לצאת נקי

כמה סרטי ג'אנק מותר לשחקן לעשות לפני שהוא מקוטלג כהיסטוריה? כמה תפקידים רדודים יכול שחקן לבחור בלי לוותר על הקריירה האיכותית (אם לא קוראים לו ג'ף ברידג'ס)? תשאלו את בן קינגסלי, הוא בטח יודע יותר מכולנו.

הבכורה הקולנועית של קינגסלי שווה סרט הוליוודי בפני עצמה. אחרי עשרים שנה של טלוויזיה הוא עשה את המעבר למסך הגדול בשנת 1982, ולא בזבז זמן כשכבר בסרטו הראשון הוא גורף איזה אוסקר לקשט את הסלון. הסרט היה "גנדי" וקינגסלי קנה תהילת עולם בן לילה. בעשרים השנה הבאות קינגסלי יעשה עוד שני תפקידים משמעותיים, המאפיונר מאיר לנסקי ב"באגסי" ואייזק שטרן ב"רשימת שינדלר".

"לצאת נקי" יכול להיות בשביל קינגסלי מה ש"ספרות זולה" היה בשביל ג'ון טרבולטה. מן בעיטה בתחת המקפיצה את הקריירה קדימה ופותחת את הדלת לתפקידים טובים ומעניינים יותר.

קינגסלי מגלם את דמותו של דון לוגן, מאפיונר לונדוני סכיזופרן ואלים שאוצר הקללות שלו עומד בכבוד עם כל סרט של גאי ריצ'י (יופי של סלנג יש לבריטים, שכונתי עם סטייל). ריי וינסטון הוא גאל, פורץ כספות שפרש מעולם הפשע ועבר להתגורר בספרד עם אשתו וזוג חברים. וינסטון עושה עבודה מצוינת, דבר שהיה זוכה ליותר תשומת לב אם קינגסלי לא היה משתלט על הסרט.

לא ידעתי איפה לקטלג את "לצאת נקי". זו קומדיה, סיפור אהבה או סרט גנגסטרים? הסרט חכם ומלא בהומור שחור, הוא ערוך קצבי (ושוב תודה לגאי ריצ'י) אבל לוקה בתסריט. אל תתנו לזה להדאיג אתכם, כל מה שחסר בתסריט קינגסלי מחזיר ובגדול.

הסרט נראה מצוין ונשמע עוד יותר טוב, הצבעים חדים, הקונטרס ברור והפסקול (וכל קולות הרקע) צלול מאוד, אין כאן אפקטים שירטיטו את המערכת אבל מה שיש דגום ברמה הגבוהה ביותר, למרות שגרסת 16:9 הייתה יכולה להיות נחמדה.

יכול להיות שהקולנוע הבריטי עוד לא הפנים את נפלאות הדי.וי.די., ולמרות סרט מעניין שהיה יכול להיות עוגן לאינספור תוספות מרתקות, בחרו המפיצים לטפטף אלינו רק מספר טעימות. תוכלו לראות סרטון מאחורי הקלעים וללמוד כמה קשה לבריטים לתפוס צבע בשמש, למרבה הצער החליטו לוותר בארץ על קיירנות הבמאי המסורתית שהייתה יכולה להאיר את עינינו במספר נושאים.

אם עוד לא ראיתם את "לצאת נקי" תתביישו לכם. אחד הסרטים היותר מרעננים שנכנס אצלי לדי.וי.די. אני משוכנע שאין אנגלופיל שלא ראה אותו ולא חשב ברצינות לקנות אותו, ולו רק בשביל קינגסלי שגונב את ההצגה.