המשנה ליועמ"ש על משבר קרקעות הכנסייה: "אם מו"מ ייכשל - נעבור להפקעה"

ראשי הכנסיות סגרו בשבוע שעבר במחאה את כנסיית הקבר בירושלים

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ארז קמיניץ אמר אתמול (ראשון) כי משבר קרקעות הכנסייה היא בעיה סבוכה, "אם לא נצליח לתת פתרון לבעיה עם משא ומתן, אנחנו נצטרך לעבור לפאזה אחרת לחלוטין של הפקעה - אם בחקיקה או אם בפעילות ממשלתית אחרת". עם זאת, הבהיר קמיניץ, העומד בראש הוועדה לבחינת משבר אדמות הכנסייה, כי זו אינה פעולה פשוטה, היא מחייבת "הצדקות". אם הולכים לחקיקה אז הרי שמדובר בחקיקה חוקתית וצריך לוודא כי ההפקעה תהיה מידתית.

קמיניץ אמר את הדברים בכנס של "המטה להצלת חוכרי הדירות בישראל" בירושלים, אליו הגיעו מאות תושבים החוששים לאבד דירותיהם. הכנס נועד לעדכון תושבים שהינם חוכרי משנה על קרקעות שמכרה בשנים האחרונות הכנסייה, לבעלי עסקים פרטיים שכעת דורשים מהם תשלום נוסף עבור הארכת החכירה או פינוי הדירה בתום התקופה.

בכנס נשאו דברים ח"כ רחל עזריה, שהגישה הצעת חוק להפקעת הקרקעות שהכנסיות מכרו מאז שנת 2010. הגיעו גם נציג קק"ל עו"ד אמיר ביידא שהגיע במקום יו"ר הקרן דני עטר ונציגי המטה עו"ד יהודה בן צבי ונאווה בת-צור. בהזמנה לאירוע נכתב: "חוכרים הפכו לאריסים של רוכשי קרקעות המאיימים לפנותם ולאסירים בביתם שאינם יכולים למכרו או למשכנו בערכו הריאלי".

המשנה ליועמ"ש הבהיר כי הוועדה הבינמשרדית שהוא עומד בראשותה עדיין עוסקת באיסוף ובחינת מידע. אך הוסיף כי "לא בטוח שזה הזמן לעשות החלטות קנייניות משמעותיות" עד להתבהרות הנושא. הוא ציין כי בנוסף להיבטים המשפטיים ישנן סוגיות תקציביות ומדיניות. בהתייחס למשבר שנוצר בשבוע שעבר מול ראשי הכנסיות, שסגרו את כנסיית הקבר, אמר כי "אולי לא הערכנו נכון את החוזקה שלנו, שקיבל טוויסט יחסית משמעותי בשבועיים האחרונים".

בכנס הזכירו הנואמים חקיקה המאפשרת הפקעה במדינות אחרות בעולם. לדברי עו"ד יהודה בן צבי מהמטה "להצלת חוכרי הדירות בישראל", יש ללמוד ממדינות מוסלמיות שהתמודדו עם בעיה דומה של אדמות ווקף. עו"ד בן צבי אמר כי "בכל המדינות האלו, החליטו שפותרים את העניין בהתערבות ממשלתית ומסדירים את השוק הזה". עוד הוסיף כי "חובת המדינה להילחם בריכוזיות טייקונים מעטים כפי שהתערבה בשכר הבכירים ובחוזי שכירות".

נציג קק"ל עורך דין ביידא ציין כי "הפתרון החקיקתי הוא לא זר, כולל במדינות דמוקרטיות כמו ארה"ב ובריטניה", עוד הבהיר כי קיימות דוגמאות רבות בעולם לחקיקה בנושא. קק"ל חכרה את הקרקעות מהכנסייה והחכירה לדיירים, סופגת ביקורת על כך שלא פעלה מספיק לפתור את הסוגיה. נציג קק"ל אמר בכנס כי הם עשו "מעל ומעבר כדי לשתף פעולה עם התושבים". עוד הוסיף בידא כי "הגוף היחיד שפעל כל השנים וניסה למצוא פתרון זה קק"ל". עם זאת, הבהיר כי הקרן לא הייתה מוכנה לקיים משא ומתן עם "גופים שהזהות שלהם עד היום לא לגמרי ברורה ורכיביה לא ברורים לנו". נציג קק"ל טען כך משום שבחלק מהעסקאות לא ברור בדיוק מי הרוכש.

ח"כ עזריה כינתה את הבעיה "אירוע הומניטרי". לדבריה, על אף שרצתה שהצעת החוק שלה תעלה להצבעה היום, לא הייתה לה ברירה אלא להוריד את הצעת החוק מסדר היום, זאת לאחר המשבר בשבוע שעבר. "אני מודעת לזה שהצעת החוק יחסית קשוחה ויש שיגידו רדיקלית, אך זהו מצב רדיקלי. בעיניי זו המחויבות שלנו", אמרה ח"כ עזריה בכדי להסביר את הצורך בקידום חקיקה. "הבנו שצריך מסלול של עבודה ממשלתית ושל חקיקה פרטית" אמרה עזריה, כמו כך היא נוטה לכיוון משא ומתן בנושא. עוד הוסיפה עזריה כי "אנחנו מאוד מקווים שלא נגיע לחקיקה הפרטית, אבל החקיקה מבהירה שאנחנו מוכנים גם למסלול הזה של הפקעה, מסלול קשוח שפחות מקובל".

בעיית הקרקעות נוצרה לאחר שבשנים האחרונות מכרו הכנסיות בירושלים ובפרט היוונית- אורתודוקסית והלטינית שטחים שהחכירו לקק"ל וליזמים פרטיים למשך 99 שנים באמצע המאה הקודמת. לפיכך, עד 2050, חלק גדול מההסכמים יפוגו. בניגוד לחכירה מרשות מקרקעי ישראל שמתארכת כמעט אוטומטית, במקרים אלו השטחים אמורים לשוב לבעלי הקרקע, ובעלי הבתים שמתגוררים בחכירת משנה אינם זכאים לפיצוי. עד כה ניסיונות קק"ל והמדינה מול רוכשי הקרקעות להאריך את החכירה לא צלחו והתושבים נותרו חשופים לפינוי בתיהם.