(תרגיל חטיבה 769 לקראת חדירה של יחידת עלית של חיזבאללה)
בראשית מלחמת לבנון השנייה הציגו בכירי צה"ל לשר הביטחון דאז עמיר פרץ את תכנית המבצע "משקל סגולי". תכנית להשמדת רקטות פאג'ר של חיזבאללה שהוסתרו בבתי מגורים של תושבים שיעים בדרום לבנון. התכנית נועדה לשמוט מידי חיזבאללה את היכולת העיקרית לשגר רקטות לעומק מדינת ישראל. המטכ"ל חשש מאוד שהתקיפה תביא לפגיעה באזרחים רבים בלבנון. לבסוף הכריע השר פרץ ואישר את המבצע שזכה לכינוי "ליל הפאג'רים". חיל האוויר תקף תוך 34 דקות את מערך הפאג'רים של חיזבאללה בדיוק רב הודות למידע איכותי שנאסף על ידי קהילת המודיעין.
למרות ההצלחה חיפש השר פרץ תוך כדי המלחמה מהלכים נוספים שינחיתו מהלומה על חיזבאללה. באחד הדיונים ביקש פרץ את התיק המודיעיני של נסראללה כדי לבחון את חיסולה של הדמות שהעבירה מסרים מהבונקר ואיימה על אזרחי מדינת ישראל. באופן די תמוה גילו פרץ ואנשי לשכתו כי אין תיק מודיעין מסודר על אודות נסראללה. בטח לא מידע שיביא לאיתור מקומות המסתור שלו.
פרץ זיהה מהר מאוד את הפער והנחה להקים חדר מצב שיחבר בין הגופים השונים בקהילת המודיעין כדי שירכז את המידע המודיעיני על אודות נסראללה מכלל הגופים: המוסד, אמ"ן ואף מהשב"כ, ככל שהיה כזה. המטרה הייתה להביא קצה חוט שיוביל את טילי חיל האוויר אל נסראללה ושאר בכירי הארגון השיעי שלא חדל עד היום האחרון של המלחמה לשגר רקטות לעבר ישראל. היה יותר ממקרה אחד שמטוסי חיל האוויר הטילו פצצות כבדות משקל חודרות בונקר על רובע הדאחיה בביירות שם כפי הנראה הסתתר נסראללה. אך חוץ מהרס רב לא הושגה המטרה.
ההערות של פרץ הניחו את הבעיה על השולחן. בעקבות הפערים המודיעיניים שהתגלו במלחמת לבנון השנייה הוחלט לבצע מספר שינויים כדי להתמקד בבכירי חיזבאללה ובראשם נסראללה. אחד המהלכים כלל את הקמת חטיבת ההפעלה באגף המודיעין שמטרתה הייתה לדאוג להקדיש לאורך כל השנה את המאמצים הדרושים לתעדוף שיקבע על ידי המטה הכללי לאיסוף מודיעין ומבצעים ויאושר בתכנית עבודה שנתית מסודרת.
בנוסף לכך נרכשו פצצות מדויקות חודרות בונקרים שיודעות לחדור את הבטון המזוין גם כשמדובר במספר רב של קומות הנמצאות מתחת לפני האדמה כדי להגיע לאתרים מבוצרים במיוחד. לא רק פצצות לתקיפת מתקני גרעין תת-קרקעיים באיראן, אלא גם כדי לחסל דמויות בכירות בצורה ממוקדת תוך מניעת נזק סביבתי.
בכיר במטכ"ל: "אם נצליח להרוג את נסראללה במלחמה זו הכרעה"
מאז מלחמת לבנון השנייה מרחפת השאלה סביב חיסולו של נסראללה שמתגרה בישראל השכם והערב באמצעות נאומיו ותעמולה מתוחכמת המכוונות ישירות לציבור הישראלי. הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט שסוחב את מלחמת לבנון השנייה כטראומה על גבו אמר בריאיון מיוחד לוואלה! NEWS בחורף 2017 כי נסראללה הוא "מטרה לגיטימית לחיסול".
ניתן להעריך כי דבריו מחוברים ליכולות של צה"ל לאסוף מידע מודיעיני על מזכ"ל חיזבאללה ועל שאר בכירי הארגון השיעי, שחלק מהם לפי פרסומים זרים חוסלו בעשור האחרון על ידי פעולות חשאיות ישראל.
