בעוד שאיפות הימין להחלת ריבונות מעוררות סערה במערכת הפוליטית והמדינית, סקר חדש מגלה כי רק 24% מהציבור היהודי סבור שהיעד המדיני הרצוי למדינת ישראל בעת הזו הוא סיפוח השטחים ביהודה ושומרון והמשך שליטה ישראלית בכל השטח; לעומת 55% שחושבים שהסכם קבע הוא הפתרון המועדף לנושא הישראלי-פלסטיני ו-21% שתומכים בהיפרדות חד-צדדית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הסתבך אתמול (שני) במבוכה דיפלומטית מול הבית הלבן לאחר שאמר לחברי סיעת הליכוד כי הוא מקיים מגעים עם הממשל האמריקני להחלת ריבונות, אך מהסקר עולה כי גם בתוך מפלגתו שלו רוב המצביעים תומכים בהסדר קבע עם הפלסטינים ופחות משליש סבורים שסיפוח הוא היעד המדיני המועדף: 52% ממצביעי הליכוד בחרו בהסדר קבע, 31% בסיפוח, ו-18% בהיפרדות חד-צדדית.
הסקר, שהוזמן על ידי תנועת "מפקדים לביטחון ישראל" ונערך בקרב 602 מצביעים יהודים על ידי חברת "פאנל פרויקט המדגם", לא השתמש במלים ומונחים המוכרים והטעונים פוליטית כמו "שתי מדינות", "התכנסות", "סיפוח" או "החלת ריבונות", אלא שאל את המשיבים "מהו היעד המדיני הרצוי בעיניך בעת הזו" ופרש בפניהם שלוש אפשרויות. הראשונה - הסכם קבע עם הפלסטינים עם גבול מוסכם - ישראל בצד אחד של הקו ומדינה פלסטינית מפורזת בצד השני. השנייה - היפרדות אזרחית מהפלסטינים ופינוי התנחלויות מבודדות והמשך נוכחות צבאית בשטח עד להסכם קבע. השלישית - שליטה ישראלית בכל השטח, כך שהאוכלוסיות הישראליות והפלסטיניות למעשה מעורבבות ביהודה ושומרון; כלומר - החלת ריבונות.
על סדר היום של הקואליציה עדיין מונחת הצעת חוק להחלת ריבונות על האוכלוסייה היהודית ביהודה ושומרון, שהגישו ח"כ יואב קיש (הליכוד) ובצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), שנדחתה מוקדם יותר השבוע לבקשת ראש הממשלה נתניהו, אך מהסקר עולה כי גם בתוך מפלגות הקואליציה סיפוח הוא ממש לא האופציה המועדפת.
מהפילוח של המשיבים לפי מפלגות עולה כי גם רוב מצביעי הבית היהודי אינם סבורים שסיפוח הוא היעד המדיני הרצוי: רק 44% מהמשיבים אמרו שהם תומכים בהמשך שליטה אזרחית, בעוד 35% בהסדר קבע ו-19% בהיפרדות. בישראל ביתנו 33% מהמשיבים בחרו בסיפוח כיעד המדיני המועדף, ואילו 38% בהסדר קבע ו-29% בהיפרדות. מתוך כל מפלגות הקואליציה, כך על פי הסקר, התמיכה באפשרות של המשך השליטה האזרחית נמוכה ביותר ב"כולנו": רק 17.5% מהמשיבים מצביעי המפלגה אמרו שזה היעד המועדף, לעומת 57% שבחרו בהסדר קבע ו-26% בהיפרדות חד-צדדית.
במפלגות החרדיות - ש"ס ויהדות התורה - יש פיצול: בעוד רק 26% מבוחרי יהדות התורה חושבים שסיפוח הוא היעד המדיני המועדף, בש"ס הנתון קופץ ל-44% - בדומה לשיעורי התמיכה בבית היהודי. ביהדות התורה 48% בחרו בהסדר קבע ו-26% בהיפרדות, ובש"ס 44% ו-13% בהתאמה. בקרב סיעות האופוזיציה יש רוב גורף שתומך בהסדר קבע: 67% ממצביעי המחנה הציוני, 63% ממצביעי יש עתיד ו-86% ממצביעי מרצ; רק אחוזים בודדים תומכים בסיפוח ובהמשך שליטה ישראלית מלאה בכל השטח: 4% במחנה הציוני, 10% ביש עתיד ו-7% במרצ. הסקר נערך רק בקרב האוכלוסייה היהודית ולכן לא כלל או פילח את מצביעי הרשימה המשותפת.
יו"ר התנועה שיזמה את הסקר: הסיפוח דוחף את ישראל במדרון חלקלק
תנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל" היא תנועה לא מפלגתית של כ-250 מפקדים בכירים לשעבר מצה"ל, שב"כ, המוסד ומשטרת ישראל שעוסקת בגיבוש יוזמות ביטחוניות ומדיניות. התנועה מתנגדת נחרצות למהלכים של סיפוח והחלת ריבונות, וסבורה שיש לשמר את התנאים לפתרון ביטחוני-מדיני עתידי. בשנה שעברה קמפיין פרסומי של התנועה נגד סיפוח חולל סערה לאחר שהוצבו שלטי חוצות ברחבי הארץ עם תמונה של המון פלסטיני וכיתוב בערבית "בקרוב נהיה הרוב".
יו"ר מפקדים למען ביטחון ישראל, האלוף (במיל') אמנון רשף, אמר לוואלה! NEWS כי "חוק הסיפוח הוא הצעה מסוכנת שדוחפת את ישראל במורד המדרון החלקלק שמוביל למדינה דו-לאומית ולקץ החלום הציוני. אורכה של הצעת החוק הזו 62 מילים בלבד. 62 מילים השואפות לשנות את מציאות חיינו במדינת ישראל ולהביא את החזון הציוני אל סופו, בלי לשקול ברצינות את המשמעויות הלאומיות, הביטחוניות, האסטרטגיות, המדיניות והכלכליות למדינת ישראל".
לדברי רשף, "בנושא דרמטי כל כך אי אפשר לנהל שיח חובבני. חייבים לקיים דיון רציני ולשאול את כל השאלות הקשות על כל ההשלכות הקשות של מהלך מסוכן כמו סיפוח. אלה 62 מילים שמחביאות מאחוריהן 2.7 מיליון פלסטינים. ממשלת ישראל חייבת לגלות אחריות לאומית ולהוריד מסדר היום את נושא הסיפוח ואת הצעות החקיקה הפופוליסטיות וחסרות האחריות הללו".