הפנטגון מחפש פתרונות נגד טרור בישראל: "תרבות של חדשנות"

(תרגיל חדירת מחבלים ליישובים בדרום, בתחילת החודש)

יום-יום, בשבוע העבודה, שופך הפנטגון לאוויר הרשת, לכל סקרן ומעוניין, בציר חדש של חוזים לייצור מערכות נשק, אמצעי לחימה ונעלי ספורט. עד לדולר האחרון, גם בחוזים של 271,412.39 דולר, מפורטים יצרנים, מדינות יעד ומקומות ייצור, בארצות הברית ומעבר לים, גם לפי נתח ההזמנה - 71% בטקסס, 14% בלוס אנג'לס, 0.9% בממפיס, טנסי.

הכל, לפחות להלכה - לפי תקנון מדוקדק של צדק חלוקתי - פוליטי; לפי כוחם היחסי של חברי הקונגרס בוועדות הנכונות וסכרי שחיתות. הליך כבד, מסורבל, מפוקח, כי רק כך יכולה לפעול מעצמה אדירה עם ארבע זרועות וחצי, כולל משמר החופים והמארינס, תאגידים עתירי מיליארדים ומאות אלפי עובדים במישרין ואצל קבלני-משנה, פריסה עולמית ובריתות הנשענות גם על הסכמי סחר-גומלין.

כך בונים כוח צבאי למלחמות גדולות, שהאויב בהן הוא העתק של הצבא האמריקני, במיוחד הצבא הסובייטי עליו השלום, או למערכות בינוניות, כגון נגד צבא עיראק ב-1991 וב-2003. טנקים, מטוסים, כלי-שיט. פלדה, חומרי-נפץ, מנועים. גוליית.

כל אלה אינם מועילים נגד טרור של ארגונים ויחידים. כלים זמינים, ביתיים, סכין דוקרת, מכונית דורסת, דשן דו-תכליתי. היצירתיות הזדונית מבעבעת, מלמטה למעלה, ממיליוני מוחות נפרדים. כדי להתגונן מפניה נחוצה גישה אחרת, פחות פקידותית, שתאיץ לכדי תהליך חירום את שרשרת המחקר-פיתוח-הצטיידות-הצבה. האמריקנים, שנכוו ב-11 בספטמבר, ובפיגועי-על רבים נוספים של אויבים קטנים וזריזים, הבינו שעליהם להחריג את הלוחמה בטרור מהנוהל הרגיל. כשחייליהם נפגעו במאותיהם בעיראק ובאפגניסטן ממטעני-צד הקימו מנהלת פתרונות בין-זרועית מיוחדת, נטולת מגבלה תקציבית ובפיקוד גנרל בכיר הכפוף אישית לתת-שר ההגנה.

לגופים מסויימים בצה"ל ובקהילת המודיעין לא אמור להיות בכך חידוש. כך פעל באמ"ן מערך המבצעים המיוחדים - סיירת מטכ"ל, היחידה הטכנולוגית ועוד - שאלתר בבית או קנה בחו"ל כל אמצעי שנדרש לפעילות כלשהי. להמחשה, אילו ערב מבצע אנטבה היה על מנהל ההרכשה במשרד הביטחון לפרסם מכרז לקניית מרצדס שחורה כמו זו של אידי אמין - או אחת לבנה שתצבע - היו בני הערובה יושבים באוגנדה עד היום ובנימין נתניהו לא היה חוזר מהגלות ומטפס לראשות הממשלה.

כשבעיית המנהרות בתוך עזה - נגד הכוחות שם, טרם הפינוי - החלה להטריד את צה"ל, הסתבר שהשיגרה ניצחה את הממזריות. לא הוקמה מנהלת, כפי שהציע יועץ הרמטכ"ל, אלוף-משנה (במיל') יוסי לנגוצקי. לא שררה אווירת מלחמה. עצלתיים. מה שנעשה בהצלחה בשלוש השנים האחרונות היה יכול וצריך היה להיעשות עשור לפני כן. כך גם בהגנה מפני נשק תלול-מסלול, עד שהקבוצה בראשות תת-אלוף (במיל') דני גולד, שהובילה את "כיפת ברזל" התעשתה, רצה קדימה בלי להשתהות לניקוב כרטיס בכל התחנות, ובאה על שכרה בנזיפה ממבקר המדינה, כתשליל לפרס ביטחון ישראל.

