המלצות המשטרה בעניינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו הן אירוע, ציון דרך שאי אפשר להתייחס אליו בביטול. מאז פרסום ההמלצות משמיעים ראש הממשלה ומקורביו את טענותיו הקשות על הדרך בה נוהלה החקירה נגדו. החצים מופנים בייחוד לעבר מי שהיו מופקדים על החקירה במשטרת ישראל, ובראשם המפכ"ל רוני אלשיך ומפקד להב 433 ניצב רוני ריטמן.
נתניהו מדגיש את העובדה שהגורם היחיד המוסמך לקבל החלטה משפטית בעניינו הוא היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ולכן לטעמו אין לייחס משמעות כלשהי לאמירת המשטרה כי נאספו ראיות לכך שהוא לקח שוחד בשתי הפרשיות שנחקרו. האמירה הזו מדויקת אמנם ברמה המשפטית, אך ברור שאין זו הזירה החשובה היחידה כשמדובר במעשי שחיתות המיוחסים לראש ממשלה מכהן.
לא במקרה טורח נתניהו לעמוד מול המיקרופונים יום אחר יום ולפרט באריכות את טענותיו נגד המלצות המשטרה בניסיון לקעקע את תוקפן או לפחות להחליש את עוצמתן. גם הוא מבין שמעתה, ועד החלטת היועמ"ש, תרחף מעל ראשו עננת חשדות כבדה הנוגעת לטוהר מידותיו בשל מעשים אותם ביצע בזמן שכיהן כראש ממשלה.
גם היועמ"ש מבין היטב את הסיטואציה המורכבת. הקלסרים ובהם חומר הראיות עשו בוודאי את דרכם מיחידה להב 433 לרחוב צלאח א-דין במהירות שיא, ומרגע נחיתתם בפרקליטות המערכת הפוליטית, ולמעשה הציבור הישראלי כולו, ימתינו בדריכות למוצא פיו של היועמ"ש. שמעתי את ההערכות על כך שעד לקבלת ההחלטות המשפטיות בתיק תחלוף שנה תמימה ואף יותר מכך. בכל הכבוד, איני שותף להערכות אלה.
נכון שהחלטות משפטיות בכל תיק חייבות להתקבל רק לאחר בחינה זהירה של הראיות. נכון שמתחייבת התמודדות עם טענות הגנה שהעלו החשודים במהלך החקירה, ועם טענות נוספות, עובדתיות ומשפטיות, שבאי כוחם יוכלו להעלות אם יוגש כתב אישום. נכון שקבלת החלטה משפטית תתקבל רק אחרי שגורמים שונים בפרקליטות יבחנו את התיק ויחוו את דעתם המקצועית. נכון גם שחובה לעבור על פסקי דין רלוונטיים שניתנו בעבר, לבדוק האם במקרים דומים הוגשו כתבי אישום או שתיקים נסגרו, לברר האם נגבו עדויות מכל עד רלוונטי והוחרם כל מסמך נחוץ, ולבצע השלמות חקירה נדרשות, ואפשר להמשיך.
ואחרי כל זה אני מעריך כי בתוך שלושה עד ארבעה חודשים יצליח היועמ"ש לגבש את החלטתו בשני התיקים - בין שיהיה מדובר בסגירה תוך פרסום חוות דעת מפורטת ומנומקת, ובין שיהיה מדובר בגיבוש כתב חשדות ובהודעה לבאי כוחו של נתניהו כי הם מוזמנים לשימוע שלפני קבלת החלטה סופית האם להגיש כתב אישום.
למנדלבליט ברור מטבע הדברים הצורך לקצר את תקופת ההמתנה בה מנהל את ענייני המדינה ראש ממשלה החשוד בשחיתות, שבפיו טענות קשות מאוד כלפי ראשי המשטרה, ושאמור להמשיך ולעבוד עם היועמ"ש בעניינים שלא נוגעים לחקירתו. ברור שאם היועמ"ש יבקש להספיק לגבש החלטה בתוך שלושה חודשים יהא עליו ועל אנשיו לרכז מאמץ גדול בתיקי נתניהו, לפעול במהירות, במקביל ולא בטור (הכוונה היא שהתיק יילמד במקביל על ידי הפרקליטים השונים, כולל על-ידי מנדלבליט עצמו), ולוודא שהמהירות לא תבוא על חשבון היסודיות. קשה, אבל אפשרי. אם היועמ"ש יחליט על קיום שימוע יארך הליך זה עוד שלושה-ארבעה חודשים, ועדיין לא הגענו ואף לא התקרבנו לתקופה של שנה ויותר עד להחלטה על סגירת התיק או על הגשת כתב אישום.
היום אמור היועמ"ש לנאום בכנס של אגודת הידידים של אוניברסיטת תל אביב. ניתן להעריך שבדבריו הוא יתייחס לסכנה שעלולה להיגרם מהכתמתם של ראשי המשטרה וידבר על שילוב הידיים הקיים בין המשטרה לפרקליטות. היועמ"ש ידגיש בוודאי את עצמאות שיקול הדעת של מקבלי ההחלטות במערכת המשפטית, ואפשר שהוא יזהיר את הציבור מפני הסתמכות על ספינים מסוגים שונים המופצים על ידי בעלי עניין.
מעניין במיוחד יהיה להקשיב לדברים ולראות האם מנדלבליט יכריז גם על הצורך לקבל החלטה בתיקי ראש הממשלה מהר ככל האפשר, מבלי לוותר על בדיקה קפדנית של כלל הראיות שנאספו במהלך החקירה. אני תקווה כי הכותרת שתסכם טוב מכל את נאומו של היועמ"ש היום תהיה: "מהירות עם זהירות". אם כך יהיה, אזי ניתן יהיה לצפות לטיפול מהיר של הפרקליטות בתיקי 1000 ו-2000 ולקבלת החלטה על סגירתם או על קיום שימוע כבר בעוד שלושה או ארבעה חודשים.