מבצע עופרת יצוקה. ינואר 2009. שכונת אל-עטטרה, ליד בית להייה, צפון רצועת עזה. דחפורי חיל ההנדסה עקרו את המדרכות והכבישים סמוך לבתי העשירים כדי לחשוף מוקשים ומטענים שהטמינו פעילי חמאס. פעולה הנדסית שגרתית שנועדה לפלס דרך ללוחמי חטיבת הצנחנים.
בקצה השכונה, לא רחוק מחוף הים, הציג מפקד גדוד הסיור של החטיבה, תא"ל ירון פינקלמן (כיום מפקד אוגדה 98) שלושה מטעני חבלה במשקל של עשרות קילוגרמים שהונחו בכניסה למסגד. כוונת מחבלי חמאס הייתה לפוצץ את המקום עם כניסת הלוחמים פנימה, ובבכיסא הדרשן של המסגד אותרו רובי קלאצ'ניקוב וכדורים. פינקלמן סיפר שלוחמיו כינו את המסגדים הממולכדים "מסגראד". במרתף המבמנה הדתי אותרו מטענים נוספים, ובסיור ברחובות המקבילים למסגד הצביע פינקלמן על מטעני גחון גדולים במיוחד שנצבעו כך שייטמעו בקירות האבן. עולם החבלה של חמאס באותם ימים - שכלל גם מכוניות תופת, כיתות לימוד עם מטענים בתוך הקירות (בחלקן ישנו לוחמי גבעתי) ומחבלים מתאבדים מחופשים לקשישים (כולל צליעה ומקל הליכה) - נחשף.
שש שנים לאחר מכן, ביום ה-23 של מבצע "צוק איתן", סרק כוח מיחידת "מגלן" אזור בחאן יונס שבדרום הרצועה וניסה לאתר בו מנהרה. הלוחמים נכנסו למרפאה שמולכדה מבעוד מועד על ידי חמאס. 12 חביות חומר נפץ, 80 ק"ג כל אחת, הוסתרו בקירות. המבנה התפוצץ והתמוטט, באירוע שגבה חיים משלושה לוחמים, ופצע עשרים נוספים. הייתה זו קפיצת מדרגה בתכנון, באיכות ובהפעלת אמצעי החבלה.
פרט להתעצמות המנהרות ההתקפיות וההגנתיות של חמאס, להיקף שיגורי הרקטות, פיתוח יכולות קומנדו ימי ושימוש בכלי טיס לא מאוישים, עברה הזרוע הצבאית של הארגון תהליך למידה עמוק בתחום החבלה. דפוסי הפעולה הנוכחיים שלה - ובהם מלכוד מבנים באמצעות כמויות אדירות של חומר - מזכירים מאוד את ארגוני הטרור בעיראק, אפגניסטאן, סוריה ובעיקר חיזבאללה, ארגון שמתמחה בחבלה כבר למעלה משני עשורים ומשפיע מאוד על "הקולגות" הפלסטינים. רבים ממטעני החבלה בעזה, אגב, הגיעו לשם מלוב, בעקבות נפילת משטרו של מועמר קדאפי.
עולם החבלה של האויבים המקיפים את ישראל כולל מגוון רחב של אמצעים, ובהם מטעני גחון שנועדו לפגוע בטנקים ונגמ"שים כבדים, מטעני צד נגד כלי רכב קלים, מטעני קלע שחודרים מיגון קל, מטעני רסס שכוללים כדוריות להרחבת הפגיעה והקטל. השימוש במטעני "כלימגור" ו"שוואז", שפותחו על ידי איראן וחיזבאללה והוכחו כיעילים בעשור הקודם ברצועה, משודרג כעת באמצעות שימת דגש על מיקומם (והסוואתם). שיטות ההפעלה שופרו אף הן, ואלו כוללות פסי דריכה, תיל ממעיד שמפעיל בקריעתו את חומר הנפץ, סלולר, שעון, גלי רדיו ואף חיישנים מגוונים.
חלק מאיומים אלה יאותרו ככל הנראה מבעוד מועד על ידי המודיעין הישראלי, ויופיע על גבי מערכות ממוחשבות ומפות, אך את הרוב יידרשו לוחמי ההנדסה לאתר בעצמם - ואז לעקוף, להשמיד מרחוק באמצעות רובוטים ואף לטפל בהם באופן ישיר.
