סגן שר הבריאות יעקב ליצמן הבהיר הבוקר (ראשון), בהמשך לסערת חוק הגיוס, כי לא יהיה מקום לפשרה שתאפשר להעביר אותו אחרי אישור התקציב. " דווקא הוא (נתניהו) אמר לנו מפורש שהוא לא רוצה בחירות. גם אני לא רוצה בחירות אבל אני חייב להעביר את חוק הגיוס, כולם יודעים. חוק הגיוס מסתיים בספטמבר, חוק התקציב מסתיים בדצמבר - אז אנחנו קודם", אמר לוואלה! NEWS.
"מה, הם הופתעו מהבקשות שלנו? זה שטויות. זה היה אבן היסוד של הקואליציה, לפי הקשיים שהם עושים לנו היום, אתה רואה כמה זה חשוב להעביר את זה לפני התקציב. עמלנו מאד קשה להביא את זה בהסכם הקואליציוני - זה הסעיף העיקרי שם, זה הכול כתוב", אמר ליצמן.
כשנשאל אם יש דרך אחרת לפתרון המשבר, אמר: "אנחנו עד הרגע הזה לא מצאנו שום דבר, שום הצעה אחרת, מי שרוצה להציע, שיציע. נבין ונשקול אבל כל עוד שהם לא מציעים כלום ואנחנו צריכים להציע - זו ההצעה שלנו". לדבריו, "יש הוראות של מועצת גדולי התורה , אני לא עושה ביזנס כאן. מה יש לי להרוויח פה? קיבלתי הוראות בכתב, פרסמתי את זה הבוקר בעיתון המודיע, אנחנו צריכים להעביר חוק גיוס קודם התקציב. הרבנים יודעים שאם נלך לבחירות - לא יהיה חוק גיוס בכלל, אבל הוראות זה הוראות ואני אבצע את זה עד הפסיק האחרון".
לסיכום, נשאל מה יגידו נציגי המגזר לציבור. "אל תדאג, נגיד להם שהכול על הגיוס", אמר. "שאף אחד לא יאיים עלינו, יום אחד אתה מרכיב את הממשלה ויום אחר זה מישהו אחר".
ח"כ משה גפני התייחס הבוקר לראשונה למשבר, ואמר בוועדת הכספים כי "אני חושב שנעשים פה מעשים לא הגונים מבחינת הקואליציה אבל נחכה, אולי זה יסתדר בסוף. אם לא, נלך לבחירות. מה אפשר לעשות? אני לא רוצה ללכת לבחירות. על אף שמבין המפלגות אנחנו תמיד עולים בסקרים. אני יודע מה היה קורה לו היינו בקואליציה עם השמאל. לא היו מדברים על זה (על הגיוס, י"א).
"השמאל פשוט יותר הגיוני", טען גפני. "זה בכלל היה עומד לדיון. אבל אנחנו הולכים עם הימין אז זה המצב שלנו. מעניין רק שסיעת כולנו באים בטענות אלינו כי הם לא רוצים שנעשה את פסקת ההתגברות כלפי בג"ץ וליברמן בדיוק הפוך. הוא רוצה את פסקת ההתגברות אבל לא רוצה את חוק יסוד לימוד התורה. אנחנו שותפים של מי שתוקף אותנו כל הזמן אבל מסתדרים עם זה".
הלילה התייחס למשבר ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני עלייתו למטוס לוושינגטון, ואמר כי הוא אינו רוצה ללכת לבחירות מוקדמות. לדבריו, "אין סיבה שזה יקרה ועם רצון טוב זה גם לא יקרה. לי יש רצון טוב ואני מקווה שגם לשותפים האחרים שלנו. במקרה כזה לא נלך לבחירות והממשלה הזו יכולה לכלות את ימיה בתאריך הנקוב ב-2019".
יו"ר "יש עתיד", יאיר לפיד, התייחס הבוקר למשבר ואמר כי "חוק המשתמטים הוא עלבון לחיילי צה"ל, למדינת ישראל ולתורת ישראל. החרדים מנצלים את חולשתו של נתניהו בגלל החקירות כדי לדרוס את הציבור החילוני והדתי במדינת ישראל". את הדברים אמר לפיד בתחנת רכבת מרכז בתל אביב, לשם הגיע כדי לתמוך בחיילי צה"ל ואמר כי "בשום מקום בתורת ישראל לא אומרים שמותר לשלוח אחרים להרוג בשבילך".
כשנשאל על אפשרות של בחירות אמר לפיד, "אני לא מתייחס לפרשנויות, נתניהו כל הזמן אומר שראש ממשלה מחליפים בקלפי, אני אומר לו - בוא נלך לקלפי".
המתיחות בקואליציה גברה בעת האחרונה בשל חוק יסוד לימוד תורה שהסיעות החרדיות מבקשות לקדם בתגובה לפסילת חוק הגיוס על ידי בג"ץ לפני ארבעה חודשים. החוק קובע כי "לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי" וכי "מדינת ישראל כמדינה יהודית רואה חשיבות עליונה בעידוד לימוד התורה ולומדי התורה".
