פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הנכונות לשלם מחיר היא הדרך היחידה לשמר הרתעה | דעה

      40 שנה שהמציאות בגבול משתנה לנגד עינינו, אך המשוואה בצפון לא השתנתה: כשישראל מראה חולשה, ההרתעה נפגעת באופן ישיר והסיכוי לעימות עולה. וכשההרתעה נשחקת, ישראל הוכיחה לא פעם שהיא תשלם את המחיר שנדרש כדי להחזירה

      הגעת שני הטייסים שנטשו את מטוסם במהלך התקיפות בסוריה, לבית החולים רמבם, 10 בפברואר 2018 (מערכת וואלה! NEWS , שי וקנין, TPS)
      40 שנה, אותם כללים. פינוי הטייסים הפצועים לרמב"ם (צילום: שי וקנין, TPS)

      מאז מרץ 1978, כשהקבינט הביטחוני החליט להוציא את צה"ל למבצע ליטני בגלל שנים ארוכות של חיים תחת איום הקטיושות ופיגועי החדירה לאורך הגבול ובעומק המדינה, מתחזקת ישראל הרתעה מול האויבים מצפון. 40 שנים זו תקופת זמן שמאפשרת פרספקטיבה לקבוע שכאשר ההרתעה הישראלית בצפון נשחקת ונפגעת הסיכויים לעימות הופכים ממשיים יותר, וכאשר ההרתעה איתנה ומאיימת נשמר השקט לאורך הגבולות עם סוריה ולבנון.

      למרות שבמהלך השנים חלו שינויים בזהות הכוחות הפועלים נגדנו מצפון, וביכולותם לאתגר את ביטחונה של ישראל ושלום אזרחיה, ואפילו סוריה התפרקה כמדינה וכצבא, עדיין כללי המשחק בצפון לא השתנו ונותרו ברורים: ההרתעה נשמרת כל עוד ישראל נתפשת מהצד השני של הגבול כמי שמסוגלת בכל רגע נתון לממש את יכולותיה הצבאיות ולגבות מחיר קשה מאוד מסוריה ולבנון. השימור של ההרתעה נשען על כך שישראל מוכיחה, מפעם לפעם, שהיא גם נכונה לשלם מחיר כואב בשביל לייצר אותה.

      בדיוק בעוד חודש נציין 40 שנים לפיגוע באוטובוס הדמים בכביש החוף. הפיגוע הקשה הזה, שגבה את חייהם של 35 ישראלים, גרם להנהגה הישראלית להפנים כמה חשוב לייצר את ההרתעה בצפון. לאורך השנים מאז, ארעו בגבול הצפון מספר אירועים בהם נבחנה יכולתה של ישראל לשמר את ההרתעה שייצרה אל מול אויביה. כך היה ערב היציאה למלחמת שלום הגליל ב-1982 בנסיון ההתנקשות בשגריר ישראל בבריטניה, בקיץ 1993 כשירי הקטיושות לישובים הישראלים בגבול הצפון הפך בלתי נסבל וישראל יצאה למבצע "דין וחשבון" וכעבור פחות משלוש שנים, באביב 1996, מציאות דומה הובילה ליציאה למבצע "ענבי זעם". גם מלחמת לבנון השניה החלה באירוע שבו ישראל הבינה שההרתעה שלה מול חיזבאללה נשחקה.

      שרידי המטוס באלוני אבא, 10 בפברואר 2018 (מערכת וואלה! NEWS , ללא קרדיט)
      שרידי המטוס שנמצאו באלוני אבא, אתמול

      לעומת זאת, הצפון ידע גם תקריות וימי לחימה בהם צה"ל וממשלת ישראל לא זיהו נכון את שחיקת ההרתעה ובחרו שלא לגבות מחירים מאויבינו. הנסיגה מרצועת הביטחון וחטיפת שלושת החיילים בהר דב הם דוגמא לכך, גם אירועי "הר וגיא", חצי שנה לפני מלחמת לבנון השנייה, במהלכם חיזבאללה ניסה לחטוף חיילים בכפר עג'ר היוו בדיעבד סימן לתפיסת העולם של האויב.

      עוד כרסום בהרתעה הישראלית

      כבר מספר שנים שישראל מייצרת בצפון בעיקר פעילות של מניעה ולא פעילות של הרתעה. ישראל למעשה מאותתת שהדבר הכי חשוב לה הוא למנוע מנשק אסטרטגי להגיע לידי חיזבאללה, ומול איומים אחרים היא פועלת רק כאשר מכריחים אותה. ישראל היא זו שקבעה שטילי החוף-ים מדגם "יאחונט" או מערכת טילי הנ.מ. S-300 חשובים יותר ממערכות נשק אחרות שמגיעות לידי סוריה וחיזבאללה. זו בדיוק הסיבה שחיזבאללה הצליח לבנות יכולת ארטילרית של למעלה מ-130 אלף רקטות וטילים בארסנל שלו. צה"ל פועל בסוריה נקודתית ורק כאשר יש זליגת ירי לשטח ישראל או הפרה אחרת של הריבונות הישראלית. בסופו של דבר המדיניות הזו מתפרשת בצד השני כחוסר נכונות ישראלית לשלם את מחיר כדי לשמר את ההרתעה, מה שמוביל לשחיקה שלה.

      זירת נפילת המטוס בצפון, 10 בפברואר 2018 (רויטרס)
      זירת נפילת המטוס בצפון הארץ, אתמול (צילום: רויטרס)

      הפלת מטוס הסופה על ידי מערכת ה-SA17 היא עוד כרסום בהרתעה הישראלית בצפון. כלל לא בטוח שהתקיפה המשמעותית של צה"ל על מטרות איכותיות איראניות וסוריות שבאה בעקבות ההפלה אכן מצליחה לשמר את ההרתעה מול הכוחות של איראן וחיזבאללה הפועלים מסוריה ולבנון. מה שראינו בבוקר שבת בצפון זו בסך הכל טעימה על קצה המזלג מהמלחמה הבאה. מלחמת הצפון הראשונה תעמיד בפני ישראל אתגרים רבים בחזית ובעורף. חיל האוויר הישראלי ייאלץ להתמודד עם מערכות נ.מ. מוכחות ומתוחכמות המצויות בידי האויב בכמות משמעותית, חיל הים הישראלי יעמוד למבחן מול טילי חוף-ים משוכללים וגם היכולת של צה"ל למנוע מחיזבאללה הישג של כיבוש תא שטח בצפון והיכולת לדחוק אותו ואת השיעים לעומק הלבנון תיבדק.

      הכותב שימש כתב צפון במלחמת לבנון השנייה, משרת כקצין מילואים במטה פיקוד הצפון ויועץ אסטרטגי בחברת "פרו אסטרטגיה".