על סף פיצוץ מאז ולתמיד: סיור קרבי בלב בירת הטרור של חמאס בגדה

סא"ל אסף חממי, מפקד גדוד צבר בחטיבת גבעתי, עבר לא מעט אירועים מבצעיים בקריירה הצבאית שלו. הוא עבר בגדס"ר הסגול, ביחידת מגלן ופיקד על יחידת רימון, אבל את יום שישי, 8.12.2017, הוא לא ישכח כל כך מהר. גורמי המודיעין בגזרת יהודה התריעו כי אלפי פלסטינים שסיימו להתפלל במסגדים הסמוכים נערכים להפרות סדר באצטדיון אל-חוסיין אבן אל-עלי בחברון, האצטדיון השני בגודלו בשטחי הרשות הפלסטינית. משם, הם אמורים היו להגיע אל דרכי הגישה ליישוב היהודי ולמחות באלימות נגד הכרת נשיא ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל. התקופה הייתה מתוחה ממילא בכל גזרת יהודה ושומרון, ומפקד חטיבת יהודה, אל"מ איציק כהן, ניתח מהר מאוד את המצב והבין כי אם לא יפעל ביצירתיות, יגיעו אלפי בני אדם משולהבים לאזור החיכוך - ומשם כבר לא ניתן להעריך איך הכול יסתיים. הפקודה לחממי הייתה להגיע במהירות לאצטדיון ולבלום שם את המפגינים. חסימות זמניות הוצבו לאורך הציר, אמצעים לפיזור הפגנות הופעלו וניסיונות ההתקדמות של ההמון הובילו למעצר של 16 פלסטינים אלימים במיוחד.

"זה היה משהו מטורף בקנה מידה גזרתי", אמר מקור בגזרה. "כדי לקבל את ההחלטה של איציק היה נדרש באותו רגע אומץ פיקודי. כל רגע חשוב. יש לא מעט מגבלות בריצה הזו לכיוון האצטדיון. הפרות סדר יכולות להתפתח בדרך, שוטרים פלסטינים באמצע העיר יכולים ליצור סיטואציה לא נעימה בלשון המעטה. הפעולה הזו הרחיקה בפועל את המחאה מהיישוב היהודי. נקודה. בעבר הרחוק, התושבים שם היו רגילים לחלונות מנופצים ולאדי גז מדמיע בבתים במקרה הטוב. מח"ט יהודה קבע קו אדום שאף אחד לא חוצה אותו. לא מתקרבים ליישוב היהודי. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם גדוד צבר לא היה פועל מהר. איציק פשוט העביר את הלחימה לצד של האויב".

אלפי מפגינים אלימים הם אמנם לא נקודת היחס של היישוב היהודי בחברון, אך הם בהחלט מהווים תרחיש מציאותי שמימושו עלול בשר קטסטרופה. טרור עממי שיסכן את הבתים יכול לגרור ירי מצד תושבים חמושים, ומכאן הדרך להידרדרות אזורית כוללת - הרבה מעבר לגדה - קצרה.

"הציבור ביישוב היהודי לא מכיר תרחיש כזה. הוא חושב על הפיגועים המוכרים והקשים מהעבר, תמיד מביט לאחור", הסביר מקור בגזרה. "החשיבה של איציק הייתה שני צעדים קדימה. הוא ראה לאן זה יכול היה להתפתח ולקח סיכון. אם הוא לא היה סומך על מג"ד צבר זה לא היה קורה. לפעולה יכלו להיות גם צדדים אחרים. כוח שנקלע למצוקה זה לא הדבר הכי נעים בגזרה כמו זו".

חברון עוברת תהליך בימים אלו. בלב העיר הפלסטינית בוערת אש שמתדלק חמאס ומטרתה ערעור יציבות הרשות הפלסטינית שגוררת את רגליה בפיוס עם ממשלת הארגון בעזה. זו גם משנתו העיקרית: הבערת הגדה והשקטת הרצועה.