עם זאת, מחשש להתנגדות חריפה בקואליציה, הוסר בנוסח החוק המעודכן סעיף שקבע כי "יראו במי שקיבל על עצמם להתמסר לתלמוד תורה למשך תקופה ארוכה כמי שמשרתים את העם היהודי, ותוכר זכותם לדחיית חובות אחרים ובהם שירות ביטחוני או לאומי. הזכות תובטח בחוק או מכוחו". החרדים איימו שאם החוק לא יאושר בנוסחו המקורי, לא יצביעו בעד התקציב.
נציגי המפלגות החרדיות ממעטים להתראיין בימים האחרונים, מחשש שכל אמירה רק תגביר את המשבר. ואולם, בביטאונים המפלגתיים שיוצאים לאור מידי יום, מתפרסמים הבוקר מאמרי מערכת שיכולים להעיד על עמדת המפלגות החרדיות.
במאמר של "המודיע", המזוהה עם ליצמן, נכתב הבוקר כי תיקון חוק הגיוס הוא שאלה של "קיום וחיים". כותב המאמר ציין כי "אין ספק שהיהדות הנאמנה לא רוצה שלפיד יעלה. הוא לא טוב לנו", בטענה כי "אם הוא רק יוכל, הוא יעשה כל שבידו להצר צעדינו; יגזור גזירות, יתנהל, יגלה עוינות", אך עם זאת "עתידם של לומדי התורה, של מי שתורתם אומנותם, יקר לנו וחשוב לנו הרבה יותר".
המאמר, שבדרך כלל מתואם עם אנשיו הקרובים של ליצמן והנהגתו הרוחנית, מודה בכך שהממשלה הנוכחית היא "אחת הטובות שהיו לציבור החרדי" היות ש"לא מעט נושאים קודמו בה, לא מעט עוולות שעוללו לציבור החרדי בממשלה הקודמת - תוקנו". עוד נכתב כי "אין לנו רצון לפגוע בה או להביא אותה אל סוף דרכה, אלא רק לעמוד על קיום מה שסוכם".
"אם יהיה מי שיגרור בשל כך את הממשלה הזו לסוף דרכה, הרי גם אם ייגרמו בשל כך הפסדים - עלינו להבהיר שעולם התורה, דורות העתיד של בנינו, יקרים לנו יותר". בסוף המאמר צוין כי לא רק לחרדים יש מה להפסיד מבחירות אלא "גם לחלקים נרחבים מהציבור הנמנה על מרכיביה השונים של הקואליציה, יש מה להפסיד", נכתב.
העיתון גם מצטט בידיעה נפרדת את הודעתו של ליצמן מהשבוע שעבר, ולפיה הוא לא יתמוך בתקציב המדינה שיובא לאישור בסוף המושב הנוכחי, ב-18 במרץ, אם לא יאושר קודם חוק הגיוס, זאת על פי ההוראה שקיבלו הוא וחבריו לסיעת "אגודת ישראל" ממועצת גדולי התורה החסידית.
ליצמן: "אם נתניהו רוצה ללכת לבחירות, נלך לבחירות"
עם זאת, במאמר המערכת של העיתון "יתד נאמן", המייצג את חברי הכנסת של "דגל התורה" - משה גפני, אורי מקלב ויעקב אשר - נכתב כי "התביעה הנחרצת והחד משמעית, לאפשר לכל מבקש תורה ללמוד באין מפריע, אינה ננושא למשא ומתן מכל סוג שהוא".
המאמר מאשים גורמים פוליטיים "שלא הפנימו עדיין כי נושא לומדי התורה אינו קשור לפוליטיקה, לסחר-מכר, לדיונים, לפשרות, למתוה זה או אחר או לכל סוג של הגדרה - מעבר להחלטה אחת ויחידה - כל מי שחשקה נפשו בתורה וירצה להסתופף בהיכלי התורה, יוכל לעשות כן, בלי מכסות, בלי הגבלות וללא תנאים אלו ואחרים".
בסיום המאמר נכתב כי הנציגים החרדים עושים כל שביכולתם להגיע להסדר "מול חרב הבג"ץ שהופנה על עולם התורה, במטרה ברורה לאפשר המשך קיום חיים משותפים כאן בארץ הקודש. אבל לאחר כל הדיבורים וכל האמירות, צריך לשוב ולהזכיר את האמת הפשוטה והידועה, כי בשורה התחתונה לא תהיה כל פשרה - כל מי שירצה ללמוד תורה, יוכל ללמוד".
ביטאונה הרשמי של ש"ס, "הדרך", יוצא לאור רק בסופי שבוע, והמפלגה נמנעה מלהתבלט עד כה במשבר הנוכחי אולי מחשש לכך שתפסיד מנדטים מול הציבור המסורתי. גורם בה אמר כי "עמדתה דומה ליהדות התורה".
(עדכון ראשון: 08:22)