עם כל תקלותיה, המערכת הישראלית עדיין מגושמת הרבה פחות מדודתה האמריקנית ויש בה גם חיבור נדיר של יוזמה אזרחית, רקע צבאי ותעשייה ביטחונית. בחיל האוויר האמריקני, טייס F-16 המועבר לשרת בוושינגטון חדל לטוס - אין לו טייסת קרובה - ומאבד את מגעו עם השטח. עמיתו הישראלי יכול להיות מהנדס ב"אלביט" ומוביל רביעייה בטייסת, שם הוא שומר על כשירותו באימון שבועי. וישראל, כמובן, צברה ותק שיא במאבק בטרור. האמריקנים, הרחוקים מהפז"ם שלה, להוטים לשאוב מנסיונה ולעודד גם כשרונות שאינם משתייכים לממסד הביטחוני, אך מודעים לצרכיו ומסוגלים להפליא בהמצאות. זה מותר הלוט"ר, הלוחמה בטרור, מהטנקים ומהמטוסים.

כך נוסדה באמצע העשור מסורת חדשה, של תחרות שנתית בין "סטארט-אפים עם טכנולוגיות שיכולות לסייע במיגור הטרור". שכר מצווה - מצווה, אבל למנצחים יוענקו פרסים שהיקפם הכולל יותר מ-200 אלף דולר.

התחרות, "אתגר הזנק" לטכנולוגיות לוט"ר, בשמה המלא, נערכת בשיתוף פעולה בין משרד התמיכה הטכנולוגית בלוט"ר בפנטגון לבין מנהל המחקר, הפיתוח, אמצעי הלחימה והתשתית הטכנולוגית במשרד הביטחון (מפא"ת), שבימים אלה עומד בראשו דני גולד, ופורום היזמות של MIT. המארגנים מחפשים, לדבריהם, טכנולוגיות חדשות וישימות "למעקב, ניתוח רשתות חברתיות, פיענוח וידיאו ותמונות, אבטחת סייבר, רחפנים, רובוטיקה וגילוי חומרי נפץ, זיהום מים ואיומים נסתרים".

במסלול נוסף מעוניינים בפנטגון ובמפא"ת בטכנולוגיות "חדשניות לניווט עירוני ללא GPS - נושא חשוב לכוחות מיוחדים וגופי אכיפה הפועלים בתוך מבנים, או בסביבות אחרות ללא GPS זמין" - רמז אפשרי גם למיסוך מכוון של הניווט הלוויני, בין בידי מפקדת הכוחות הידידותיים ובין בידי האויב. האתגר מכוון לחברות תובלה או שליחויות "המפתחות שירותי מיקום מבוססי משואות, או מפות שהוטענו מראש, או מנווטות לפי חישוב או ספירת צעדים". התחרות, שהמועד האחרון להשתתפות בה הוא 9 במרץ, ממוקמת בישראל - לא לפי ספירת צעדים - אך פתוחה לכל גורם עולמי. הגמר ייערך באמצע יוני, בכנס טכנולוגיות לוט"ר באוניברסיטת תל אביב.

"אנחנו נלהבים לקראת סבב נוסף של טכנולוגיות מופלאות", העיד השבוע אדם טארסי, ראש מטה מנהלת התמיכה הטכנית בלוט"ר במשרד ההגנה האמריקני, על תחושתו בהתקרב האירוע. בשיחה עם וואלה! NEWS הסביר טארסי כי "אנחנו משתפים פעולה עם ממשלת ישראל בלחימה באיום הטרור זה 25 שנה, אבל התברר לנו שההתפתחויות הטכנולוגיות שבבסיס הפעילות מהירות מתמיד. טכנולוגיות חדשות נכנסו לשוק לפני שהספקנו להעניק חוזים ממשלתיים לפיתוח. נדרשה לנו שיטה זריזה וגמישה יותר להאיר חדשנות".