חמאס דוחף לפיגועים בחברון בפרט וביהודה ושומרון בכלל באמצעות מימון והכוונה ישירה של פיגועים, הסתה במסגדים ובמוסדות החינוך - ובהם האוניברסיטאות שעליהן השתלט בשנות ה-90 ושהפכו מאז אבן שואבת לגיוס מחבלים - וכן בעזרת תקצוב "ארגוני צדקה" שפועלים כביכול למען הקהילה, ובפועל מתגמלים מחבלים ומשפחות אסירים ביטחוניים. זה יכול להיות מזומן, כלי רכב או מוצרי חשמל, אך הכסף עובר, העקבות מטושטשות - והאתגר המודיעיני בפיקוד מרכז ובשב"כ גדל.

העיר הגדולה ביותר בתחומי הרשות היא גם מקרה הבוחן של אלוף פיקוד מרכז רוני נומה. על פי מדיניות הרמטכ"ל איזנקוט, עליו לשמר יציבות ביטחונית תוך קידום המוכנות ליום שבו הכול יתהפך. זה יקרה בעקבות מות אבו מאזן והעברה אלימה של השלטון, התבטאות פוליטית קיצונית בישראל או בקהילה הבינלאומית (החשוד העיקרי: טראמפ), התפרצות אלימה ברחוב הפלסטיני כתוצאה מייאוש ובעיות כלכליות שתתפשט ותצא משליטה או סדרת פיגועים שמתכנן חמאס כדי להשתלט על הרשות, שכמוה כבר הצליח שב"כ לחשוף בשנים האחרונות, לעתים ברגע האחרון.

חברון, שבה מתגוררים למעלה מ-200 אלף בני אדם, מהווה מעין מטרופולין למרחב יהודה כולו ומאפשרת סביבה רצף של כפרים ועיירות ששואבות ממנה אדיקות דתית ואהדה לחמאס. על פי גורמי הביטחון בגזרה, אין רגע אחד בעיר ללא כוונת טרור כלשהי המחכה להזדמנות לפעול. זוהי מלחמת מוחות בין הנהגת חמאס בעזה ומטה הארגון בחו"ל, שמקדמים בכל הכוח פיגועים ברחבי יהודה ושומרון, ובין צה"ל ושב"כ, שמכבים שריפות בשגרה, ופועלים במקביל לסיכול תשתיות טרור - עד רמת המפגעים הבודדים וה"עוסרות" (חוליות קטנות וממודרות שחומקות מתחת לרדאר המודיעין, דוגמת זו שחטפה ורצחה את שלושת הנערים בקיץ 2014, א.ב).

לא מדובר בגל חדש. חברון הייתה מוקד להפצת טרור רצחני ואידיאולוגיה אנטי-ישראלית קיצונית עוד לפני האינתיפאדה השנייה. חוליות הטרור המורכבות ביותר יצאו משטחה, והעיר המזוהה עם חמאס מהווה אתגר גם עבור הרשות, שנתפסת כמשתפת פעולה עם ישראל.

בראשית העשור פיקד על חטיבת יהודה תא"ל גיא חזות, ומאה הימים הראשונים שלו ידעו חמישה הרוגים: פיגוע ירי שבו נרצחו ארבעה בני משפחה מבית חגי ופיגוע ירי נוסף, שבו נרצח השוטר שוקי סופר. חזות הוביל מערכה משולבת נגד הטרור הפלסטיני, שכללה, בין היתר, פעילות פלילית שנועדה להרחיב את הלחץ על מוקדי חמאס. הוא הצליח לייצב את השטח והעביר את הפיקוד על החטיבה בקיץ 2012 לאל"מ אבי בלוט. תקופת כהונתו הייתה רגועה יותר, והוא נהנה מהמאמץ המבצעי הרב שקדם לכניסתו לתפקיד, אך גם הוא נאלץ להתמודד עם טרור קטלני שגבה את חייו של לוחם גבעתי סמ"ר גל קובי סמוך למערת המכפלה, ושל סגן-ניצב ברוך מזרחי סמוך לצומת תרקומיא-אידנא - בפיגוע ירי שביצע מחבל שהשתחרר בעסקת גלעד שליט. תקופת בלוט ידעה אתגר גדול נוסף: תשתית סלפית ג'יהאדיסטית, שחוסלה במהלך כהונתו על ידי ימ"מ.

