מאז אתמול הבוקר עסוקים שלטונות איראן וסוריה בחגיגות ניצחון לנוכח הפלתו של מטוס ה-F16 הישראלי בידי טילי נ"מ סוריים. בדמשק חילקו תושבים ממתקים לעוברי אורח, ברשתות החברתיות נפוצו קריקטורות המראות מטוס ישראלי שנפגע בידי טילים, וההודעות שיוצאות מטהראן, דמשק ואפילו עזה מבשרות על "השינוי האסטרטגי באזור", "המשוואה החדשה" וכיוצא באלה. אכן, מדובר בהישג סמלי משמעותי מבחינתו של "הציר השיעי". אף גורם לא הצליח להפיל מטוס ישראלי מאז תחילת שנות ה-80' בלבנון, והנה איראן/חיזבאללה/סוריה הצליחו לעשות זאת.
האיראנים כבר מצהירים על כך שלא יתירו עוד פעולה ישראלית כזו, שתפגע בריבונות סוריה. לכאורה, הם ובני בריתם בדמשק יכולים לרשום לעצמם ניצחון גדול במערכה, בוודאי בבית פנימה אל מול הציבור האיראני, הסורי או הלבנוני העוין כלפי ישראל. כך גם בישראל. צה"ל הציג את שלל התקיפות שלו בשטח הסורי, וטען כי מערך ההגנה האווירית הסורי ספג את המהלומה הקשה ביותר מאז מלחמת לבנון הראשונה. לכאורה, כולם יכולים להיות מרוצים, ומכאן גם אולי ההסבר לרגיעה היחסית שנרשמת מאז שעות הבוקר.
אולם הסוגיה המרכזית סביב ההתפתחויות היום, אינה קשורה בהישגי הצדדים אל מול דעת הקהל הפנימית, מבית. כל צד מציג את הישגיו, ומטבע הדברים פחות את כישלונותיו. השאלה המרכזית שנותרה פתוחה בעקבות אירועי היום, היא מה יעשו אירועי היום הזה להרתעה הישראלית, או לזו הסורית-איראנית. את התשובה אפשר רק לשער.
חיזבאללה-איראן פרסמו כבר הודעה שלפיה "תם עידן התקיפות הישראליות בסוריה". כנראה שזה לא הסיפור. ישראל, מן הסתם, תמשיך לתקוף בשטח סוריה את הניסיונות האיראניים להעביר אמל"ח רגיש לחיזבאללה או למיליציה שיעית כזו או אחרת, להקים מפעלי טילים מדויקים או לנסות לבסס את משמרות המהפכה בסוריה.
ומה לגבי האיראנים? גיס אל-קודס בראשותו של קאסם סולימאני לא יעצור את ההתבססות שלו בסוריה. להיפך. סולימאני, מבושם מניצחונותיו בתימן, עיראק וסוריה, ימשיך באותה המגמה. המל"ט ששוגר יצא מבסיס T4 שליד תדמור. מדובר בשדה תעופה שנכבש מידי דאעש בזמנו, ושכוח אל-קודס של סולימאני השתלט עליו. האיראנים שיגרו אותו משטח סוריה.
המל"ט המשוכלל יחסית עבר דרך שטח ירדן ואז חדר לישראל וריחף יותר מדקה בשטחה. כלומר, התעוזה האיראנית בשיאה.
ואולם, ניתן לשער שטהראן תשקול יותר מפעם אחת בתקופה הקרובה אם לשגר כלי טיס איראני נוסף לעבר ישראל, בוודאי לאחר שהתגובה הישראלית נגד מערך ההגנה הסורי הייתה קשה כל כך. יש לזכור שאיראן וסוריה עוסקות בימים אלה בלחימה קשה יחד עם הרוסים במרחב מזרח רוטה שליד דמשק, באידליב שבצפון סוריה, וכן במזרח סוריה בואכה עיראק.
צריך לקוות שהנשיא אסד וטהראן מבינים שהסתבכות בהתכתשות צבאית מול ישראל עלולה להיות גדולה עליהם בשלב הזה.
אז מה גרם לאיראנים בכל זאת לשלוח מל"טים לשטח הישראלי? ככל הנראה שאננות יתר. לאחר הניצחון על דאעש וחוסר העניין האמריקני-רוסי בהתבססות האיראנית בסוריה, בטהראן כנראה קיוו שהמל"ט יצליח לחדור לישראל מבלי שהישראלים יבחינו בכך, ושאם כן, התגובה תהיה מגומגמת. מהיכן החשיבה הזו? ראשית, מדובר במל"ט שנקרא בשפה הצבאית "דל חתימה", כלומר, כזה שקשה לאתר במסכי המכ"מ, ומכאן שחשיפת שיגורו לעבר ישראל מדגישה את ההיערכות הישראלית בסוגיה זו. בנוסף, כאמור, ייתכן שהאיראנים עשו את מה שעשו משיקול מוטעה - אי הבנה של הצד הישראלי או של מידת היכולת המודיעינית הישראלית בסוריה.
השאננות הזו הייתה גם הגורם המרכזי בהחלטה של הצבא הסורי לתכנן מתקפה רבתי של כוחותיו על כוחות סוריה הדמוקרטית. אותם הכוחות הכורדיים, סורים בהדרכה אמריקנית שפועלים במזרח המדינה. משום מה, בצד הסורי חשבו או קיוו שמתקפה כזו על כוחות פרו-אמריקניים ואמריקניים תעבור בשתיקה. אולם האמריקנים, שידעו מראש על המתקפה המתוכננת, יצאו בתקיפה אווירית מונעת נגד הצבא הסורי, סיכלו את המתקפה והצליחו להרוג יותר ממאה חיילים סורים ולפצוע מאות נוספים. במילים אחרות, ההצלחה מול דאעש סחררה את דמשק וטהראן. צריך לקוות שלמרות הפלת המטוס, דווקא התגובה הישראלית תצליח לאפס את "הציר השיעי" ולהוריד אותו לקרקע.
(עדכון ראשון 22:12)
