"לא שוויוני": הקריטריונים הבעייתיים בדרך לדיור בר השגה בת"א

(בווידאו: הגרלת דיור בר השגה בתל אביב בחודש שעבר)

עיריית תל אביב מדירה עובדי מדינה מקבלי השלמת הכנסה מפרויקט דיור בר השגה שבשטחה. עמותת ידיד שלחה מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים לראש עיריית תל אביב רון חולדאי בנושא.

העירייה הוציאה לדרך בחודש שעבר תוכנית דיור בר השגה שבמסגרתה הוגרלו יחידות דיור להשכרה בשלושה מתחמי נדל"ן בעיר בהם מידטאון תל אביב, שכונת גני שפירא, ובמתחם יסוד המעלה. המיזם פונה לצעירים המתגוררים בתל אביב - מלבד כאלו שבשלוש השנים האחרונות קיבלו השלמת הכנסה מהמדינה, בכך מדירה העירייה עשרות אלפי תושבים, רבים מהם מהשירות הציבורי הזכאים להשלמת הכנסה. יש לציין כי שכר הבסיס של עובדים אלו נמוך רק משיקוליה של המדינה, וכי החזרי ההוצאות שהם מקבלים גבוהים יותר.

"אנו פונים אליך בדרישה לשינוי הקריטריונים שלפיהם נקבעו הזכאים להשתתף בהגרלה", כתב רן מלמד, סמנכ"ל העמותה לראש העיר חולדאי. "מדובר בקריטריונים שאינם שיוויונים ומפלים אוכלוסיות שונות. אנחנו מתייחסים לסעיפים מרכזיים שחוסר השוויוניות והאפליה שבהם זועקת לשמיים באשר הם פוגעים בזכותו הבסיסית של כל אזרח לקורת גג ראויה במחיר הגון. חשוב להדגיש כי דיור בר השגה להשכרה נועד לסייע למשפחות שהכנסתן אינה משייכת אותן לעשירונים העליונים ובמקרים רבים אף כאלו הזקוקות לסיוע בשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון. דווקא למשפחות אלה צריכה, לדעתנו, להיות עדיפות בהגרלה מסוג זה ובעיקר כאשר מדובר במטרופולין כמו תל אביב בו עלויות שכר הדירה נמצאות ברף העליון של מחירי השכירות בישראל".

מלמד מתייחס במכתבו בעיקר לשני סעיפים במכרז שהוצע לתושבי העיר. הראשון והבולט מביניהם הוא כי "המועמד אינו מקבל ואינו זכאי לקבל קצבאות הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי בשלוש השנים האחרונות מהמועד הקובע". לטענתו מדובר בהדרתם בפועל של עשרות אלפי ישראלים שבשל שכרם הנמוך הם נאלצים לקבל השלמת הכנסה, תשלום המהווה חלק מחוק הבטחת הכנסה. מלמד מדגיש כי סעיף זה מדיר עובדים רבים בשירות הציבורי אשר מקבלים שכר יסוד נמוך ביותר שבגינו הם זכאים להשלמת הכנסה על פי חוק הבטחת הכנסה אך בנוסף מקבלים אלפי שקלים נוספים בדמות החזרי הוצאות, לימודים, החזרי רכב ועוד סעיפים שונים ומשונים שמגדילים בפועל את שכרם עד למעלה מהשכר הממוצע בשוק.

הסעיף הנוסף עליו מלינים בעמותה נוגע לגיל ההשתתפות בהגרלה, שמחייב כי אחד מהבגירים המנהלים את משק הבית יהיה פחות מ-45. "אנו סבורים שגם במקרה הזה מדובר בקריטריון מפלה ולא שוויוני", ציין מלמד במכתבו לראש העיר. "מדוע בני זוג שהחליטו למסד את חייהם בגיל 45 ומעלה צריכים להיות מופלים לרעה בכל הנוגע להשתתפות בהגרלה לקבלת דיור בר השגה להשכרה. כפי שקיים איסור אפליה בקבלה לעבודה של אוכלוסיית גילאי 45 ומעלה - כך אנו סבורים כי קריטריון זה אינו שוויוני ואינו עומד בכללי החוק כמו גם הצדק הטבעי. לאור האמור אנחנו סבורים כי חובה על העירייה לבטל את ההגרלה שהתקיימה, לתקן את הקריטריונים כך שהאפליה הבסיסית הנובעת מהם תוסר ולקיים הגרלה חדשה".

