פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "גילוי עריות": מאבק השחייה המעורבת בקרית ארבע הגיע לבג"ץ

      בדיון בבג"ץ בעתירת תושבים שדרשו לאפשר שחייה משותפת של נשים וגברים בבריכה ביישוב נקטו עורכי הדין של המועצה לשון חריפה בניסיון לנמק מדוע המהלך יפגע ברגשות התושבים. השופטים מתחו ביקורת על פגיעה במיעוט החילוני במקום והקציבו לצדדים חודש להגיע להסכמות

      מחאה של תושבי קריית ארבע לאפשור שחייה מעורבת, יולי 2017 (מערכת וואלה! NEWS , ללא)
      מחאת תושבים נגד המועצה בדרישה לאפשר שחייה מעורבת, ביולי

      בג"ץ דן שלשום (שני) בעתירתם של תושבים מקריית ארבע נגד המועצה במטרה לאפשר שחייה מעורבת בבריכה שפועלת כיום בהפרדה בין נשים לגברים. השופטים מתחו ביקורת על הפגיעה במיעוט החילוני ועל טיעוני המועצה, וקבעו כי אם הצדדים לא יגיעו להסכמה בתוך 30 יום, יינתן פסק דין.

      בשנים האחרונות מנהלים תושבים בהתנחלות מאבק על מנת לאפשר להם כמה שעות של שחייה מעורבת בבריכה היחידה במועצה. המועצה מצדה סירבה, בטענה כי מדובר בשינוי בסטטוס קוו שיוביל לפגיעה ברגשות וכי "ההשלכות הצפויות מכך עלולות להיות קשות ופוגעניות". בעקבות זאת עתרו התושבים לבג"ץ, ואתמול דנו השופטים יעל וילנר, יצחק עמית וענת ברון בעתירה.

      השופט עמית התייחס לטענת המועצה כי שעות שחייה מעורבת בבריכה ייפגעו ברגשות הציבור "באופן בלתי נסבל" ואמר: "זה הטיעון הכי חלש שיכול להיות לכם. האם יעלה על הדעת שבגלל פגיעה ברגשות אני אאסור אכילת בשר? זה הטיעון החלש ביותר שניתן להעלות במשטר דמוקרטי".

      שעות פתיחת הבריכה העירונית בקריית ארבע, בהפרדה לנשים ולגברים (מערכת וואלה! NEWS , אתר רשמי)
      שעות הפעילות בבריכה בקריית ארבע כפי שפורסמו באתר המועצה

      כמו כן מתח השופט ביקורת על המועצה ביחסה למיעוט חילוני. "לא ייאמן שאתם מצפים שההתחשבות תהיה חד-צדדית. דווקא הציבור הדתי, שעותר לא פעם לרחצה נפרדת, צריך להבין את הצד השני", אמר, והוסיף כי הוא "מצר על כך שהסכסוך הזה צריך בכלל להגיע לבית המשפט".

      השופטת וילנר שאלה את נציג המועצה, עו"ד תמיר יחיא, כיצד שחייה מעורבת פוגעת בתושבים האחרים והוא הסביר כי רבנים אמרו שאם תהיה שחייה מעורבת, הם יאסרו על הציבור להיכנס לבריכה בכלל. "לגור במקום שנוסעים בו בשבת זה לא פחות חמור משחייה מעורבת בבריכה", תהתה השופטת.

      נציג נוסף של המשיבים, עו"ד ראם אזולאי, השיב כי "שחייה מעורבת משמעה עריות", וכשנשאל האם שחייה של אם ובנה זה עריות והאם זה חמור מחילול שבת, הוא השיב כי "(שחייה של) האמא והאבא השני כן". כמו כן, השתמש נציג המועצה בביטויים "דיר חזירים" ו"נבלה" כדי לנמק את הפגיעה ברגשות.

      "אתה נוקט בלשון של דיר חזירים, נבלה, גילוי עריות, כשבסך הכול מבקשים פה שחייה", אמרה השופטת ברון והוסיפה: "הם (העותרים, מ"ה) באים בבקשה לחופש דת לקיים אורחות חייהם בבריכת השחייה היחידה שקיימת ביישוב שבו הם גרים, מדוע לא לכבדם באותה מידה שהם מכבדים?".

      נציג העותרים: "סובלנות אינה פועלת בכיוון חד סטרי"

      נציגי המועצה חזרו על הטיעון כי מעבר לפגיעה ברגשות, הדבר יוביל לביטול מנויים ולפגיעה בהכנסות. בנוסף, הם ביקשו מבית המשפט שלא להתערב בשיקול הדעת של המועצה. לדבריהם, "לבוא ולהכריח יישוב קטן לשעות מעורבות, זה אומר שלא יוקמו בריכות ביישובים קהילתיים ובמועצות. אלה השיקולים שעלו כשחשבו האם לפחות בריכה בקריית ארבע".

      פרופסור אביעד הכהן, שייצג את העותרים, יחד עם עו"ד משה יפה, אמר בתום הדיון כי "הצו על תנאי שניתן בעתירה, והערותיהם הנוקבות של שלושת השופטים במהלך הדיון מדברות בעד עצמן. סובלנות אינה פועלת בכיוון חד סטרי. 'מה ששנוא עליך - אל תעשה לחברך', לימדונו כבר חכמים. מן הראוי שגם המתנגדים לשחייה משפחתית יכבדו את רצונם של מאות תושבי הקריה שמבקשים לשחות עם בני משפחותיהם, ולא ינסו לכפות עליהם את אורחות חייהם".

      אחת מתושבות ההתנחלות שמשתתפת במאבק הסבירה כי "בתור תושבים שחיים בקריית ארבע ומשלמים מסים כמו כולם, ואנחנו מהווים כ-30% מהציבור, אני חושבת שזה לגיטימי לחלוטין לדרוש את זה". התושבת סיפרה על תחושה טובה אחרי הדיון היום, אך אמרה כי העותרים מקווים "שראש המועצה יצליח לפתור את זה לפני בג"ץ, אין סיבה שבג"ץ יכריע".

      בהתייחס לטענות על מתיחות בהתנחלות בעקבות המאבק, אמרה כי "זה רק קומץ מאוד קטן שמתנגד, כמו אלה שהתנגדו להיכל התרבות שנפתח בסוף. זה לא הקול העיקרי פה. אני שומעת הרבה יותר תמיכה מדתיים לאומיים וחילונים מאשר ממתנגדים". לדבריה, היא מתגוררת במקום זמן רב וגם אם דברים אינם כפי שהיו בעבר "יש המון התקדמות באופן כללי בקריית ארבע, ואני חושבת שיש עוד דברים שצריך לקדם".