פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חידות במקום מצגות: כשצה"ל החל להשתמש בחדרי בריחה

      אתר הרס לדימוי התמודדות עם אסון, סימולציות לדימוי תקלות בכלי טיס ואתגרי סייבר קשים לפיצוח. בצה"ל מבינים כי הכשרת החיילים אינה מסתכמת בהרצאות בכיתות ומשלבים את חדרי הבריחה הפופלריים בבסיסי ההדרכה ובפעילויות חינוכיות. "תחום ההדרכה עובר שינוי משמעותי"

      חידות במקום מצגות: כשצה"ל החל להשתמש בחדרי בריחה
      צילום: ניב אהרונסון ויותם רונן, עריכה: תום זואילי

      ב-2004 יצר טושימיצו טאקאגי ביפן את משחק המחשב "חדר קרימסון". הוא לא ידע אז כי הוא תוקע את היסודות לטרנד גדול בהרבה, שיתפוס תאוצה רק כעשור לאחר מכן, שיסחף קהל רב ברחבי העולם. כמה שנים לאחר מכן, מחליטה חברת SCARP להקים דגם של החדר מאותו משחק מחשב. לתוך החדר מוכנסות קבוצות שחקנים, שעליהם למצוא את דרכם החוצה תוך 60 דקות.

      כמה שנים לאחר מכן, חדרי הבריחה הופיעו במקומות שונים במזרח אסיה, וצברו קהל אוהדים בהיקפים של מיליוני בני אדם. בשנת 2006 נחנך חדר בריחה ראשון שנקרא אז "חדר היחלצות" בעמק הסיליקון בקליפורניה על ידי קבוצות מתכנתים שכנראה הושפעו מהתרבות האסיתיית. מיד אחר כך הוקמו חדרי הבריחה בזה אחר זה ברחבי העולם. עשרות אלפים בהונגריה, שווייץ, בריטניה, יוון ואפילו באוסטרליה, נהרו אל החדרים בהתלהבות ובנחישות להיחלץ מהם תוך זמן קצוב.

      חדרי בריחה ניידים המופעלים על ידי חברת "ססוגב" , בית בן גוריון, תל אביב (ניב אהרונסון)
      "התגובה הראשונה היא 'איזה מגניב'". חדר הבריחה הנייד של "ססוגב" (צילום: ניב אהרונסון)

      בשנת 2014 הבשורה הגיעה לישראל על ידי מטיילים שביקרו בחדרים כאלה בחו"ל והחליטו לקפוץ על ההזדמנות. חדרי הבריחה עשו עלייה, וכמו בכל העולם הפכו לאחד הטרנדים הפופולריים בתרבות הפנאי הישראלית. מאז ועד היום הוקמו יותר מ-300 חדרי בריחה ברחבי הארץ, שבמהלך השנים הפכו ליותר מתוחכמים ומסובכים לפתרון. החדרונים האפלים שהוקמו בתחילת הדרך, פינו את מקומם למתחמים מעוצבים ומותאמים לקהלי יעד שונים, החל ממשפחות דרך כנסי מנהלים ועובדים, ועד למסיבות רווקים. קהילת המכורים בישראל מונה למעלה מ-30 אלף חברים שאף מדרגת באתר הרשמי שלה ומשתפת בחידושים.

      לא מסתפקים בכיתה ובשקפים

      זו הייתה שאלה של זמן עד שהטרנד יחלחל גם לצה"ל. בכירים בצבא גילו עניין רב בשנים האחרונות בחדרי הבריחה, שראו בהם הזדמנות מצוינת לייעל ואף לחדש בתחומי ההכשרה השונים. כך, במקומות שונים בצבא בחרו לשלב בתוך הלימודים מקצועיים את חדרי הבריחה.

      קריסת החניון הסמוך לבית החולים אסותא שקרס לפני שנתיים ברמת החייל, כמו גם אירועי הרס אחרים, מחייבים באימונים קדחתניים ובהכשרה ארוכה, כך שביום פקודה - אנשי פיקוד העורף יהיו ערוכים למשימות הנדרשות. האסון שבו פעלו חיילי גדוד "תבור" בחיל המחיש בפני חטיבת החילוץ בפיקוד העורף כי קיים צורך בשיטות למידה שאינן מסתכמות בשיעורים תיאורטיים בכיתות.