לישראל, הודות לתולדותיה ולשכונת מגוריה, יש לדבריו "תרבות ייחודית של חדשנות עם מודעות ביטחונית. לא מוכר לי שום מקום אחר שהאזרחים בו רובם ככולם יוצאי שירות צבאי או ביטחוני, הסביבה מאופיינת באיומים קבועים ועדיין נשמרת היכולת להסתכנות, החיונית לחדשנות בשוק. אין פחד מכשלון, יש רק דחף עז להצלחה". על השוני בין רכש ביטחוני רגיל להצטיידות באמצעי לוט"ר אמר טארסי כי "אתגרי תהליך ההרכשה הממשלתית נדונים זה שנים ויש לחצים ומאמצים מתמידים לשיפור התהליכים".

הוא הוסיף כי "באמצעות אתגר ההזנק של טכנולוגיית הלוחמה בטרור פועלות ארצות הברית וישראל לזיהוי טכנולוגיות חדשניות, בדרבון פרסים להדגמת הצלחות. ברור שחוזים מסורתיים למחקר ופיתוח הם כלי רכש חיוניים והשימוש בהם יימשך. אנחנו מקווים שבעקבות אתגר ההזנק יבואו חוזי מחקר ופיתוח (מו"פ) - הרעיונות החדשניים יילקחו ויהפכו ליכולות שניתן להעמיד לרשות גורמי הביצוע של הלוחמה בטרור. פרסים ואתגרים הם רק מנגנונים נוספים לזיהוי פתרונות בלתי-שגרתיים. חשוב לנו להשתמש באמצעי הנכון למטרה".

לדברי טארסי, "בהחלט גילינו הצלחות. ארצות הברית וישראל מעורבות בחוזי המשך להערכת פיתוח נוסף של רבים ממשתתפי הגמר בתחרויות השנים הקודמות. השנה אנו מצפים לראות טכנולוגיות ומוצרים עובריים שלא היה לנו מושג על קיומם. מוגשות גם הצעות רבות של טכנולוגיות שהתמקדו במקור בשוק האזרחי, אך שבהתאמה או בגישה חדשנית יוכלו להועיל למשימה ביטחונית. כושר ההמצאה של הפותרים מציף פתרונות שלא היו עולים בדעתנו. אני משתאה שוב ושוב לנוכח החדשנות במערכת היזמות הישראלית. בזכות השותפות עם פורום היזמות, אוניברסיטת תל אביב, גופי המו"פ במערכת הביטחון הישראלית ויחידות הביצוע הבוחנות טכנולוגיות חדשות ללחימה בטרור, זה האירוע המלהיב ביותר בלוח הזמנים שלי, מדי שנה".

טארסי, אזרח העובד בפנטגון, חיפש את הבורסה ומצא את הביטחון. "התחלתי את חיי המקצועיים בשוק המניות. רציתי להתמחות במחקר ובניתוח, אבל לצערי המעסיק שלי רצה איש מכירות", סיפר. "התקבלתי לתוכנית טכנולוגיית הלוט"ר כמנהל הכספים וצמחתי לתפקידי מנהל שיתוף הפעולה הבין לאומי וראש המטה, עם אחריות לתהליכים עיסקיים ולתפעול הכולל. הממשל סייע להמשך לימודי לתארים מתקדמים במנהל עסקים ובביטחון לאומי. כך נעשיתי למעין אסטרטג עסקי בתחום המו"פ ללחימה בטרור".

בעבודתו התמקד בפיתוח ויישום של אסטרטגיות ארגוניות לשיפור תהליכים עסקיים ולניווט בתקנוני ההרכשה "כדי לייעל את פיתוח הפתרונות ומסירתם ללוחמים בטרור". לדבריו, "בזכות השותפות עם מפתחים במדינות-עמיתות ועם גורמים בלתי-שגרתיים בארצות הברית, נוכל לשפר את מאגר הרעיונות והפתרונות. חדשנות, בעיני, היא פשוט תהליך רצוף של מציאת יכולות טובות יותר לאנשי המבצעים שלנו, בלחימתם בטרור".

ואין הכרח ללמוד בתיכון בפלורידה כדי לדעת שהגדרת הטרור והלחימה בו עמומה וכוללת דיה כדי לחול גם על הסכנה הממשית של טבח בידי מופרעים מקומיים, חמושים במיטב התוצרת הזמינה לכל של תעשיית הנשק האמריקנית.