האוכלוסייה.
באשר להשתלבות בשוק העבודה, שיעור המועסקים בקרב לקויי שמיעה נמוך יותר מאשר בקרב אנשים שאינם לקויי שמיעה. בגילאים 25-74 שיעור המועסקים בקרב אנשים עם לקות שמיעה הוא 46%, לעומת 72% בקרב אנשים שאינם לקויי שמיעה, והיתר אינם מועסקים. מדובר בשיעור כפול לעומת שאר האוכלוסייה, שם שיעור הבלתי מועסקים עומד על 28%.
הנתונים מצאו גם מטען בתחום המנטלי: אנשים עם לקות שמיעה נוטים להיות מרוצים פחות מחייהם ופחות אופטימיים ביחס לעתידם. בגיל 20-74 רק 79% מלקויי השמיעה מרוצים מאוד מחייהם לעומת 90% מחייהם בשאר האוכלוסייה. לקויי שמיעה אינם מרוצים מחייהם בשיעור גדול פי שתיים לעומת השאר - 20% לעומת 10% בהתאמה. 31% מהאנשים עם לקות שמיעה חמורה בגילאים 20 עד 74 חושבים שחייהם יהיו טובים יותר בעתיד ו-20% חושבים שחייהם יהיו פחות טובים, לעומת 59% ו-6% בהתאמה בקרב מי שאינם לקויי שמיעה.