ח"כ רועי פולקמן (כולנו) שצפוי להעביר את הצעת חוק הדיור בהישג יד, שתתנה זכויות בנייה בשכירות ארוכת טווח ומוזלת, טען כי "מאז המחאה החברתית היה ברור שעיריית תל אביב צריכה למצוא פתרונות לאוכלוסיות מגוונות כדי שלא יקרה מצב שקיים בערים גדולות בעולם, לפיו מי שיוכל לחיות בעיר הם רק העשירים או רק העניים. לכן צריך למצוא פתרון למעמד הביניים המהווה את המרקם של העיר".

פולקמן הוסיף כי במרוצת השנים עיריית תל אביב התלוננה על כך שאין ברשותה כלים להתמודד עם הנושא. "אתמול העברנו בקריאה שניה ושלישית את חוק דיור בהישג יד שנועד לייצר מסות והיקפים של דיור בר השגה; עכשיו הכדור עובר אליהם", אמר. "מחד, אני מעריך את זה שהם מנסים, אבל מדובר רק בכמה עשרות של דירות - וכעת יהיו להם הכלים להגדיל את הכמויות. מאידך, לא יכול להיות שיהיה קריטריון שמאה אחוזים מהדירות מיועדות לבני המקום. זה בעצם אומר שאם אתה צעיר שגדל בדימונה או בעפולה אתה לא יכול לגור במחיר הגיוני בתל אביב, זה בעיני ממש לא הוגן ואחרי שהחוק הזה יעבור - זה לא יהיה חוקי".

פולקמן הצביע על הקריטריונים הנוספים שהציבה עיריית תל אביב, שנחשבים בעיניו לבעייתיים. "זוהי הגרלה שצריכה להיות פתוחה לכולם - צעירים, קשישים, מעוטי הכנסה ואנשים עם הכנסה יותר גבוהה שיש להם עזרה מההורים או אין להם", טען. "אי אפשר להדיר את הקבוצות האלו, זה המבחן של עיריית תל אביב. החוק כעת נותן להם כלי מאוד חזק לייצר הרבה דירות, וזה לא צריך להסתכם רק בעשרות דירות למטרות יחסי ציבור. כל הקריטריונים שקשורים במדידת הכנסה במדינת ישראל הם בעייתיים, משום אין דוח מס הכנסה אחוד. האופן שבו עיריית תל אביב בחרה לחלק את הדירות הוא לא הוגן".

מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען, עיריית תל אביב-יפו אינה 'מדירה' אוכלוסייה מסוימת מהשתתפות בהגרלות לדיור בר השגה. על פי הקריטריונים שנקבעו על ידי מועצת העיר, על בסיס עבודה מקצועית, לרבות על פי המקובל בעולם, דיור בר השגה אינו דיור ציבורי סוציאלי אלא דיור למעמד הביניים והזכאים חייבים להוכיח מיצוי כושר השתכרות, כלומר שביכולתם לשלם את השכ"ד המסובסד. לכן, מקבלי קצבאות הבטחת הכנסה שקיבלו קצבת הכנסה מביטוח לאומי במשך שלוש השנים האחרונות אכן אינם רשאים להשתתף בהגרלה. יצוין כי עיריית תל אביב-יפו מנסה בכלים שונים לעודד את הרשות למקרקעי ישראל לייצר גם בתל אביב-יפו מאגר של דיור ציבורי, למרות שהאחריות למענה לדיור מסוג זה הינו על המדינה".

באשר לקריטריון טווח הגילאים, בעירייה ציינו כי "הקריטריון נקבע בהתאם להגדרה כי זוגות ומשפחות בתחילת דרכן, ממעמד הביניים- נמוך, הם קהל היעד המרכזי לדיור בהישג יד. הרף העליון (גיל 45) נקבע על בסיס נתונים סטטיסטיים ודמוגרפים לפיהם מרבית האוכלוסייה הזקוקה לסיוע בתחום הדיור אינה עולה על גיל זה. היות והמאגר של דיור בהישג יד מצומצם, הקריטריונים אמורים לכוון ככל שניתן לפלח האוכלוסייה שזקוקה לו, אך זו שגם יכולה לעמוד בתשלומים. כידוע, העיר תל אביב-יפו הינה החלוצה בהקמת ואכלוס פרויקטים של דיור בר השגה, כאשר הפרויקטים הראשונים בשכונות שפירא ויד אליהו אוכלסו בהתאם לקריטריונים אלו כבר לפני מספר שנים".