הספין עבר, המציאות נשארה: בפעם האחרונה שליצמן איים לפרק את הממשלה

ברקע המשבר הפוליטי סביב חוק הגיוס, שבו סגן שר הבריאות יעקב ליצמן מוביל את הקו הקיצוני מבין שותפיו בסיעות החרדיות, נתונים שהגיעו לידי וואלה! NEWS חושפים כי עבודות חברת רכבת ישראל בשבת - המשבר הקואליציוני הקודם שהוביל להתפטרותו של ליצמן - נמשכו גם בשבועות האחרונים. ליצמן, שכיהן אז כשר הבריאות, התפטר מתפקידו במחאה על כך ש"רכבת ישראל הפכה את יום השבת ליום השיפוצים הלאומי".

המשבר המדובר התרחש בשיאו של חודש נובמבר. ליצמן היה שחקן ראשי במשבר הפוליטי, אך שאר חבריו בסיעות החרדיות היו שותפים לו מאחורי הקלעים. הם דרשו מראש הממשלה בנימין נתניהו לצמצם דרמטית את ההיתרים שניתנים לצורך עבודות התשתית של הרכבת, ודרישתם העיקרית הייתה להעביר בכנסת את החוק שכונה "מסורת ישראל".

לקריאה נוספת:
כחלון מאיים: "עם ישראל יישב לליל הסדר עם תקציב - או בלי שר אוצר"
שובו של ביטן: יו"ר הקואליציה לשעבר מנסה לפשר במשבר הגיוס
מאמצים בקואליציה לסיים את משבר הגיוס: "הפתרון - רק בשבוע הבא"

החוק הוא תיקון לחוק שעות עבודה ומנוחה. זו הצעה ממשלתית שהגיש השר חיים כץ (הליכוד) בעקבות דרישת ש"ס ויהדות התורה והיא אושרה בקריאה שנייה ושלישית לפני כחודשיים והייתה אמורה להיות מיושמת בפועל. לפי החוק, שר העבודה והרווחה יתחשב קודם מתן היתר לעבודות בשבת בשיקולים נוספים שלא הופיעו עד כה בחוק כמו רווחת העובד, מסורת ישראל, חלופה שלא מחייבת העסקה בשבת והשפעה על המרחב הציבורי.

גורמים במערכת הפוליטית תהו האם המשבר הפוליטי שחוללו המפלגות החרדיות באותה תקופה היה אותנטי - או נועד לצרכים פנימיים במגזר החרדי. לפי נתונים של משרד העבודה והרווחה שהגיעו לידי וואלה! NEWS עולה כי האפשרות השנייה סבירה יותר. מהנתונים עולה כי במהלך החודש שקדם לאישור החוק, בין 26 בנובמבר ל-26 בדצמבר 2017, הופקו במשרד העבודה והרווחה שבעה היתרי עבודה חדשים ועשרה היתרים חד-פעמיים וזמניים לצורך עבודות רכבת ישראל בשבת. את ההיתרים הנפיק השר כץ בחודש שאחרי אישור החוק, מה שהעיד על כך שהחוק אינו נאכף ודבר לא השתנה. עם זאת, ליצמן המשיך בתפקידו ושאר נציגי הסיעות החרדיות לא מחו על כך.

במשרדו של השר חיים כץ הסבירו כי "כל ההיתרים שניתנו, הן לפני והן אחרי התיקון האחרון לחוק שעות עבודה ומנוחה, הינם היתרים שניתנו לאחר שנמצא כי בקשת הפונה עומדת בעילות הדרושות למתן היתרים שנקבעו בסעיף 12 לחוק שעות עבודה ומנוחה". לטענתם, "בכל ההיתרים שהופקו ממועד כניסת התיקון לחוק שעות עבודה ומנוחה נשקלו השיקולים שנקבעו בתיקון לחוק".

חברי הכנסת החרדים מש"ס ויהדות התורה שאליהם פנינו סירבו להתייחס לנתונים או לשאלה מדוע אז חוללו משבר פוליטי והיום לא, אך ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) אמר כי אלה "נתונים חמורים" שמעידים על כך שהחרדים דרשו לאשר את החוק "לצורך יחסי ציבור", כלשונו. סמוטריץ' הוסיף כי הנתונים "הם בלתי מתקבלים על הדעת".