המערכה הקרקעית-הנדסית הבאה נגד חמאס וחיזבאללה תיראה אחרת לגמרי מהמערכות הקודמות, העריך קצין בכיר בחיל ההנדסה בשיחה עם וואלה! NEWS. הוא חוזה לחימה רוויה במטענים מורכבים וצופה תחכום רב בהסוואתם, אופן ההפעלה שלהם ועוצמתם. בהתאם, הסרט ההוליוודי "מטען הכאב", שמתאר פעילות יחידה אמריקנית לסילוק פצצות בעיראק, משמש תמרור אזהרה לקראת מלחמת המוחות של צה"ל מול אכזריות הטרור המודרני.
חיל ההנדסה עובר שינוי משמעותי כדי להתמודד עם ריבוי המשימות שלו במלחמה, ועל התהליך - המגובה במשאבים גדולים ומוגדר כמהפכה - אחראי קצין הנדסה ראשי תא"ל אילן סבג. הוא החל את שירותו כלוחם הנדסה בשנת 1988 בגדוד 603, ואת עיקר שנותיו כמפקד העביר ברצועת הביטחון בדרום לבנון, בהתמודדות עם זירות המטענים של חיזבאללה. הצטיינותו ואומץ לבו הובילו אותו לפקד על סיירת יעל, יחידת הקומנדו, הסיור והמודיעין של החיל, שנחשבה באותן שנים לאחת היחידות הנועזות בצבא כולו. בהתאם, מוגדרת רוב פעילותה כמסווגת גם כיום.
במאי 1997 השתתף סבג במבצע "מרכבות האלים" בפיקודו של תא"ל מוטי ברוך, מפקד סיירת צנחנים, ומלכד ציר תנועה שעליו נעו מחבלי חיזבאללה בדרכם לביצוע פיגועים נגד לוחמי צה"ל. עם הטמנת המוקשים, התפתח קרב בשטח שבו נהרגו שלושה לוחמים, ובהם סגן מפקד סיירת צנחנים. שבועות בודדים לאחר מכן הפעיל מזל"ט את אחד המוקשים, והפיצוץ חיסל ארבעה פעילי חיזבאללה, ובהם דמות בכירה בגזרה. היה זה מבצע אחד מתוך עשרות שנועדו להניח מטענים ומוקשים מוסווים בתחכום רב, כדי לפגוע בחיזבאללה ולהטיל פחד על אנשיו. מנגד, הגיב ארגון הטרור ביצירתיות רבה ופיתח, למשל, שימוש בזירה כפולה - פיצוץ שני שמופעל ופוגע בכוחות החילוץ שחשים למקום.
סבג מונה מאוחר יותר למפקד גדוד 603, והתמודד עם האתגר ההנדסי בעזה בראשית האינתיפאדה השנייה - ימים שבהם הוכיח חמאס יכולת פגיעה בטנקים הצה"ליים באמצעות מוקשים ומטענים רבי עוצמה. מבצע "צוק איתן" תפס את סבג כמפקד בית הספר להנדסה צבאית, שלקח חלק בהשמדת המנהרות ההתקפיות שנחפרו לשטח ישראל. הוא יצא ללימודים לאחר מכן, ועבודת מחקר שכתב הדגישה את לוחמת התת-קרקע כממד לחימה שישי, אחרי האוויר, הים, היבשה, הסייבר והחלל. על פי סבג, יש ליצור רצף בהכשרת לוחמי ההנדסה: עולם הפלסים הקלאסי הנלמד בבסיס האימונים של החיל (בהל"ץ), הציוד המכני הכבד שמלווה את המשימות המורכבות ועולם התת-קרקע. הוא הוסיף כי היכולות המיוחדות אינן צריכות להיות נחלתן של יחידת יהל"ם בלבד, אלא להרכיב את ארגז הכלים של גדודי ההנדסה כולם.
במקביל, הדגיש הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט את משימת צה"ל בבואו להתמודד עם עולם המנהרות, ואמר למפקדי האוגדות והחטיבות כי הפעול האינה מסתיימת באיתור והשמדה. "אני רוצה שתהפכו את המנהרות למלכודות מוות", הסביר, ובעצם קבע כי יש להפנות את הנשק של חמאס נגדו, ולפגוע ביעילות במחבלים ששוהים מתחת לפני הקרקע. כך, תקף צה"ל לפני מספר חודשים מנהרה התקפית שנחפרה מהשטח הפלסטיני לישראל, וגרם מבלי להתכוון למותם של 14 פעילי ג'יהאד אסלמי - חלק שהו מתחת לאדמה וחלק נהרגו בפעולות החילוץ.