      בשל כך, הוחלט לעשות שימוש בחדרי בריחה כדי להכשיר את החיילים להתמודד עם אירוע קריסת מבנה. בחדר מיוחד שהוקם נדרש צוות המשתתפים לגבש הערכת מצב באתר ההרס המדומה. בחדר, הכוחות אוספים מידע מגורמים שונים כמו משטרה, שירותי הכיבוי וההצלה, מרכזי מידע של פיקוד העורף ועוד, כדי להרכיב תמונת מצב של הנפגעים. החדר נותן למשתתפים את הכלים כדי ליצור טקטיקת מודיעין בתנאי חירום תחת לחץ.

      סגן ענבר לוי, חדרי בריחה בפיקוד העורף, 2 במרץ 2018 (דובר צה"ל)
      "חיילים מספרים עד כמה חדר הבריחה עזר להם". סגן ענבר לוי (צילום: דובר צה"ל)

      בבה"ד 16 של פיקוד העורף עוברים החניכים דרך חדר הבריחה החדש שהוקם על ידי סגן ענבר לוי וחברותיה ליחידה. סגן לוי, קצינת הדרכה למקצועות העורף, מעבירה מדי חודש עשרות הדרכות בחדר הבריחה לקבוצות של חיילים מכל בסיסי בנושא מודיעין-אוכלוסייה. "חשבנו בפיקוד העורף שהאופן שבו נלמד את הטכניקות מצילות החיים, תהיה הרבה יעילה וכיפית על פני לימוד ארוך ומעייף בכיתה, עם מצגת ושקפים", הסבירה.

      לדבריה, העובדה שהתרגול נעשה באמצעות משחק, מוסיפה ליעילות התהליך הלימודי. "המטרה היא להיכנס לחדר אחרי שלומדים בכיתה את החומרים, ולתרגל את החומר". היא מציינת כי הפידבקים לא איחרו לבוא. "פונים אליי חיילים מיחידות שונות ומספרים שלאחר המשחק, כשהם הולכים לתרגל על רטוב באתר הרס, מספרים עד כמה החדר בריחה עזר להם".

      סא"ל מיכאלוביץ' רוזין, חדרי בריחה בפיקוד העורף, 2 במרץ 2018 (דובר צה"ל)
      "היכולת לחוות בשטח מאפשר לך להבין שאנחנו נדרשים למהלכים אקטיביים". סא"ל טל מיכאלוביץ-רוזין (צילום: דובר צה"ל)

      סא"ל טל מיכאלוביץ-רוזין, מפקדת בית הספר למקצועות העורף, מציינת כי יעילות השימוש בחדר הבריחה צברה הוכחות בשטח. "עד שהוקם חדר הבריחה, היינו לומדים ומלמדים את כל נושא מודיעין-האוכלוסייה דרך המצגת", אמרה. "היכולת לממש ולחוש את זה בשטח, מאפשר לך 'לגעת' ו'לשחק' ולהבין שאנחנו נדרשים למהלכים אקטיביים. מעבר לפן הפרקטי, יש כאן השפעה חזקה על הפן התודעתי וזה מאוד חשוב. כשחייל או קצין נכנס לחדר הבריחה, הוא מבין את הסיפור ואת סגירת הפאזל הרבה יותר טוב".

      חדר הבריחה הוקם בקיץ שעבר, ומאז תרגלו בו מאות חיילים מכלל יחידות השדה. "תחום ההדרכה עובר שינוי", הוסיפה. "מציאות רבודה, חדרי בריחה וסרטונים הם חלק מהחיים שלנו וזה ממה שאנחנו מביאים היום לעולמו של החייל".

