רק בקלפיות: נתניהו ומילצ'ן לא מפגרים, וככה לא נראה שוחד

ערב אחד בשבוע שעבר בעודי חוזר מהטלוויזיה חשתי לא בטוב, הרגשתי איך השפעת מזדחלת בערמומיות. לא התעצלתי ועשיתי מיד מה שאבא שלי לימד אותי לעשות כשמרגישים אותה: אכלתי חמש שיני שום, מרחתי ערק איילות על הבטן והחזה, התלבשתי בכמה שכבות ונכנסתי מתחת לפוך כדי להזיע את המחלה החוצה. בשלב מסוים בלילה, התעוררתי דומע, חותמי זע באי נוחות. הייתי רטוב והריח נורא. בתחילה סבור הייתי כי מקור הצחנה בנעלי הבית שלי. חוששני שהראקציה ביניהן ובין זיעת כפות רגליי זה פשע מלחמה נגד גרביים. אבל לא נעלי הבית היו מקור המפגע. אשתי התעוררה באימה, הביטה בי בבעתה ואמרה "אהובי אתה מסריח כמו קבר אחים".

אחר כך, רצתי לשירותים ובני מעיי כמעט ויצאו מאוזני. אשד גועש התפרץ מגרוני, נהר שוצף וקוצף של פריטי מזון מעוכלים למחצה שזרם בתרועה איומה ושטף את החרסינה הלבנה. חומצות הקיבה צרבו את גרוני, הרגשתי כמי שינק משדי התרעלה של השדה לילית. ובעוד אני מקיא, הרהרתי לי הרהור אירוני. אה, חוסר התכלית בהקאה סתמית, כזו שאינה עונש, נניח, כמו אחרי ליל ארוך של שתייה בחברת חברים ובוקר של הנגאובר מהגיהינום. לפחות אז הבנאדם מקיא כעונש על עונג גשמי. אבל הקאה בגלל שנדבקת בשפעת מאחד הילדים שלך זה כמו לחטוף הרפס אחרי שנישקת את דודה שלך.

שפעת היא גם אפשרות בכל הקשור להמלצות המשטרה בנוגע לראש הממשלה בנימין נתניהו. לא נפלתי מהכיסא מהביקורת חריפה וחסרת תקדים בפרקליטות נגד המשטרה כפי שהביא גיא פלג ערוץ 2. היה ברור מהרגע הראשון שהמשטרה תנצל כל טריק בספר כדי לנפח את התיק נגד רה"מ נתניהו מעבר לכל פרופורציה. העובדה שהחגיגות היו בערב אבל החומר עצמו הגיע רק בצהרים שלמחרת "לא אפוי" כהגדרת הפרקליטות, ללא מספיק ראיות, מחזקת עוד יותר את הסברה כי יותר מאשר שהמשטרה כיוונה לעבר מנדלבליט, היא כיוונה למהדורות החדשות כדי ליצר רעש ציבורי ולמלכד את היועמ"ש באופן שהוא יתקשה לסגת מההמלצות. מאוחר יותר אמנם הוציאה הפרקליטות הודעת הבהרה בה נמסר כי "היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה פועלים בתיאום מלא ובשיתוף פעולה מצוין עם המשטרה", הודעה שהזכירה לי קצת את ההודעה של משרד המשפטים אחרי ההשתלחות של דוברת המשטרה לפידות במח"ש, בכל מקרה, חתימת הדברים, הסייפא, די מבהירה מה היועמ"ש חושב: "מובן כי העמדה המשפטית לגבי תיקי נתניהו תגובש רק לאחר בחינה יסודית של הראיות שנאספו בחקירה בידי גורמי התביעה, וכל פרסום אחר בעניין זה הוא באחריות המפרסם בלבד".

קשה להשתחרר מהתחושה שישראל הופכת לרפובליקת בננות הנשלטת על ידי חונטה משטרתית-פוליטית שמטילה אימה על נבחרי ציבור (ע"ע מסמך יצחקי) ולכן לא מפתיע לאור הגילויים הרבים שחשפנו גם פה כי שליש מהציבור חושב שהחקירה פוליטית. מבחינה משפטית שההמלצות לא מספיקות כדי לבסס כתב אישום אבל המטרה היא לא בית המשפט אלא לתמרן את מנדלבליט לדילמה קשה: האם להגיש כתב אישום קל כדי שלא יגידו שהוא מקורב ולא אמין או ללכת עם האמת המשפטית ולזרוק את התיק למקום הראוי לו, הזירה הציבורית, לקלפי.

עם העובדות הבאות כבר אי אפשר לשחק: רה"מ נתניהו נחקר ע"י יחידה שבראשה עמד ניצב רוני ריטמן, אדם בחקירת מח"ש כי ראש הממשלה ניסה לתפור אותו עם התלונה של צ'. מפכ"ל אלשיך שבתכנית טלוויזיה מספר על לחץ כביכול על חוקרי רה"מ, טענה שהוא חזר אליה לא פעם השנה בשיחות תדרוך עם עיתונאים, מפכ"ל שמסרב להגיע לבית המחוקקים על מנת להבהיר את דבריו.