במאי 2014 נכנס לתפקיד המח"ט אל"מ יריב בן עזרא וחודשים ספורים לאחר כמן כבר יצאה לפועל חטיפת נפתלי פרנקל, גלעד שער, ואיל יפרח. תקופתו בחטיבה הייתה סוערת ועמוסה גלי טרור ברחבי הגדה וירושלים, והיציבות המקווה עדיין תלויה בשאיפות הטרור של חמאס. כך, הצליחו שב"כ וצה"ל לסכל בשנתיים האחרונות 19 חוליות שהתכוונו לבצע פיגוע חטיפה.

רצח הנערים לווה בפיגוע שבו נרצחה במיטתה בקרית ארבע הלל יפה אריאל בת ה-13 על ידי מחבל בן 16 מהכפר הפלסטיני בני נעים. יממה לאחר מכן, סמוך לצומת אדוריים על ציר 60, חוליית מחבלים פתחה באש לעבר רכבו של מיכאל מרק מעתניאל, הרגה אותו ופצעה שלושה מבני משפחתו. פיגוע ירי נוסף התרחש סמוך לעתניאל, ובו רצח מחבל את הרב יעקב ליטמן ובנו נתנאל בן ה-18, ימים ספורים לפני חתונת בתו. הפיגוע המזעזע הבא אירע ביישוב עצמו, ובו פלסטיני בן 16 רצח את דפנה מאיר בדקירות סכין לעיני ילדיה, ונמלט.

גל הטרור הקשה הזה השפיע על גזרת חברון כולה, שהוציאה מתוכה לא פחות מ-56 מחבלים לביצוע פיגועי סכין. פוטנציאל האלימות הוליד מאמץ חריג בחטיבת יהודה, ופרט למעצרים, לחקירות ולפעילויות המיוחדות, פשטו הכוחות בפיקוד בן עזרא על כ-2,400 בתים כדי לאתר אמצעי לחימה ולהפעיל לחץ על תשתיות הטרור ועל הפלסטינים שהתלבטו אם לקום בבוקר לפגע או ליום שגרתי.

אל"מ איציק כהן קיבל את הפיקוד על החטיבה ביולי 2016. הגזרה התייצבה וגלי הטרור פחתו אך האיומים נותרו באוויר. מפקד אוגדת איו"ש הקודם, תא"ל ליאור כרמלי, נהג להגיד למפקדי החטיבות המרחביות כי "המודיעין שלנו יודע המון אבל הוא לא יודע הכול. אנחנו צריכים להקדים את האויב ולהיות מוכנים להפתעות". עם רוח גבית מכרמלי, דמות מקצועית בעלת חשיבה יצירתית והמון קור רוח, התעמק כהן במהלכים לשיפור ההגנה ומדיניות הסיכול בחברון, שמדביקה אחריה את הכפרים והעיירות באזור.

שלושה מוקדים עיקריים הודגשו בניתוח הבעבוע החטיבתי: חברון והיישוב היהודי, הצירים המרכזיים דוגמת ציר 60, שבו נהרגו בפיגועי ירי 25 אזרחים ב-20 השנים אחרונות, וההגנה על היישובים. ברקע, נדרש המח"ט להתייחס לאירועים שמאיימים על היציבות והסטטוס-קוו ויוצרים מתח רב, ובהם הקמת ועדה במימון האיחוד האירופי ובהובלת הרשות, שתכליתה איתור, רכישה, שיפוץ ואכלוס בתים נטושים בקסבה, באבו סניינה וסמוך לתל רומיידה בעיר. השורה התחתונה של הניתוח ברורה לכל שואפי היציבות: אם חברון תבער, האש תתפשט במהירות בכל הגדה המערבית, ולאחר מכן בירושלים והלאה ממנה.