לדבריו, "הכנסת חוקקה חוק ברור שאמור היה לשנות את האיזון שבין הצורך בעבודות התשתית לבין החשיבות של שמירת השבת. שינוי האיזון חייב היה לבוא לידי ביטוי בצמצום מספר ההיתרים לעבודה בשבת. העובדה שגורמים האמונים על כך במשרד התחבורה ובמשרד העבודה מתעלמים לחלוטין מהחוק ומפטירין כדאשתקד מנוגדת לעקרון שלטון החוק ולא ניתן להסכים לה". סמוטריץ' מתח ביקורת על ש"ס ויהדות התורה וטען כי "קשה להימלט מהתחושה שהחוק הזה היה מראשיתו בלוף שנועד לצורך יחסי ציבור של המפלגות החרדיות, חוק שמלכתחילה לא היתה לאף אחד כוונה לאכוף".

מאז פרוץ משבר עבודות הרכבת בשבת באוגוסט 2016 היו הח"כים החרדים נתונים תחת לחץ כבד מבית להפסיק את העבודות בשבת. הם פנו כמה פעמים לשרי התחבורה והעבודה והרווחה ישראל וחיים כץ אך אלו דחו את בקשותיהם. מאז המשבר האחרון שגרר את התפטרות ליצמן מהממשלה, החרדים העלימו עין מעבודות בשבת בין היתר מתוך רצון להתקדם עם חוק הגיוס כ"מטרה חשובה יותר בקואליציה הנוכחית". רצונם נתקל בהתנגדותם של השותפים בקואליציה מה שגרר את המשבר הנוכחי.

במשך חודשים ארוכים אתרי אינטרנט חרדיים מאתגרים את הנציגים החרדים בטענה כי הם לא פועלים נגד ריבוי עבודות אלה גם אחרי אישור החוק. באתר החרדי הפופולרי "בחדרי חרדים" הציגו במשך שבועות ארוכים תיעוד שבו מבוצעות עבודות תשתית של רכבת ישראל בשבת. באתר הדגישו כי הצילומים תועדו על ידי אדם שאינו יהודי ודרשו מהנציגים החרדים לפעול נגד זה, אך ידיעות אלה לא זכו להתייחסות משמעותית מצד הנציגים עצמם.

ליצמן הוא הקול התקיף ביותר בתוך המפלגות החרדיות בכל הקשור לסוגיית הגיוס. הסיבה נובעת מכך שהוא מתמודד עם גורמי אופוזיציה בתוך חסידות גור שאותה הוא מייצג. במשך שנים הוא היה האיש הכי קרוב לאדמו"ר עד שמאבקים פנימיים החלישו את כוחו. אותם גורמים פועלים בתוך בית האדמו"ר כדי להכשיר את הקרקע לקראת הדחתו של סגן השר בבחירות הבאות.

הם עושים זאת מתחת לפני השטח ומנסים לחפור לליצמן כל בור שרק ניתן. ליצמן במקרה הזה מראה שהוא נאמן בכל מחיר. במקרה של חוק הגיוס, הוא הראשון שהצהיר שלא יתמוך בתקציב עד כדי איום בפירוק הממשלה. בניגוד לחוק המרכולים, שם ליצמן קיבל הוראות ישר מהאדמו"ר, במקרה הזה ליצמן הוא זה שמוביל את הטון הקיצוני ביוזמתו. אם הממשלה תתפרק, לא ניתן יהיה לתלות את האשמה הישירה במאבקים בפנימיים הללו, אך כן ניתן יהיה לקבוע שהם אלה שקבעו את הטון בדרך לשם.

מלשכתו של ליצמן נמסר כי "מטרת החוק הייתה להעניק אפשרות לשר העבודה והרווחה להתחשב במסורת ישראל בבואו לאשר היתרי עבודה בשבת. אם הנתונים נכונים, יש להצטער על כך שהשר לא מתחשב בכך למרות שהחוק מאפשר זאת. בגלל סיבה זו התפטר ליצמן מתפקידו כשר, כדי שלא לקחת אחריות מיניסטריאלית לחילולי שבת ממשלתיים שלא לצורך".

עוד נמסר כי "ככלל, סגן השר ליצמן פועל בהוראת רבותיו, חברי מועצת גדולי התורה, ואינו כפוך ללחצים פוליטיים או סקטוריאליים, וכך הוא הוכיח בכל פעילותו".