כאן אני חוזר למנטרה הקבועה, נאום הקאטו הזקן שלי, חייבת לקום ועדת חקירה ממלכתית. משטרת ישראל מאבדת לגיטימיות משום שהיא נכנסה לנתיב של מראית עין, של חשד לניגוד עניינים. במשטרה נורמלית היו מעיפים את ניצב ריטמן מהחקירה. המפכ"ל אמור להדיר עצמו מהתיק, בטח לא להתראיין לתכניות טלוויזיה. משטרה הגונה הייתה אמורה לדאוג שלא ידבק בה רבב ולו החשד הקל שבקלים שהיא מתנהלת בצורה מוטית. חקירת ראש ממשלה חייבת להיות חקירה לפי הספר. ושימו לב, יועץ מיוחד של המפכ"ל שלא מפסיק לטנף על ראש הממשלה ועל השרים. קציני משטרה שמפרסמים פוסטים בפייסבוק נגד ראש הממשלה וקוראים לצאת להפגין נגדו. המשטרה הרוויחה חוסר אמון בצדק ואם הציבור היה יודע איזה חומר מחזיק מבקר המדינה (ולמרבה הצער לא מטפל) הבטן הייתה מתהפכת להם.

תיק 1000. הרשו לי לפקפק, כמו פרשנים משפטיים רבים אין לי ספק שטענת השוחד מגוחכת. מבחינה כרונולוגית היא מתחילה כשנתניהו עם 12 מנדטים באופוזיציה. מבחינת נראות ותזה מבוססת, אווילי לטעון מחד שלנתניהו היה יסוד נפשי של שוחד ובכל זאת הוא קיבל אותו בצורה כל כך גלויה ומגושמת עם כל כך הרבה תחנות בדרך וייעוץ משפטי של עו"ד ויינרוט. התזה של השוחד נופלת לגמרי בשל המעורבות של פאקר שמעולם לא נטען נגדו לתמורה ולא ברור מדוע שהוא בכלל הוא ישלם על האינטרסים העסקיים של מילצ'ן המיליארדר שלכאורה מתקמצן על עסקת השוחד. תשאלו את עצמכם, אם נכונה גרסת המשטרה שמילצ'ן נתן שוחד כדי לקדם עסקאות של מיליארדים, מדוע הוא ואנשיו שיתפו פעולה עם המשטרה ומה מילצ'ן התחלק בשוחד עם פאקר? מה ההיגיון לערב בעסקת שוחד גורם שלישי לא אמין בעליל. למה פאקר התנדב לשלם תמורת קידום ענייניו ועסקיו של המיליארדר מילצ'ן?

נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי שכך מעבירים שוחד לראש ממשלה או בכלל? מה, מילצ'ן ונתניהו מפגרים?
היכן בעולם תמצאו משחד שמעביר שוחד באופן רציף, עקבי וגלוי במשך שנים, בדרך שחושפת את השליחים, המאבטחים, הנהגים והמתווכים לשוחד לכאורה? הרי ברור למשטרה שנתניהו לא מטומטם ואם הוא אכן כזה מושחת, הוא לא יכול היה לתכנן דרך יותר רצינית ומחוכמת לקבל את השוחד.

וכמובן ההפתעה של ההמלצות, ח"כ יאיר לפיד, עד תביעה שהוא לא פחות מאשר יריבו הפוליטי המובהק של רה"מ, החבר של נוני ושל מילצ'ן שהפך לעד המפתח של המשטרה נגד נתניהו?

לפיד שמטיף להגנה משחיתות אבל במקביל כשר אוצר מנהל דיון עם ארנון מילצ'ן, חברו/מעסיקו לשעבר ולא מגלגל אותו מכל המדרגות. אם אני מבין את טענת המשטרה הרי שלנתניהו היה אסור לפנות לשר האוצר לפיד בעניין חוק הקלות המס כי הוא משפיע על חברו מילצ'ן אבל ללפיד שהוא לא רק חבר של מילצ'ן אלא גם הועסק אצלו, מותר לקיים בעניינו ישיבות עבודה במשרד האוצר כולל ישיבות משותפות עם צוות המשרד וצוות של מילצ'ן.

לגבי תיק 2000, ברור פה הספין. חקירה שמבוססת על אכיפה סלקטיבית בוטה במיוחד נוכח העובדה שחותמי ומצביעי חוק "ישראל היום" בכנסת לא נחקרו ואף לא נגבתה מהם עדות. פרימת הקשר הסבוך של יחסי תקשורת-פוליטיקאים לא תתחיל על חשבון ראש ממשלה, בטח כאשר יוזמי החוק והמצביעים עבורו בכנסת אפילו לא נשאלו על הקשר שלהם עם המוזס.

המשטרה ניפחה את ההמלצות בכדי לייצר לחץ על מנדלבליט. כל הטענות שהעלו התומכים ב"חוק ההמלצות" התבררו כנכונות. ברגע האמת, המשטרה עשתה את מה שהיה ברור שהיא תעשה, עוד ספין אחד מני רבים, לדחוק את היועץ לפינה עם הצפה של המלצות חמורות משום שברור שאי אפשר להדיח רה"מ על עבירה אמורפית כמו הפרת אמונים.

אישומי השוחד נועדו להפעיל לחץ על מנדלבליט כדי להכריח אותו לכל הפחות להתכנס סביב הפרת אמונים בתיק 1000 משום שברור לכל משפטן סביר שמדובר בתיק שהוא זיכוי או הפרת אמונים.

ולסיום משהו במישור הערכי. הטענה כי לקיחת המתנות לא עמדה ברף הערכי-ציבורי יש לה על מה להתבסס אבל בכל מקרה, זה לא עניין משפטי אלא ציבורי. והציבור הוא שצריך להכריע בקלפי, ציבור גדול שמבין שרק נתניהו יכול להנהיג את המדינה באתגרים הצפויים לה.