לבד מאתגרי החבלה הממתינים לצה"ל ברצועה ולמנהרות התופת שיופעלו נגד הכוחות המתמרנים, מעריך חיל ההנדסה כי חמאס ינסה למלכד גם את פתחי המנהרות. בהתאם להערכות, יצא החיל במסע רכש נרחב של ציוד מכני-הנדסי כבד (צמ"ה). בסל הרכישות: דחפורים שמוגנו בישראל, מקדחים מתקדמים, שופלים ובאגרים. ב-2018 מגמת ההתעצמות צפויה להימשך בתחום הצמ"ה, הרובוטיקה ופיתוח היכולות הטקטיות לאיתור, מיפוי, נטרול והשמדת מנהרות.
"יש לחלק את הפעילות לשגרה וחירום. אנחנו נערכים לפעילות ההנדסית תחת אש במלחמה בסביבה מאוד מורכבת. זה האתגר האמיתי שלנו - ביצוע של המשימה ההנדסית באפקטיביות", הסביר הקצין הבכיר, "יחידת יהל"ם כולה מושקעת בעולם המנהרות אבל הם לא יכולים להיות בכל מקום בזמן מלחמה. לכן הגדרנו את תחום המנהרות כמקצוע. המילה מנהרה לא באמת מסבירה שמדובר במערכת לחימה, וחמאס בנה אותה לא רק כדי להעביר לוחמים מצד לצד, אלא גם כדי להילחם בתוכה נגדנו".
למרות שהמנהרות מעסיקות כבר שנים מדינות רבות בעולם, ובהן דרום קוריאה, מכסיקו, צ'צ'ניה וקשמיר, מדגיש צה"ל כי מערכת הביטחון וחיל ההנדסה ביצעו פריצת דרך בתחום בקנה מידה בינלאומי, שעיקרה פיתוח טכנולוגיה, פתרונות מבצעיים טקטיים, כתיבת תורה ומיסוד מבנה היחידות המתמחות במנהור. אלו, שמעבות כבר את חטיבות החי"ר הסדירות, צפויות לקבל חיזוק מיחידת לת"ק באוגדת עזה, שתכלול כלי צמ"ה חדשים וממוגנים, רובוטים ומומחי טכנולוגיה מתקדמים.
חשיבות פיתוח ידע החבלה הצה"לי עולה כשמשימות פשוטות לכאורה, הופכות למכשול. כך, במלחמת לבנון השנייה התקשו יחידות מובחרות לחצות את הגבול בגלל שדות מוקשים סמוכים. בהתאם, התכניות המבצעיות העכשוויות של צה"ל במלחמה גוזרות על גדודי ההנדסה להתפצל לצוותים ופלוגות שיצטרפו לגדודים המשולבים - חי"ר, שריון, תותחנים, עוקץ ורוכב שמיים - ויפעלו כדי לאפשר להם להגיע ליעד במהירות ובצורה מאובטחת. שם, הם יעמדו מול איומי ההנדסה השונים - מנהרות, מטענים ומוקשים - וינסו לנטרל אותם ולהשמיד תשתיות אחרות.
"מנהרה היא מקום שבו אתה לא שומע, לא מריח ולא רואה - וגם כשאתה רואה אתה לא בהכרח יכול להתקרב פיזית כדי להבין לעומק במה מדובר", הסביר הקצין, "האויב רואה ואינו נראה. מישהו שרואה אותך ואתה לא רואה אותו זה אתגר גדול אבל לא היחידי. האתגר הנוסף יהיה לאתר ולהשמיד מטעני חבלה. יהיה ריבוי ותחכום. אנחנו נצטרך להשמיד תוך כדי לחימה מעבדות נפץ, אתרי אמל"ח, קווי ייצור, תשתיות שמונעות התקדמות בתמרון או כאלה שאנחנו לא מעוניינים שיישארו בידי הארגון".
עצמאות הנדסית
מגוון האיומים ההנדסי מקפיץ כל שיחה עם מפקדי החיל מאתגר לאתגר, וחשיבות הטמעת כוחותיו הפכה עם השנים לקריטית. כך, למשל, יוכלו הכוחות לשאת חומרי חבלה מישראל, להפעילם בשטח רווי איומים ובצורה ממוקדת - מבלי לפגוע באזרחים שלא מעורבים בטרור. "אין מג"ד שירצה להיכנס לשטח אויב בלעדינו. אנחנו אפילו חושבים כיצד נפעיל צמ"ה בעומק בזמן מלחמה", אמר הקצין הבכיר.