המדיניות שהוביל כהן כוללת העברת הפעילות המבצעית לעומק השטח הפלסטיני, וכן הקמת מעברי בידוק ומוצבים קדמיים בלב שכונות המגורים שלהם. שלושה מעברים שודרגו, שלושה נוספים הוקמו, ובמהלך השנה אמור לקום מעבר נוסף. תושב העיר הפלסטיני נכנס לתוך המעבר, שהוא למעשה מכולה ממוגנת, ומציג את התכולה שברשותו. שני לוחמים מביטים בו מבעד לחדר ממוגן ירי בעל מגירות להעברת התכולה החשודה ותיעודה, ואם יתגלה סכין או אמצעי חבלה אחר, החדר יינעל והחשוד ינוטרל באמצעות גז מדמיע, תוך הקפצת כוח תגבור.

שכבת הגנה נוספת מורכבת מבסיסים מבצעיים קדמיים (במ"קים) שממוקמים בעומק השטח הפלסטיני. סיור באזור במהלך השבוע מבליט עמדת פילבוקס שהייתה מאוישת עד לפני חצי שנה על ידי 3-5 לוחמים בלב שכונת אבו סנינה, מרחק של עשרות מטרים מהמבנה שממנו ירה צלף פלסטיני לעבר היישוב היהודי ורצח את הפעוטה שלהבת פס. אותה עמדה הפכה מאז לבמ"ק "נגב", שיהיה מאויש על ידי לא פחות מ-120 לוחמים בפיקוד מפקד הפלוגה המסייעת של גדוד צבר. המתחם ממוגן ומאובטח בעמדת ירי, חומה גבוהה, מצלמות היקפיות וגדר תלתלית, ומצויד במכולות שעברו הסבה לחדרי שינה, בחמ"לים, במטבחים ובחדרי אוכל, כולם ממוזגים. בקרוב יגבו את כל המבנים הללו גם תשתיות ביוב ומים, שיאפשרו שהייה רציפה לכוחות.

הקמת בסיס מעין זה בלב שכונה פלסטינית לא עברה בשקט. בתחילה עתרו התושבים לבג"ץ, ולאחר מכן החלו הפרות סדר נקודתיות, אך החלטת המח"ט הפכה לעובדה מוגמרת בשטח, בין היתר בזכות היתרים שקיבלו הפלסטינים להקמת גן ילדים סמוך וציר תנועה חדש.

"בעבר היה לוקח לנו 20 דקות להקפיץ כוחות תגבור מגבעת החרסינה כדי לבלום המון שיורד מאבו סנינה ליישוב היהודי. ואם מדובר במחבל שמרסס, איך אני מנטרל אותו? איך אני עולה למעלה?", הסביר קצין בכיר בגזרה. "הבמ"ק מאפשר לכוח הגדול מאוד לצאת החוצה ולהגיב במהירות. הפעילות שלו בתוך השכונה הפלסטינית מרתיעה מאוד. בהתחלה אף אחד לא אהב את המעברים והבמ"קים, לא הפלסטינים ולא היהודים, אבל זה עבר".

המדיניות החדשה הביאה גם לתוצאות בשטח: מתחילת 2017 נוטרלו 73 מחבלים חמושים בסכין - ללא אש חיה. "דמיין ש-10% מהם היו דוקרים, פוצעים ורוצחים, או לחילופין נורים, נהרגים ונקברים בהלוויה המונית - שמביאה נקמה וחקיינות של מחבלים נוספים. זה מעגל טרור שלם", הסביר הקצין.

יהודה היא החטיבה המרחבית הגדולה ביותר באוגדת יהודה ושומרון, והיא מונה חמישה גדודים שמאפשרים לה גמישות בבואה להתמודד עם אתגריה. למרות שהיא מוגדרת על ידי מערכת הביטחון כעשירה ביותר, בעיקר בבזכות ייצוא וייבוא ענפים, ההפסד העצום של כתר צה"לי ממושך על העיר לא ימנע בהכרח מחמאס להוציא ממנה פיגועים נוספים.

