מסלול פתלתל, אבל ברור, עובר בין גורם בכיר בבית הלבן, שהואשם בהכאת שתי נשותיו, לבין האשמת ישראל בניסיון לתמרן את חתנו של נשיא ארצות הברית, ג'ארד קושנר. מה שהחל כמאבק פנימי בתוך הבית הלבן עלול להתפתח לשאלה נוספת עד כמה הוא חשוף להשפעות ותמרונים מבחוץ - והפעם האשמה לא במוסקבה אלא בירושלים, במקסיקו סיטי, בבייג'ינג ובאבו דאבי. עם זאת, מניסיוננו רב השנים, ברור מי יחטוף את מירב הבוץ, אל מי תוסט מירב האשמה, אם יש אשמה.
ההתחלה תמימה, לכאורה. ראש הסגל בבית הלבן, הגנרל ג'ון קלי, החל לבדוק מחדש את נושא הסיווגים הביטחוניים בבית הלבן, ומי זכאי לסיווג הגבוה מכולם, המאפשר לראות הכול. זאת לאחר שהתברר שרוב פורטר, שעבד עמו כיועץ בכיר, הואשם בידי שתי נשותיו לשעבר, לחוד, שהכה אותן.
לא רק שפורטר היה רב כוח בזכות עצמו, בת זוגו כיום היא הופ היקס, אולי האישה רבת העוצמה ביותר במעגל הפנימי בבית הלבן שאינה נושאת את שם המשפחה טראמפ. קלי ספג אש על שהגן על פורטר, המכה לכאורה כזכור, אך זה הוביל לבדיקת כל נושא הסיווגים הביטחוניים.
יש כאן בעיה אמיתית -בדיקת הקשרים הבינלאומיים והעסקיים של אנשים מבוגרים, בעלי קריירה, במיוחד בעולם העסקי היא סיוט. בעקבות הרפורמה שנאלץ קלי ליישם, הוחלט שאחרי שמונה חודשים הסיווג הזמני יסתיים, עד לסיווג הקבוע. והשם הבולט ביותר שהכלל החדש חל עליו הוא קושנר - חתנו של הנשיא, יועצו האחראי על תיק תכנית השלום במזרח התיכון.
קושנר, איש עסקים בעל אינטרסים בינלאומיים, מעורב גם בחקירת קשרי מטה טראמפ עם רוסיה. הפרסום הזה לבדו הוא חדשה דרמטית, כשמעמדו של קלי, המוגדר עם היועץ לביטחון לאומי הרברט מקמאסטר המבוגרים האחראים בבית הלבן, היה מעורער עוד לפני כן. על פי הדיווחים מוושינגטון, טראמפ שקל לפטר אותו והוא שקל להתפטר, בין השאר על רקע מאבק כוחות מול קושנר. אין ספק שמלחמה גלויה, וכך הרי טראמפ וקושנר יראו זאת, בחתנו של הנשיא והשפלתו, רמיזה שהוא חשוד, שאי אפשר לסמוך עליו עם סודות המדינה, לא תוסיף לקלי.
ואולם, היא גם לא תוסיף לקושנר - יש שאלות בוושינגטון מה בעצם הוא עושה. מה מעמדו, מה סמכויותיו. הכול נגזר מהנשיא - וגם אם קושנר לא יישב בישיבות שבהן רואים את חומר המודיעין המסווג, טראמפ הרי יוכל לשתף אותו במה שירצה. עם זאת, הכתם, ולו הזמני, קיים. והכתם הזה כבר אינו מוגבל לקושנר, כבר אינו סתם ביורוקרטיה ביטחונית העומדת להיפתר אחרי שיסיימו לשאול את כל השאלות ולקבל את כל התשובות באשר לקשריו הבין לאומיים של קושנר. גם ישראל בתמונה.
בוושינגטון פוסט דווח כי קושנר היה מטרה לארבע מדינות שביקשו לנצל את תמימותו, חוסר ניסיונו וקשייה הכלכליים של האימפריה המשפחתית וחובותיה, כשגם קושנר עצמו יוצא רע מהתיאור הלא מחמיא. המדינות האלה ביקשו כל אחת מסיבותיה למנף את קושנר כדי להגיע לאביו ולהשפיע על קבלת ההחלטות.
אחת מהן היא סין, מעצמה כלכלית ואסטרטגית המתחרה עם ארצות הברית בכל תחום למעשה; מקסיקו, שיחסיה עם ארצות הברית מתוחים מאד על רקע הסכם NAFTA שטרמאפ מבקש לבטל והחומה שהוא מבקש לבנות ולחייב את השכנה מדרום בעלות; איחוד האמירויות - שכמו שכנותיה, ערב הסעודית, קטאר וכל השאר רוצה לדעת ועדיף מראש לאן נושבת הרוח מוושינגטון; וישראל, שלה חשיבות עליונה לדעת מה מתרחש בוושינגטון, לגשש מה בתכנית השלום המסתמנת ומהם הקווים האדומים של הממשל והנשיא.
הכותרת בעיתון האמריקני רב הזכויות דרמטית, והיא לא תוסיף לכל אלה המשוכנעים כבר עתה שירושלים היא הכוח השטני מאחורי הממשל, ושישראל והיהודים בוחשים בפוליטיקה האמריקנית ומשיגים הכול.
הבית הלבן שוב במרכז הכותרות
השאלה הגדולה היא אם ישראל, כמו כל מדינה בעולם, מרוסיה ועד הרשות הפלסטינית, הכינה תיק על בכירים בממשל החדש, במיוחד אלה שיעבדו עמה בצמידות - מה דעותיהם, במיוחד בנושא המזרח התיכון, התבטאויות עבר, ניסיונות ליצור קשרים בלתי אמצעיים, או שישראל חיפשה דרכים, עם סין, מקסיקו ואולי רוסיה להפעיל לחצים על קושנר, או לחילופין לסייע לו בעסקיו הפרטיים כדי לקבל תמורה בעסקי הממשל. בקו הזה, שאינו דק, מסתתרת אולי התשובה לשאלה עד כמה הבית הלבן - לא קושנר, אלא חותנו רב עוצמה - יזעם על ישראל.
עוד סוגיה לא ברורה היא אם תיפגע עבודתו של קושנר בתחום תכנית השלום, שנושאת את שמו של טראמפ. וקושנר אינו היחיד העוסק בכך - ג'ייסון גרינבלט ושגריר ארצות הברית בישראל דייוויד פרידמן אמונים גם הם על הנושא. גם לא לגמרי ברור עד כמה העובדה שלא תהיה לקושנר גישה למידע המסווג ביותר קריטית לנושא תכנית השלום, שממילא על פי הדיווחים קרובה לסיום.
בכל מקרה, הבית הלבן, שנראה היה שמגיע ליציבות, שוב במרכז הכותרות, ולא משנה מה התוצאה לקושנר עצמו - לא אלו הכותרות שישראל מעוניינת להיקשר בהן.