חקירות תיקי 1000 ו-2000 התנהלו "לפי הספר", הצהיר לפני פחות משלושה שבועות היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בדברים שנשא בכנס שנערך באוניברסיטת תל אביב. מנדלבליט לא רמז בדבריו, ולא יכול היה לרמוז, על מה שגילינו כולנו בחלוף שלושה ימים בלבד. חקירות פרשות ראש הממשלה בנימין נתניהו לא "התנהלו", בזמן עבר. החקירות בפרשות 1000 ו-2000 אולי הסתיימו, אך החקירה המשמעותית ביותר, תיק 4000, התנהלה ממש בשעה שמנדלבליט נשא את דבריו, ואף עמדה בפני הפיכתה מחקירה סמויה לגלויה, כפי שאירע אך בחלוף ימים בודדים.
הרבה מאוד התרחש מאז. בכירי תאגיד בזק נעצרו, מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר שנעצר אף הוא הפך לעד מדינה, פרשת המסרונים שהוחלפו בין איש הרשות לניירות ערך לשופטת המעצרים התפוצצה, ראש הממשלה ורעייתו נחקרו במקביל לחשודים נוספים, ואתמול התבשרנו על כך שאף ניר חפץ, אשר שימש דוברו של נתניהו, חתם על הסכם עד מדינה.
נניח לרגע בצד את השאלה מה הביא את חפץ לחתימה על ההסכם - האם היו אלה הפשפשים עליהם הלין, דאגה לביטחון המדינה וציונות לשמה או ההבנה שחלחלה כי עונש מאסר ארוך ממתין לו - ונתפנה לשאלה חשובה יותר, מה ניתן ללמוד מן העובדה שפרקליטות המדינה, אשר ליוותה ופיקחה מקרוב מאוד אחר חקירת כל הפרשיות, נתנה את ידה לחתימה על הסכמי עד מדינה עם שלושה עדים שונים בפרשות הנחקרות?
כאשר היועמ"ש אומר שחקירות ראש הממשלה מתנהלות "לפי הספר", כדאי לשאול מה קובע ה"ספר" ביחס לחתימה על הסכמי עד מדינה. עד מדינה הוא שותף לעבירה המעיד מטעם התביעה לאחר שניתנה או שהובטחה לו טובת הנאה. בהנחיית היועמ"ש בנושא נקבע כך: "ככלל עבריין צריך לבוא על עונשו, ועל כן, הפיכתו של עבריין לעד מדינה תהיה רק במקרים בהם יש להעדיף למען טובת הציבור הבאתו לדין של עבריין אחר".
בפרקליטות סבורים שכל אחד משלושת עדי המדינה - הרו, פילבר וחפץ, הוא עבריין שעדותו תסייע לאסוף ראיות ולהעמיד לדין שותף בכיר יותר לעבירה. אז נכון שייתכן שפילבר וחפץ יסבכו בדברים שימסרו בעדויותיהם גם גורמים כמו שאול אלוביץ', ארנון מילצ'ן ואחרים, אך ברור שהפרקליטות לא הייתה נותנת את ידה להסדר עד מדינה מקל מאוד עם מנכ"ל משרד ממשלתי, אדם בכיר ביותר בשירות הציבורי, כדי שיפליל איש עסקים כזה או אחר. מכאן שבפרקליטות סבורים כנראה שפילבר, וכמוהו גם הרו וחפץ, יסייעו באיסוף ראיות נגד ראש הממשלה לעבירות של הפרת אמונים ולקיחת שוחד. אחרת, לפי ה"ספר" אין מקום לכריתת ההסכמים האלה.
בהקשר זה אציין שראוי לטעמי להתייחס בספקנות רבה לכותרות לפיהן חפץ יעיד על החלטות שראש הממשלה קיבל תוך פגיעה באינטרסים ביטחוניים של מדינת ישראל בשל לחצים מבית. הרצון להופכו לעד מדינה נבע מכך שהוא יכול למסור מידע שערכו הראייתי רב בפרשת 4000 ביחס לחשדות שהיו יחסי תן וקח בין נתניהו לאלוביץ', בפרשת 2000 על מערכת היחסים נתניהו-מוזס, ואף על פרשת המתנות, הלא היא תיק 1000.
מנדלבליט הזכיר בדבריו באוניברסיטת תל אביב את ההסכם שנחתם עם הרו, ההסכם היחיד שנחתם נכון לאותו מועד, כשאמר "כאשר סברנו כי האינטרס של גילוי האמת מצדיק זאת, חתמנו על הסכם עד מדינה". מדובר באמירה מדודה וזהירה, אך היא אומרת למעשה שהיה נכון להגיע להסדר בו יזכה הרו להקלה משמעותית כשהתמורה בה מדובר היא מידע מפליל שימסור על נתניהו. כעת נוספו להם שני הסכמים נוספים.
בהקשר זה חשוב לשים לב לנקודה נוספת. בניגוד להמלצות המשטרה שמשקפות את הערכת המשטרה ביחס לראיות שנאספו במהלך החקירה, ואינן מתקבלות בשיתוף גורמי הפרקליטות, הרי שהחלטה להיקשר בהסכם עד מדינה מתקבלת בשיתוף מלא של גורמי הפרקליטות, ובתיקים כמו פרשיות 1000, 2000, ו-4000, בדרגים הבכירים ביותר בפרקליטות המדינה, לאחר בחינת החומר בו מדובר.
ואחרון, הנחיית היועמ"ש מתייחסת גם לעניין ריבוי עדי מדינה בפרשה אחת. "יש להימנע ככל הניתן מהפיכת יותר מעבריין אחד לעד מדינה באותה פרשה", קובעת ההוראה כלל, ובצדו חריגים. חתימת הסכמי עד מדינה עם שני עבריינים או יותר באותה פרשייה תישקל, למשל, כאשר קיים קושי "להוכיח את כל העבירות בעדותו של עד אחד בלבד", ובשים לב גם ל"מורכבות העבירות הנחקרות וחומרתן, מהות הראיות המסייעות הקיימות וריבוי החשודים או הנאשמים בעניינם יכולים עדי המדינה להעיד".
ההחלטות שהתקבלו לחתום הסכמים עם לא פחות משלושה עדי מדינה שהודו בביצוע עבירות פליליות יכולות להצביע, לכאורה, על כך שלא רק במשטרה, אלא גם בפרקליטות, סבורים שעדי המדינה עתידים להציג ראיות משמעותיות לכך שראש הממשלה ביצע עבירות על טוהר המידות בפרשיות השונות הנחקרות. באותה נשימה יכול הצורך לחתום על לא פחות משלושה הסכמי עד מדינה שונים להצביע גם על הקושי להוכיח את אותן עבירות ועל היעדרה של דרך אפקטיבית אחרת לאתר ראיות מפלילות. כך או כך, הדרך המשפטית עוד ארוכה, אבל הפרקליטות סימנה כיוון ברור.