המשימה הפכה את עולמם של מפקדי גדוד ההנדסה למורכב יותר, וביום פקודה הם יידרשו לחלק את כוחותיהם לצוותים ולשלח אותם למשימה בכפיפות למפקדי חי"ר ושריון. "האתגר שלנו השתנה כי השטח שבו אנחנו נלחמים השתנה. שטחים צפופים ובנויים. התנועה אל היעדים ועל היעדים. אנחנו עוברים דרך שטחים מורכבים, דרך צירים ומעברים הכרחיים עם מטענים ומוקשים רוויי מכשולים טבעיים וכאלה שהאויב בונה לנו", אמר לוואלה! NEWS מג"ד 603, סא"ל עידו ג'ורנו. "גם בצפון וגם בדרום יש אויבים שמחכים לנו ונערכים לזה כבר שנים. הם מנתחים את השטח, חושבים איך נגיע ומה נעשה, ובהתאם לזה מניחים מטענים". לדבריו, "כל כוח חייב עצמאות הנדסית כדי לעמוד ביעד התמרון. צוותי קרב פלוגתיים וגדודיים צריכים צוות הנדסי מהגבול, עד ליעד וביעד עצמו. בחיל גובשה תפישה שלמה עבור זה שכוללת שינויים במבנה גדוד ההנדסה ואת האופן שבו הוא יפעל במלחמה. כל גדוד שיתמרן לעומק יידע לטפל בנושא ההנדסי בעצמו".
לבד מחלוקה זו, יופעלו צוותי קרב גדודיים בפיקוד מג"ד הנדסה בזירות רוויות אתגרים - מערכי לחימה תת-קרקעיים, מנהרות וכמויות אדירות של מוקשים ומטענים. "המטען הוא לכאורה דבר תמים בשטח, אבל לאויב יש חודשים ולפעמים שנים לחשוב איפה הוא רוצה למקם אותו", הדגיש סא"ל שפיקד בעבר על יחידת סמור, המתמחה בלחימת מנהרות, "הוא מנתח את הצרכים שלי, חושב על דרכי ההגעה שלי והמכשולים שהוא יציב בדרך, ובסוף יש לו יכולות נפיצות ומתוחכמות, כולל מלכוד פתחי המנהרות ומערכי הלחימה המבוצרים שלו".
שינוי מהותי נוסף בחיל הוא העברת הידע המקצועי המתקדם מיחידת יהל"ם, המוגדרת כקומנדו הנדסי, לגדודי הפלסים - גדודי הנדסה קלאסיים. כך, מטרת הגדודים תהיה לא רק נטרול, סילוק והשמדה אלא גם גביית מחיר מהאויב. "נשמיד תשתיות שייקח לו זמן לשקם אותם", הבהיר המג"ד.
שינויים אלה, והצורך בלוחמים מוכשרים ומיומנים, מציבים אתגר אחר לחיל - שמירת הכשירות המבצעית וטיפוח המומחיות והידע ההנדסיים של החיילים. "אנחנו מודעים לכך שמדובר בתהליך ספירלה, וכל הזמן בוחנים את עצמנו משום שלא כל אחד חייב לדעת הכול, אבל מי שנבחר למשימה חייב להיות הכי מקצועי", הסביר.
רוח הדברים עוברת גם כשג'ורנו מתייחס לצוותי הצמ"ה, שפועלים בראש הכוחות המתמרנים כשהם חשופים לטילי נ"ט, למטענים ולמוקשים. "בדחפור יש הרבה בדידות. הרבה אומץ. הם בסופו של דבר הגיבורים האמיתיים. נוסעים בדרך כלל ראשונים, לא ממוגנים כמו טנק ונמר. יהיו לצדם כוחות שיחפו עליהם, נמרים וטנקים, ומפקד דחפור יודע איך לדאוג לאבטחה שלו. הם בעלי מוטיבציה גבוהה. לוחמים עם מקצוע. יש להם הווי נהדר בפלוגות. אני גאה בהם. לא סתם ארבעה מהם קיבלו צל"שים מאז מלחמת לבנון השנייה ועד צוק איתן".
סא"ל ג'ורנו פיקד לאחרונה על תרגיל גדודי ראשון של "נמרי ההנדסה", נגמ"ש העתיד של החיל שמבוסס על טנק המרכבה, וצפוי להחליף בהדרגה את נגמ"ש הפומה הישן. "הכלי מוסיף לנו המון לקטלניות. מבחינתנו קיבלנו סוג של טנק, פלטפורמת לחימה לכל דבר. זה לא רק נגמ"ש בעל שרידות גבוהה שלוקח לוחמים ממקום למקום ומביא אותם רעננים אל היעד, אלא צוות הנדסי קטלני שמבוסס על נגמ"ש שמתוכו ניתן לסמן מוקשים ומטענים, לנטרל אותם, לירות עליהם ולהילחם כשאתה בתוך כלי ממוגן. המפקדים כבר קבעו שהוא מכפיל לנו את הכוח".