פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סוריה ריססה את השמיים וההתרעות צפצפו ברצף: מה קרה בנטישה בשמי הגבול?

      עוד מוקדם לקבוע את מהלך האירועים בדקות שקדמו לנטישת הטייסים שמטוסם הופל, אך התקרית החריגה מציפה לא מעט תהיות: הטייס לא דיווח בקשר לפני הנטישה, הרצף החריג של ההתרעות והבחירה להשמיד מטרות נעות חרף הסיכון. כך נקלעה שכבת ההגנה של ישראל למטח הסורי

      סוריה ריססה את השמיים וההתרעות צפצפו ברצף: מה קרה בנטישה בשמי הגבול?
      צילום: צלמי וואלה!NEWS וסרטוני גולשים

      מאז שנת 1982, הצליח חיל האוויר לשמור על שרידות מעוררת הערכה בקנה מידה בינלאומי, חרף ההיקף הנרחב של פעולותיו החשאיות. אירוע הפלת מטוס הקרב אתמול (שבת) בגבול סוריה, גם אם לא סדק את העליונות האווירית של ישראל במזרח התיכון - יש בו פגיעה מוראלית. מערכות ההגנה השונות, תוצרת כחול-לבן, אמורות להיות שכבת הגנה חזקה מפני טילי קרקע-אוויר מתקדמים, במיוחד במשימה טקטית בסוריה ולא במשימה אסטרטגית הרחק מגבולות המדינה.

      בשלב זה, עוד מוקדם להסיק מסקנות, במיוחד כשהתמונה המבצעית עדיין מעורפלת - למעט הסבירות הגבוהה שהמטוס נפגע מאש סורית. ראש מטה חיל האוויר, תת-אלוף תומר בר, סיפר אתמול כי הוא עבר על הקלטות האירוע, ולמיטב ידיעתו הטייס לא דיווח על נתונים ברשת הקשר רגעים לפני הנטישה. מדובר בפרט חשוב להבנת התמונה הכללית ברגעים שלפניה, אך ישנם לא מעט נתונים שנאספו על ידי המטוס עצמו, על ידי מטוסים נוספים בסביבה הקרובה ועל ידי חיישנים נוספים במרחב. בחיל האוויר מתמחים בתחקור מסוג זה, וצוות התחקיר, שכולל מומחים, יעמיק כדי לאתר את התשובות ולהפיק לקחים. לשם כך צריך זמן.

      נטישת המטוס בצפון 10 בפברואר 2018 (מערכת וואלה! NEWS , ללא קרדיט)
      נטישת המטוס אתמול לפנות בוקר

      דבר אחד ברור: מערכות ההגנה בתא הטייס שנפגע והתרסק, צפצפו ללא הרף בזמן המתקפה על מטוסי חיל האוויר. השמיים נמלאו שובלי אש מטילי הקרקע-אוויר, וההתרעות שהשמיעה מערכת ה- RWR Radar warning receiver)) על טילים מאיימים שעלולים לפגוע במטוסים, נשמעו ברצף חריג ביותר. באותם רגעים, הטייס קיבל מידע ואמור היה לדעת מתי מכ"ם האויב מחפש אותו, מתי הוא מתחיל לעקוב אחריו באופן ממוקד ומתי הוא ננעל עליו.

      טייס הקרב ערוך למקרים הללו, התאמן עליהם מיומו הראשון בטייסת ונערך למגוון תרחישי קצה. הטייס, שיודע להתמודד עם היקף גדול של משימות, אמור להתגונן בהתאם על ידי שלל מערכות ותמרון אווירי. חשוב להבין כי הסוללה שננעלה על המטוס היא לא בהכרח הסוללה ששיגרה לעברו את הטיל שפגע. עד שלא יסתיים התחקיר, לא יהיה ניתן לדעת בבירור האם היה מארב מתוכנן.

