זוג רגיל, אילו נחקר בחשד לעבירות פליליות, ולא בתיק הראשון, אלא בתיק החמישי (הוא) או השלישי (היא), היה נחבא בביתו בכלימה וממעט להראות את פרצופו ברבים. לא בנימין ושרה נתניהו, חשודים סדרתיים זה שני עשורים. יממה לאחר שהוא נחקר בירושלים והיא בלוד, הם בדרך לוושינגטון שבארצות הברית, לוועידת איפא"ק ולפגישה עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.
סיבת התעקשותה להצטרף לכל מסע שלו היא מהתעלומות המשעממות ביותר ביקום. רק מפני שבזמן הטיסה האלכוהול זורם כדלק ומשום שלקראת ההמראות מנמלי תעופה זרים אפשר לאלץ את המארחים לשלוח את כל המטוסים האחרים למעגלי המתנה, בעוד הפמליה המתוסכלת מחכה לגמר הסידורים במלון או בעיר - אלה אינם הסברים מספקים. בכנס הביטחון במינכן שבגרמניה, בחודש שעבר, התרעם דיפלומט ותיק על הופעתם המשותפת, הצורמת בחריגותה. כבוד גדול אין בהפגנות זוגיות אלה. אולי ההתרסה והדווקאיות הם המסר.
הפער בין הדימוי העצמי, רודף ההכרה, לבין הרושם החיצוני, לא היה מעולם גדול כמו עכשיו. לבירה האמריקנית מגיע נתניהו לא כשמעליו ענן שחיתות, כמו לאורך השנה האחרונה, אלא בתוך מבול. הישראלים זכאים להתבייש בראש ממשלתם, היוצא לייצג אותם כששתי המלצות משטרה להעמידו לדין בעבירות שוחד נמצאות בתהליך החלטה בפרקליטות ותיק נוסף מצטייר כמתגבש לאותו כיוון; וברעייתו, שנגדה תלוי ועומד כתב אישום, בכפוף לגמר השימוע שנערך לסניגוריה.
והרי ברור להוד חשודותם שבכל דיווח תקשורתי על הביקור יצויין שוב ושוב ההקשר המביך של החקירות הפליליות; שלעומת הלימוזינות של השיירה המאובטחת בדרכה לבית הלבן תוצג מכונית המשטרה עם לוחית הרישוי "מ-68", של תת-ניצב אלי אסייג מהיחידה לחקירות כלכליות, בשער המעון בבלפור. מי שאמר שתמונה אחת שווה אלף מילים לא ידע שתמונה טובה או שלוש, של אישה מקושרת אחת, שווה מיליארד שקלים ואולי גם שנות מאסר.
בוועידת איפא"ק יבחרו, או יברחו, למליצות על העברת השגרירות לירושלים. שניים מהמתמודדים על ראשות המפלגה הרפובליקנית בתקופה שלאחר טראמפ, סגנו מייק פנס והשגרירה לאו"ם ניקי היילי, יתחרו על קציר התשואות. שגריר המתנחלים דייוויד פרידמן יתמוגג. הקהל יתלהב. מה אכפת לו, שהתהליך המדיני עבר גם הוא, בעקבות הכרזת טראמפ - מהמקרר אל המקפיא. הם שם, במרחקים. ההתפוצצות כאן לא תפגע בהם.
התלקחותן של גזרות נוספות במזרח-התיכון דחקה את הסכסוך הישראלי-פלשתיני מהכותרות, אך לא מתודעת הממשל. בשבוע שעבר העיד בקונגרס גנרל ג'וזף ווטל, מפקד סנטקו"ם, פיקוד המרכז, החולש על ארצות ערב ואיראן. זאת עדות שנתית, שנוסחאותיה מלוטשות בקפידה. קודמיו של ווטל, ביניהם שר ההגנה הנוכחי ג"יימס מאטיס והגנרל דייוויד פטראוס, ידידים מובהקים של ישראל כמוהו, לא מחקו מהעדות שנכתבה למענם קריאה לפתרון הסכסוך. גם ווטל, שהוזמן לדבר על איראן (ואישר שהיא מצייתת להתחייבויותיה בהסכם הגרעין), הזהיר ש"הסיכסוך הישראלי-פלסטיני הנמשך זה דורות רוחש מתחת לפני השטח ומכביד על שותפויות ועל תיאום". ובתרגום ישיר: רוצים שיתוף פעולה עם סעודיה ומדינות מתונות אחרות נגד איראן? תרמו את חלקכם לפתרון הסכסוך.
ואגב הצבא האמריקני, הרבנים המבועתים למחשבה על חיילות בתפקידי לחימה יזדעזעו לשמוע שהצי השישי, כוח המהלומה של חיל-הים האמריקאי באזור, על צוללותיו, משחתותיו, נושאות המטוסים והנשק הגרעיני שלו, נתון מעתה לפיקודה של קצינה, האדמירלית ליזה פרנקטי. היא גם מי שאוניות הטילים שלה, המשתתפות בשבועות אלה בתרגיל המשולב "ג'וניפר קוברה", אמורות להשתתף בהגנת ישראל מפני תקיפה איראנית.
ייתכן שנתניהו מקווה להשפיע על תוכנית השלום של טראמפ, אך הנשיא אינו יכול להרשות לעצמו להופיע כמי שקיבל תכתיב ישראלי ערב חשיפת התוכנית, בין השאר בגלל אותה הכרזת ירושלים שקלעה אותו למצב של חוב לפלסטינים. עוצמתה המופגנת של השדולה, ששריקה שלה מביאה לאולם חצי קונגרס, עלולה לגרום לטראמפ להפעיל כוח נגדי. מי שהעז לפתע לצאת נגד תעמלני הנשק NRA, הצמודים לאיפא"ק בראש טבלת השדולות, עשוי גם לומר לציבור, כפי שעשו קודמיו בעימותים דומים עם ישראל ותומכיה, שחובתו העליונה להגן על שלומה, ביטחונה ורווחתה של ארצו. אמריקה תחילה, גם מול בעלות ברית.
לפי "וושינגטון פוסט", ישראל אחראית חלקית לנפילתו של החתן הנשיאותי, ג'ארד קושנר, שאיבד את סיווגו הביטחוני העליון גם מפני שהמודיעין האמריקני יירט שיחות של בכירים בה ובשלוש מדינות נוספות, שזממו לתמרן אותו. לאחר שטראמפ נבחר אך בטרם הושבע, שלח נתניהו לכאורה בפזיזותו את אנשיו, בהם השגריר בוושינגטון רון דרמר וראש המוסד יוסי כהן, לשיחות בניו יורק עם קושנר ועם היועץ לביטחון לאומי המיועד מייקל פלין. היכן, בדיוק, ריגלו האמריקנים אחר הזרים שדיברו על קושנר? לא פורסם. מסקרן לשמוע מה יש לנתניהו, מכר ותיק של משפחת קושנר, לומר בנושא זה לעיתונאים סקרנים, אם יישאר להם פנאי לכך לאחר השאלות על חקירותיו.
כשנתניהו מגיע לוושינגטון מתוך תיקי השוחד, מתאיידים שרידי היומרה לעצב את ישראל כאור לגויים - אלא אם הכוונה לאור הכפול של תיק בזק, הנחקר אור אלוביץ' והחוקרת אור רובין.
