דקות אחדות לאחר שמטוסי חיל האוויר תקפו אמש ברצועת עזה שורה של יעדים שרובם השתייכו לחמאס, פרסמה הזרוע הצבאית של הארגון הודעה שבה נאמר כי ההגנה האווירית הניסה את המטוסים של "האויב הפחדן". או בקצרה, הארגון טוען כי נפתחה אש נ"מ לעבר המטוסים.
זו לא תהיה הפעם הראשונה וגם לא האחרונה שבה נפתחת אש נ"מ מכל סוג לעבר מטוסים ישראלים ברצועה - זה שנים ארוכות חיל האוויר מתנהל בעזה מתוך הבנה שיש בידי אנשי חמאס טילים מהסוג הזה, פשוטים יחסית, מאלה שניתן לשגר בעמידה ממנשא כתף. זו גם אינה הפעם הראשונה שחמאס מתהדר ביכולות נ"מ, שספק אם יש לו. אלא שהפעם הדברים של הזרוע הצבאית קיבלו משנה חשיבות לנוכח הפלת מטוס ה-F-16 לפני יותר משבוע בידי הנ"מ הסורי בצפון. גם חמאס רוצה להיות צבא סוריה, או מינימום חיזבאללה.
מעבר לציניות ולניסיונות המגוחכים לעתים של חמאס לשוות לעצמו ארשת של חיזבאללה, בחודשים האחרונים אכן נרשמת התקרבות יוצאת דופן בין שני הארגונים, הסוני-הפלסטיני והשיעי-לבנוני/איראני. על אף העוינות הבסיסית שיש בין שתי הקבוצות לנוכח השיוך הדתי שלהן ועל אף הסכסוך הגלוי בין צמרת חמאס בדמשק ב-2011 בראשות חאלד משעל לבין "ציר הרשע", הרי שאנו בעידן חדש.
צמרת חמאס בחו"ל, כמו סאלח אל-ערורי, סגן ראש הלשכה המדינית של הארגון ואוסאמה חמדאן, האחראי על קשרי החוץ, שוהים בלבנון וזוכים להגנה מצדו של חיזבאללה. אל-ערורי מתגורר בדאחיה, הרובע השיעי שבשליטת חיזבאללה בביירות. גם אוסאמה חמדאן פועל ללא לאות ברחבי העולם הערבי ובעיקר בזירה הלבנונית. רק לפני כמה שבועות נפצע אחיו בפיצוץ מסתורי בדרום לבנון ונטען כי מדובר היה בניסיון של המוסד לחסלו. אוסאמה מפרסם בכל כמה ימים כמעט תמונות ממפגשים שהיו לו בלבנון ומחוצה לה, בין היתר עם אנשי חיזבאללה ומקורביהם. הארגון מסתייע במימון איראני ומנסה לרכוש כל העת ידע ויכולות מידי "ציר הרשע", שיסייעו לו בשיפור יכולותיו הצבאיות.
ההתקרבות הזו מעלה מחדש את האפשרות של שיתוף פעולה במקרה של מלחמה בין חיזבאללה וחמאס נגד ישראל, מלחמה רב חזיתית. לאחרונה נשמעות הצהרות שכאלה מצד אי אלו גורמים בזירה הפלסטינית, אפילו לא מתוך חמאס. מעין אמירות לא מחייבות שאם תפתח מלחמה בין חיזבאללה לישראל הרי שגם הפלסטינים בעזה יצטרפו אליה. אי אפשר להקל ראש באפשרות שכזו, זה בהחלט תרחיש שמטריד את מערכת הביטחון בישראל.
ועדיין, צריך לזכור, אין דין לבנון כדין עזה וחמאס אינו חיזבאללה. המהלומה הצבאית שחמאס ורצועת עזה צפויים לספוג במקרה שכזה, תהיה קשה לאין שיעור מזו שעמה יתמודדו חיזבאללה ולבנון. היכולות של חמאס מבחינה צבאית נופלות פי כמה מאלו של חיזבאללה וחשוב מכך- לכלכלה של עזה אין שום כלים להתמודד עם עוד מלחמה נוסח "צוק איתן". גם קברניטי חמאס ברצועה יודעים זאת ומכאן שהסבירות למערכה רב חזיתית נגד ישראל, מצפון ודרום, עדיין נותרה נמוכה.
הדוגמה להבנה של בכירי חמאס של חומרת מצבם, ניתנה גם אתמול. מטען חבלה שהוטמן מבעוד מועד על ידי "מפגינים" פלסטינים בסמוך לגדר, תחת דגל פלסטין, גרם לפציעתם של ארבעה חיילי צה"ל. את הפיגוע הזה ביצעו כנראה אותם ארגונים המתוארים כ"סוררים" ברצועה, כלומר לא חמאס או ג'יהאד אסלאמי. ובכל זאת, מאחר שהדבר התבצע בחסות ההפגנות שחמאס מארגן על הגבול, גם הוא נושא באחריות מסוימת לאירוע. במקרה הלבנוני, אין כמעט תרחיש שבו ארגון כזה או אחר יעשה פיגוע נגד חיילי צה"ל ללא ידיעת חיזבאללה.
גם התגובה הישראלית לא איחרה לבוא: תקיפה של כמה יעדים של חמאס ברחבי הרצועה. וחמאס, בהבינו את חולשתו ואת הסכנה הכרוכה בהסלמה מול ישראל, העדיף להבליג ולהסתפק בהודעה של הזרוע הצבאית - שכוחות הנ"מ שלה "הניסו" את המטוסים הישראלים.