      זירת נפילת המטוס בצפון, 10 בפברואר 2018 (רויטרס)
      זירת הנפילה של המטוס (צילום: רויטרס)

      מצב אפשרי הוא שסוללה אחת כמוSA-5 או SA-2 (שהושמדו בהתקפת התגובה של צה"ל) ננעלת על מטוס הקרב, מעבירה מידע לסוללה אחרת שבשנייה האחרונה פותחת את המכ"ם, נחשפת לפרק זמן קצר - ולפני שיחשפו את מיקומה משגרת את הטיל לעבר המטוס. רמה מקצועית שכזו מעניקה ציון גבוה למערך ההגנה האווירי של משטר אסד, שעבר טלטלות בשנים האחרונות, אך אי אפשר להוציא תרחיש שכזה מכלל אפשרות. השאלות המתבקשות היא כיצד המערכות בתא הטייס הגיבו לתרחיש, איזה מסד נתונים היה לטייסים ברגע האמת ומה היו דרכי הפעולה שלהם לאיומים הרבים באוויר.

      מה שברור היה כבר אתמול הוא שמערך ההגנה הסורי ריסס את השמיים בטילים, וחלק מהם נפלו בחצרות בתים בשטח ישראל. אחד מהנפלים, פוצץ הבוקר באופן מבוקר במטולה. גודל הטיל מעיד לא מעט על גודל האיום.

      חיילי צה"ל מפנים את חלקי המטוס שנפל, הרדוף, 11 בפברואר 2018 (שלומי גבאי)
      פינוי חלקי המטוס שנפל בהרדוף שבעמק יזרעאל (צילום: שלומי גבאי)

      טיל הנ"מ הבולט היה SA-17. השם של הסוללה מעביר כל טייס קרב ישראלי לדריכות. יש יותר מתקדמות ממנה, יותר מדויקות ומהירות - אך זו מספיק קטלנית כדי להוות אתגר עבור חיל האוויר הישראלי. היא ניידת וזמן התגובה שלה עומד על פחות מ-25 שניות. צוות סוללה המונה עד שלושה בני אדם, יכול לשגר בו זמנית שלושה טילים. לפי פרסומים זרים, חיל האוויר הישראלי בשנת 2013 תקף סוללתSA-17 של משטר אסד, שהיה אמור להבריח אותה לידי חיזבאללה בלבנון.

      נקודה נוספת שמעלה לא מעט שאלות, מתבססת על דבריו של ראש מטה חיל האוויר, שאמר אתמול כי לעתים נחושים לבצע את המשימה על חשבון השרידות. חיל האוויר תקף 12 מטרות ברחבי סוריה, חלק מהן היו ניידות וקיים חלון צר שבו ניתן לתקוף אותן. האם הטייס בחר לסיים את משימת התקיפה לפני שתיעלם על חשבון שרידותו ושרידות המטוס?

      יירוט אווירי- תיעוד: מסוק אפאצ'י תקף מל"ט איראני, שחדר מסוריה; בתגובה, הותקף בסיס השליטה שלו בחומס (מערכת וואלה! NEWS , דו"צ)
      תקיפת היעדים ממטוסי חיל האוויר (צילום: דובר צה"ל)

      השתלשלות האירועים בגבול הסורי חושפת את האתגר העצום של טייסי הקרב בחיל האוויר, שבשנים האחרונות, במסגרת המערכה-שבין-המלחמות, ביצעו מאות תקיפות ברחבי המזרח התיכון, במקומות שיש בהם איומים קטלניים במיוחד מהקרקע. הם נעו בחופשיות, הציגו עליונות אווירית מרשימה ורק במקרים בודדים - לפי פרסומים זרים - נחשפה פעילותם וגררה ירי טילים או פגזים נגד מטוסים.

      מטוס "האדיר", ה-F-35, לא לקח בפעילות המבצעית אתמול - מטוס חמקן שאף אחד לא היה מזהה אותו גם באזור מוכה טילים כמו הזירה הסורית. אותו, שומר בשלב זה מפקד חיל האוויר אלוף עמיקם נורקין, כ"נשק יום הדין" למטרות אסטרטגיות כבדות משקל ובעלי חשיבות עליונה לביטחון מדינת ישראל.