קצין בכיר במטה הכללי שנשאל השבוע כיצד לפי דעתו ניתן יהיה להכריע את חיזבאללה אמר: "אם נצליח במלחמה הבאה להרוג את נסראללה, בעיני זו הכרעה". חיסול המנהיג הבלתי מעורער של הארגון שוב העלה את השאלה כיצד ניתן לעשות את זה. ישראל הוכיחה במשך עשרות שנים כי היא מסוגלת לעקוב אחר דמויות בכירות ולחסלן.
הרשימה הארוכה של המחוסלים התבססה על פעילות ענפה של גורמי מודיעין מתחומים רבים ומגוונים: סוכנים אנושיים, מודיעין אותות, מידע שנאסף מלוויינים, תקשורת גלויה ואמצעים אחרים. המטרה היא לחשוף היכן הוא מבלה בשגרה ובאילו מקומות הוא יכול להסתתר בעת חירום. מי הם האנשים הקרובים אליו ובאילו דמויות הוא יכול להסתייע לצורכי מילוט. מדובר בעבודת נמלים רגישה מאוד שעיקרה בשגרה - עם מוכנות לרגע האמת. ברגע שבו מתקבלת ההחלטה לבצע את החיסול עוברת קהילת המודיעין לדריכות מסוג אחר כדי לייצר מידע אפקטיבי לתקיפה בדרכים מגוונות וליצור כמה אפשרויות לתקיפה.
מקרה קלאסי לחיסול של בכיר מאוד היה בנובמבר 2012 כשכלי טיס פגע ברכבו של אחמד ג'עברי, מפקד הזרוע הצבאית של חמאס ברצועת עזה, והרג אותו. למרות מעקב צמוד שבוצע אחר ג'עברי במשך תקופה ארוכה, עברו ימים ארוכים עד שאותר. גם כשנחשף מיקומו נדרשו מפקדי המבצע, בהם ראש השב"כ הנוכחי נדב ארגמן, לוודא כי אכן מדובר בג'עברי ולבחור עיתוי מתאים כדי לצמצם את הפגיעה באזרחים בלתי מעורבים. נתונים המעידים על המורכבות הכרוכה בכל חיסול.
בצה"ל זוכרים כי עלייתו של נסראללה הגיעה לאחר חיסול קודמו
מעקב מודיעיני סביב מנהיג בסדר גודל של נסראללה הוא סיפור שונה לחלוטין. שונה גם מהמבצע לחיסולו של עימאד מורנייה, ראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה שחוסל על פי פרסומים זרים בידי ישראל בשנת 2008, בשכונת כפר סוסה בדמשק.
מעקב צמוד אחרי דמות כמו נסראללה מחייב יכולות מהגבוהות והרגישות שיש בעולם המודיעין ומשאבים גדולים מאוד - במיוחד כשמזכ"ל חיזבאללה מודע לרגישות הישראלית כלפיו והרצון להגיע אל המעגלים הקרובים אליו. זו אחת הסיבות שהוא איננו מרבה להיראות בציבור. את רוב ימיו הוא מבלה בבונקר בלב רובע הדאחיה וכשהוא נואם הוא עושה זאת מאחורי פרגוד ועשרות מאבטחים בטווח אפס או באמצעות וידאו במעגל סגור.
כמי שמודע להצלחות המודיעין הישראלית, חגורת האבטחה סביבו כבדה וקשוחה ומטילה על עצמה הגבלות קיצוניות כדי להימנע מדליפת מידע עליו, במיוחד בתקופות רגישות. בעבר בכירי מערכת הביטחון התבדחו על חשבונו של נסראללה וטענו כי בזמן שהוא מסתתר בבונקר משוטטים מנהיגי ישראל בחופשיות.
המערכות שניהל צה"ל ברצועת עזה בעשור האחרון נעו בין המאמץ לפגוע בכמות גבוהה ככל הניתן של מחבלים, לבין הרצון לחסל בכירים בארגוני הטרור הפלסטינים. בנוסף לכך, ניתן להסיק גם מדברי בכירי צה"ל בעבר כי מתקיים מאמץ איסופי סביב בכירי הארגון השיעי כדי להפתיע את האויב במערכה הבאה אם תתפרץ. יחד עם זאת חשוב לציין כי בשנת 1992 חיסל חיל האוויר הישראלי את מנהיג חיזבאללה עבאס מוסאווי. אף אחד לא ידע באותם ימים כי את מקומו ימלא מנהיג כריזמטי וקיצוני הרבה יותר בשם: חסן נסראללה.
(עדכון ראשון: 16:32)