מורה נבוכים: מה רוצים ראשי הכנסיות ולמה סגרו את כנסיית הקבר?

במסיבת עיתונאים שערכו ראשי הכנסיות בירושלים בעיר העתיקה אתמול (ראשון), הם הודיעו על מחאה שבמסגרתה כנסיית הקבר תיסגר עד להודעה חדשה. מדובר בצעד חסר תקדים שבעקבותיו ועדת השרים לחקיקה החליטה לדחות את הדיון בהצעת החוק. מה עומד מאחורי הסערה?

ההחלטה התקבלה בעקבות שני צעדים שאותם הם מכנים "מערכת שיטתית נגד הכנסיות והקהילה הנוצרית". האחד הוא הצעת חוק שהגישה ח"כ רחל עזריה (כולנו), המאפשרת למדינה להפקיע קרקעות שהכנסיות בארץ מכרו לחברות פרטיות החל משנת 2010. הצעד השני הוא החלטת עיריית ירושלים להתחיל ולגבות ארנונה עבור נכסי הכנסיות.

הרעיון עלה משום שהסכמי חכירה רבים בקרקעות שמכרה הכנסייה בירושלים עומדים לפוג בתוך כ-35 שנים, והתושבים עלולים למצוא את עצמם מפונים, או שייאלצו לשלם סכומים גבוהים לחברות שרכשו את הקרקעות כדי להאריך את ההסכמים. לחלק מהתושבים כבר פנו נציגים של היזמים בניסיון לעשות איתם עסקאות, לעתים כדי לרכוש מהם את הדירות במחיר נמוך מאוד, ולעתים בדרישה לתשלום גבוה כדי להאריך את החכירה.

בשנים האחרונות מכרו הכנסיות בירושלים - ובפרט היוונית-אורתודוקסית והלטינית - קרקעות שהחכירו לקק"ל וליזמים פרטיים למשך 99 שנה באמצע המאה הקודמת. לפיכך, עד 2050, חלק גדול מההסכמים יפוגו. בניגוד לחכירה מרשות מקרקעי ישראל שמתארכת כמעט אוטומטית, במקרים אלה השטחים אמורים לשוב לבעלי הקרקע ובעלי הבתים שמתגוררים בחכירת משנה, אינם זכאים לפיצוי. עד כה ניסיונות של קק"ל והמדינה מול רוכשי הקרקעות להאריך את החכירה לא צלחו והתושבים נותרו חשופים לפינוי ולאובדן בתיהם.

מרבית הקרקעות שהוחכרו למגורים ונמכרו לחברות פרטיות נמצאות בשכונות ניות, קטמון וטלביה. על פי ח"כ עזריה מדובר ב-500 דונם ובאלפי משפחות שמתגוררות על קרקעות אלה. תושבים רבים התאגדו לאחרונה תחת קבוצת "המטה להצלת חוכרי הדירות בישראל" על מנת לפעול יחד מול המדינה והיזמים.

המהלך אמנם מפקיע קרקעות שנמכרו, אך יקשה על הכנסיות למכור שטחים נוספים. כמו כן, טוענים ראשי הכנסיות בהתייחס להצעת החוק כי מדובר ב"הצעת חוק מפלה וגזענית המכוונת אך ורק כלפי נכסי הקהילה הנוצרית בארץ הקודש... הדבר מזכיר לכולנו חוקים בעלי אופי דומה שנחקקו נגד יהודים בתקופות אפלות באירופה".

הצעת החוק קובעת כי המדינה תוכל להפקיע רטרואקטיבית קרקעות שהכנסיות מכרו לחברות פרטיות מאז שנת 2010 תמורת פיצויים לבעלים. שיעור הפיצויים ייקבע על ידי שר האוצר, ובאישור ועדת חוקה, חוק ומשפט. בעלי הזכויות יוכלו להשיג על גובה הפיצוי, אך לא על עצם העברת הזכויות. ההצעה, שזכתה לתמיכת משרד המשפטים, היתה אמורה לעלות היום לוועדת השרים לחקיקה, אולם הדיון בה נדחה לשבוע הבא בשל המחאה החריפה.

עד כה הכנסיות לא שילמו ארנונה עבור הנכסים שלהן בעיר, וזאת בהתאם להסכמים מול המדינה. אולם בתחילת השנה הודיעה עיריית ירושלים כי תתחיל לגבות ארנונה רטרואקטיבית בסכום של מאות מיליונים על מבנים שאינם משמשים כבתי תפילה. העירייה אף עיקלה את חשבונות הכנסייה האנגליקנית, הכנסייה הארמנית, הכנסייה היוונית והכנסייה הקתולית. בהודעתה הסבירה העירייה כי עשתה זאת בהתבסס על חוות דעת, שלפיה ההסכמים של הכנסיות עם המדינה אינם חלים עליה, והיא הודיעה על החלטתה למדינה.

ראשי הכנסיות טוענים כי מדובר בהפרה של הסטטוס קוו. לדבריהם, "זה צעד המנוגד לעמדה ההיסטורית של הכנסיות בעיר הקדושה ירושלים ויחסיהן עם הרשויות האזרחיות. פעולות אלה מפרות הסכמים קיימים ומחויבויות בינלאומיות המבטיחים את זכויות הכנסיות, במה שנראה כניסיון להחליש את הנוכחות הנוצרית בירושלים.

לא, מדובר בצעד חסר תקדים של ראשי הכנסיות הלטינית, היוונית והארמנית. בעבר איימו ראשי הכנסיות לסגור את הכנסייה בשל כוונה לגבות חובות מים רטרואקטיבית משנת 1967, אולם המהלך לא יצא לפועל.