      פתרון חידות סייבר ולימודי מורשת

      חדר בריחה אחר הוקם בבית הספר למקצועת המחשב, שם נדרשים החיילים במסגרת הכשרתם להתמודד עם חידות סייבר כדי להיחלץ ממנו. חדר בריחה נוסף הוקם בבסיס חיל האוויר במפרץ חיפה, שמכשיר את טכנאי המטוסים באמצעות דימוי תקלות ובעיות עמן יידרשו להתמודד במהלך השירות הצבאי.

      אלא שחדרי הבריחה לא משמשים בצה"ל רק ללימודי מיומנויות צבאיות. בלב תל אביב, בשדרות בן גוריון, לבש השבוע ביתו ההיסטורי של ראש הממשלה הראשון בגדי חג והתחפש אף הוא ל"חדר בריחה" לציון 70 שנה למדינת ישראל. מי שעומד מאחורי היוזמה להקים מעין חדר בריחה נייד היא חברת "ססוגב" של אוהד שגב ודרור ססובר, במאים ואנשי קריאייטיב. השניים יצרו בעבר חדרי בריחה, ופורמטים טלוויזיוניים, משחקים ואתגרים. באותו חדר מיוחד, הם אירחו הפעם חיילים מצטיינים מזרוע היבשה.

      חדרי בריחה ניידים המופעלים על ידי חברת "ססוגב" , בית בן גוריון, בתל אביב (ניב אהרונסון)
      "ממלאים את משנתו של בן גוריון". אנשי צבא בחדר הבריחה הנייד (צילום: ניב אהרונסון)

      "בבית בן גוריון אנחנו מכריזים בזאת על חדר הבריחה הנייד הראשון", מתלוצץ שגב. "משנתו של בן גוריון הייתה משנתו להעביר מורשת לכמה שיותר אנשים, והנה אנחנו ממליאים את משנתו באמצעות חדר הבריחה הנייד". ססובר טוען כי חדר הבריחה הנייד משלב למידה והנאה גם יחד. "כשאנחנו מגיעים לבסיסי צה"ל, התגובה הראשונה היא 'איזה מגניב'. העבודה שלנו היא שהחוויה של החיילים תהיה הכי טובה. הפלוס כאן הוא שבגלל שחדר הבריחה נייד, אנחנו יכולים להגיע לכל מקום שמזמינים אותנו".

      שגב סיפר כי הרעיון להקים את חדר הבריחה הנייד החל כשהוא וססובר, שעבדו בעבר יחד, החליטו לנסות וליצור משהו ייחודי שעדיין לא נראה בישראל. "חשבנו על חדר בריחה שיכול להגיע לכל מקום, וידלג בין חברות וארגונים ברחבי הארץ", אמר. כך גם היה מול צה"ל. "ברגע שהחיילים מגיעים לפעילות בחדר הבריחה הנייד, הם עושים הפסקה למשך 60 דקות מהפעילות השוטפת. כך הגענו למיגוניות בעוטף עזה ולמקומות שונים מהצפון ועד הדרום".

      חדרי בריחה בפיקוד העורף, 2 במרץ 2018 (דובר צה"ל)
      אנשי פיקוד העורף אחרי קריסת חניון הברזל בתל אביב (צילום: דובר צה"ל)

      כשהשניים פנו לחיל חינוך עם ההצעה לשילוב המיזם בין בסיסי צה"ל, הם הופתעו מהתגובה המהירה של הקצונה הבכירה. "מהר מאוד הגיעו הפידבקים בנוגע לדרישות ולערכים שחשוב להעלות בפעילות. אלה עניינים שהיה חשוב למפקדים שהחיילים יחוו בפעילות". אחר כך הם ייצרו מגוון חדרי בריחה צה"ליים בהתאם לעיסוקים השונים. "אחד עוסק בביטחון מידע, אחר עוסק במלחמות ישראל ועוד. מבחינתנו, הפאן הגדול להגיע למוצב ולראות את השמחה והחיוכים של החיילים שרואים שחדר הבריחה הגיע עד למוצב שלהם. הטרד הכי חם בתרבות הבילוי הגיע עד לבסיס, זה מרגש".