ללא יורש: מותו של הרב אוירבך מסמל את גסיסת האופוזיציה החרדית

מותו של מנהיג "הפלג הירושלמי" הרב שמואל אוירבך בסוף השבוע הוא גם גסיסתה של האופוזיציה החרדית. לפני חמש שנים נפל דבר במגזר החרדי. עם מותו של הרב יוסף שלום אלישיב, הזרם הליטאי שהיה המאוחד והמשפיע בישראל, התפצל בפעם הראשונה לשתי קבוצות.

בראש הקבוצה המרכזית עמד הרב אהרון שטיינמן. האחרון סומן כיורשו של הרב אלישיב, אך הרב אוירבך ותלמידיו סירבו לקבל את מרותו. ההשלכות לכך היו מידיות. אוירבך נדחק לשולי ההנהגה המרכזית, נאמניו נזרקו מעיתון "יתד נאמן" שאותו הובילו במשך שנים וילדיהם לא התקבלו למוסדות חינוך מרכזיים.

בתגובה, הם לא נותרו אדישים. הם הקימו עיתון חדש, ייסדו מוסדות חינוך והתמודדו על ייצוג פוליטי ברשויות מקומיות חרדיות. כחלק מהבידול משאר החברה החרדית, הרב אוירבך הקצין עמדות נגד גיוס חרדים לצה"ל, הורה לתלמידיו לא להתייצב בלשכות הגיוס כדי להימנע מחיכוך עם רשויות הצבא והמאבק הפך לדגל המרכזי בהנהגתו. זו הייתה הדרך שבה הוכיחו אנשיו את קיצוניותו משאר ההנהגה החרדית.

תלמידיו של הרב אוירבך קיבלו את מותו בהלם גדול שכן לא התכוננו לדמות שתירש את מקומו ולכתו הותירה חלל גדול. הידיעה שבה התבשרו בצאת השבת גדעה מאבק ארוך על עצמאות ייחודית, שלא הייתה כמותה בציבוריות החרדית עד לעשור האחרון, וסימני השאלה המרחפים כעת הם רבים.

המרכזי שבסימני השאלה הוא אם אנשיו יסמנו מנהיג חדש במקומו. הרבנים שמזוהים עם הפלג הירושלמי אינם רבים, וההערכה היא כי יהיה קשה לסמן את אחד מהם ליורש שילכד אחריו את כל תלמידיו. עם זאת, האפשרות שבה יחזרו כגוש אחד לשורותיה של התנועה המרכזית "דגל התורה" שממנה התפצלו, היא חסרת סיכוי, לא רק בגלל התנגדותם, אלא גם בשל התנגדותה של התנועה עצמה.

המשך מלחמת הפלג הירושלמי על ההכרה בלי מנהיג רוחני נתונה להפסד מראש בציבור שאנשיו מצייתים לרבנים. הבוקר בעיתון "הפלס", שופרם של הפלג, ניתן הרמז להמשך ההנהגה. במקום הרב אוירבך יכהנו תחת מטריה הנהגתית 12 ראשי ישיבות המזוהים איתו. לא ברור כיצד הכרזה כזו תתקבל בציבור החרדי ובפלג הירושלמי, אבל השנה הקרובה תהיה המבחן האמיתי עבורם.

בחודשים הקרובים יתקיימו הבחירות המקומיות ואנשיו של אוירבך ינסו להראות את כוחם. ככל שיצליחו להכניס נציגים לרשויות המקומיות - יהיה מדובר בהישג משמעותי אחרי הפטירה.

גם הנציגים החרדים במפלגות החרדיות שנקלעו לעימות מתמשך עם הפלג הירושלמי מנסחים בימים אלה את חוק הגיוס החדש אחרי פסילתו בבג"ץ. ההערכה היא כי גם המאבק נגדם בנושא כזה לא ידעך, אך עולה השאלה אם יתקיים באותה עוצמה.

מותו של אוירבך מעלה שאלות נוספות כמו מה יעלה בגורלו של עיתון "הפלס", שהיה שופרם של אנשי הפלג בשנים האחרונות. בעיתון הם התוו את הקו הפוליטי והאידיאולוגי ובשנה האחרונה הוא עלה לכותרות כש-17 מאנשיו נעצרו בחשד כי איימו וסחטו בכירים במשק. זאת בחשד שהם נענו לחרם נגד העיתון ונמנעו מפרסום בו.

מאז נכנס העיתון לקשיים כלכליים, וחלק מאנשיו נטשו אותו. אוירבך, שהיה מפנה בחייו בעלי הון המזוהים עמו לתמוך כלכלית בעיתון, כעת כבר לא בחייו, וההערכה כי אנשיו יעשו הכול כדי שימשיך ויתקיים.

אנשי הפלג הירושלמי לא יוותרו בקלות. מציאות העבר מלמדת שאת המאבק הזה מנהלים בכול הכוח. הם נמצאים בשיאו של מהלך אופוזיציוני שמטרתו העיקרית הוא מאבק על הכרה, אולם כעת נותרו ללא המנהיג שהוביל זאת. ההערכה שהמלחמה הזו תימשך בכל העוצמה, אך אחרי מות רבם, העוצמה כבר לא תהיה אותה עוצמה וניתן להעריך כי האופוזיציה החרדית החלה בגסיסה מוקדם מהצפוי.

הרב אוירבך נודע בשנים האחרונות במיוחד לאור מאבק הגיוס, אבל היה גם אחד מהמנהיגים הגדולים במגזר החרדי. הוא היה בנו של הרב שלמה זלמן, מגדולי הרבנים בדור הקודם. אוירבך היה תלמיד חכם, גאון בתורה ובהלכה שעמד שנים ארוכות בראש ישיבה שלמדו בה אלפים.

תלמידיו היו חלק מההסתה והאלימות שהופנתה נגד חיילים חרדים אך הרב עצמו התנגד לשימוש הפוליטי שעושים בנושא זה עסקנים המקורבים אליו. הוא מבחינתו רואה בכך מלחמת קודש על אחד מיסודות הקיום של החרדים במדינה, ואולי כך היה רוצה שיזכרו אותו לעד.