אמירות כמו "החרדים דורשים", "המפלגות החרדיות מאיימות", "יהדות התורה וש"ס דרשו מנתניהו", נשמעות לרוב במשברים פוליטיים, בהם פועלות המפלגות החרדיות כגוש אחד. גם בנושאי הגיוס פעלו יהדות התורה וש"ס כגוש אחד בתקופה האחרונה, אולם נדמה שהמשבר הפוליטי הנוכחי מספק הצצה לסדקים קלים בגוש שנראה כי היה בלתי ניתן להפרדה. כך למשל, סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, חבר בסיעת 'אגודת ישראל', הצהיר לראשונה ביום רביעי כי הוא לא יצביע בעד התקציב עד שיאושר חוק הגיוס בעוד ששאר חבריו למפלגה בחרו שלא לעשות זאת.
'יהדות התורה' נחלקת למעשה לשתי מפלגות: הראשונה "אגודת ישראל' שמייצגת את הציבור החסידי ובה חברים סגן השר ליצמן, ישראל אייכלר, מאיר פרוש ומנחם אליעזר מוזס. השנייה, "דגל התורה", המייצגת את הציבור הליטאי וחברים בה משה גפני, אורי מקלב ויעקב אשר. האדמו"רים במועצת גדולי התורה של 'אגודת ישראל' הורו כי יש לאשר את חוק הגיוס לפני אישור התקציב, אך ההוראה הזו אינה מחייבת את שאר החברים ב"דגל התורה". גפני הסתפק באמירה לפיה הוא לא יצביע על "החוקים ההזויים של הקואליציה" ושאר חבריו של ליצמן בסיעה לא רצו להשמיע את האיום לפיו לא יתמכו בתקציב בכלי התקשורת, חרף מחויבותם להוראה של ההנהגה הרוחנית.
אם כך, מדוע ליצמן הוא הקול התקיף ביותר בתוך המפלגות החרדיות בכל הקשור לסוגיה? ליצמן מתמודד עם גורמי אופוזיציה בתוך חסידות גור אותה הוא מייצג בחיים הפוליטיים. במשך שנים הוא היה האיש הכי קרוב לאדמו"ר עד שמאבקים פנימיים החלישו את כוחו. אותם גורמים פועלים בתוך בית האדמו"ר כדי להכשיר את הקרקע לקראת הדחתו של סגן השר בבחירות הבאות.
הם עושים זאת מתחת לפני השטח ומנסים לחפור לליצמן כל בור שרק ניתן. ליצמן במקרה הזה מראה שהוא נאמן בכל מחיר. במקרה של חוק הגיוס הוא הראשון שיגיד שלא יתמוך בתקציב עד כדי איום בפירוק הממשלה. בניגוד לחוק המרכולים שם ליצמן קיבל הוראות ישר מהאדמו"ר, במקרה הזה ליצמן הוא זה שמוביל את הטון הקיצוני. אם הממשלה תתפרק, לא ניתן יהיה לתלות את האשמה הישירה במאבקים בפנימיים הללו, אך כן ניתן יהיה לקבוע שהם אלה שקבעו את הטון בדרך לשם.
בש"ס מעדיפים להישאר מאחורי הקלעים
גם בש"ס שומרים על פרופיל נמוך ביומיים האחרונים. יו"ר המפלגה אריה דרעי לא התבטא בפומבי סביב המשבר הנוכחי אף שהוא אחד מהגורמים האחראיים לו בקואליציה הנוכחית. גורמים במפלגה טענו כי זו "הממשלה הכי טובה שהייתה לנו עד היום", אך הוסיפו באותה נשימה שהמשבר "בר פתרון".
ייתכן שאחרי שנאלצו להוביל את אישור חוק המרכולים, הפעם, ככל הנראה בשל המצביעים ששירתו בצה"ל, הם מעדיפים להישאר מאחורי הקלעים. כך או כך המשחק של ליצמן מסנדל כמעט לחלוטין את חבריו החרדים. גם הם סבורים שחוק הגיוס הוא "עניין עקרוני שאסור להתפשר עליו והיה אפשר לדחות את הסאגה הנוכחית למושב הקיץ". אבל עכשיו למרות שלכל אחד מהם יש את מנהיגו הרוחני, אף אחד לא יוכל להישאר בממשלה אם ליצמן יהיה הראשון לפרוש.