דרישה - לא אולטימטום: החרדים יבקשו לקדם את חוק לימוד התורה

מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל הורתה לחברי הכנסת מטעמה, ארבעה מתוך שבעת הח"כים של יהדות התורה, לדרוש מראש הממשלה בנימין נתניהו לקדם את חוק יסוד לימוד התורה כפתרון לחוק הגיוס בקריאה ראשונה קודם אישור התקציב בסוף המושב הנוכחי בעוד כחודש. ההערכה היא כי אם נתניהו יסרב, החרדים לא יחוללו על כך משבר קואליציוני בשל חשש מהקדמת הבחירות.

מטעם אגודת ישראל מכהנים בכנסת ארבעה נציגים חרדים - סגני השרים יעקב ליצמן ומאיר פרוש, והח"כים ישראל אייכלר ומנחם אליעזר מוזס. האחרון אמר הערב כי "אנחנו רוצים להתחיל להניע את חוק הגיוס החדש", אך ציין כי לא יציבו לנתניהו אולטימטום אם יסרב לבקשה.

לפני שבוע מינה שר הביטחון אביגדור ליברמן צוות מקצועי במשרדו לגיבוש תזכיר חוק גיוס חרדים לצה"ל. בראש הצוות עומד היועץ המשפטי למערכת הביטחון עו"ד איתי אופיר, וחברים בו נציגים מטעם אגף כוח אדם בצה"ל, הפרקליטות הצבאית, הרבנות הצבאית והאגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון. הצוות ישלים את עבודתו ויגיש הצעה לתיקוני חקיקה לאישור שר הביטחון.

ליברמן אמר כי "הגיוס לצה"ל הוא נושא יותר מדי חשוב מכדי להפוך אותו לכלי פוליטי לאיסוף קולות. זו הסיבה שהחלטתי שאת החוק יגבשו אנשי המקצוע הבכירים ביותר בצה"ל ובמשרד הביטחון". החרדים דחו את ההחלטה הזו של ליברמן ורמזו בעדינות כי הוא לא חלק מהמהלך - "חוק הגיוס הוא החלק המרכזי בהסכם הקואליציוני שלנו עם ראש הממשלה והליכוד", מסרו.

כפי שנחשף לראשונה בוואלה! NEWS, ההצעה שאותה דורשות ש"ס ויהדות התורה לקדם כפתרון לחוק הגיוס היא הצעת חוק יסוד לימוד תורה, שמטרתה להכיר בלימוד תורה במדינת ישראל כ"ערך יסוד". זאת, בתגובה לפסילת חוק הגיוס על ידי בג"ץ לפני כחמישה חודשים. במפלגות החרדיות סבורים כי החוק יהווה תשובה לקביעת בית המשפט העליון שלפיה "הסדר הגיוס החדש פוגע בשוויון". בנוסח הצעת החוק נכתב כי "לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי" ובנוסף כי "מדינת ישראל כמדינה יהודית רואה חשיבות עליונה בעידוד לימוד התורה ולומדי התורה".

סעיף נוסף בטיוטה קובע כי בעקבות ההכרה בלימוד התורה כערך, יוכלו אלה שלומדים לתורה לדחות את גיוסם לצה"ל או לשירות לאומי. "יראו במי שקיבלו על עצמם להתמסר לתלמוד תורה למשך תקופה ארוכה כמי שמשרתים את העם היהודי, ותוכר זכותם לדחיית חובות אחרים ובהם שירות ביטחוני או לאומי. הזכות תובטח בחוק או מכוחו".