"חמאס תמיד יחזור לאותם מקומות לביצוע פיגועים, שוב ושוב. מה שהיה הוא מה שיהיה. זו התכלית שלו, ואם פיגועים לא מתרחשים זה לא כי חמאס יצא לחופש, אלא כי מכונת הסיכול עובדת", הסביר הקצין הבכיר, "אנחנו מבצעים פעילות מעצרים רחבה בשיתוף שב"כ, בעל העליונות המודיעינית הגבוהה בגזרה".

הסיור בג'יפ ממוגן בשטח הפלסטיני מתקדם לאזור הדרומי של אבו סנינה. קבוצת ילדים שסיימה את יום הלימודים בבית הספר עומדת על גבעה ומיידה אבנים. הג'יפ חוטף, הנסיעה נמשכת. אחת הסמטאות מעוטרת בדגלי פתח ותמונות של אסיר שהשתחרר לפני כשבוע מהכלא, חלק מקבלת הפנים שלו. באחת התמונות הוא נראה מתחבק עם יאסר ערפאת. "הזהרנו את המשפחה שאם יהיה ירי שמחה נכנס לבית ונבצע מעצרים", אמר הקצין. "עד לפני שנה וחצי אף אחד לא היה נכנס לכאן בשגרה, למעט מעצרים. זה חלק מחופש הפעולה שלנו. אם יש תמונת שאהיד בפתח בית, נקיש על הדלת. נזהיר בפעם הראשונה אבל נברר איפה בית הדפוס שהדפיס את הכרזה, ונחרים אם צריך את הציוד. זו הסתה שמעודדת טרור".

מוקדי החיכוך רושתו במצלמות, כוחות פטרול הוגדלו וכוללים כעת שמונה לוחמים בפיקוד מ"מ, כולל מטפל רפואי בכיר, מקלעים ונ"ט. הם מוכנים להגיב לכל התקפה ומפגינים נוכחות תוך הקמת מחסומי פתע, תצפיות מבתים פלסטינים שמכונים "אלמנות קש" ובידוקים פיזיים בשטח.

הפעילות האינטנסיבית בציר ציון, חסם שוטר, ציר תרפ"ט, צומת ג'ילבר, ח'רת א-שייח' וג'בל ח'רמה הפחיתה את הפיגועים באופן דרמטי. "אנחנו כבר לא מחכים עם כדור בקנה למחבלים ליד בית הדסה, אלא פוגשים אותם או בפטרולים, כשהם יוצאים מהבית, או במעברים, כשהם נבדקים", הסביר הקצין כשחלפנו על פני מוצב דרור מול קריית ארבע והתקרבנו למעבר ציון. "היום בבוקר ילד בן 10 קפץ מחומה בגובה 3 מטר. לוחמי גבעתי לא ויתרו ותפסו אותו. אם לא היית מתאמץ, היו באים אחריו עוד ילדים כל בוקר, ובסוף מישהו היה חושב על הרעיון לבצע משם פיגוע".

מעבר ציון הוקם לפני חצי שנה סמוך לוואדי אבו-עייש, כחציצה בין חברון לציר ציון, ואפילו בעלי החנויות הפלסטיניות מחייכים. המחסום אמנם מכביד על העוברים לצד הפלסטיני, אך מאפשר להם גישה נוחה, מה גם שבגלל האבטחה המוגברת, יותר אזרחים ישראלים באים לקבל שירותים משכניהם - ממוסך ועבודות אלומיניום ועד נגרות ושטיפת כלי רכב. "פרנסה מן אללה ואנחנו מבסוטים. שרק יבואו עוד", אומר א', בעל מוסך, "פעם הייתי הולך עם הילדים בידיים בגשם, היום אני יכול להגיע מהבית לעסק במכונית".

בשנה האחרונה דיווחו השוטרים הפלסטינים למנהל האזרחי על חמישה מקרים של טעות בדרכים - ישראלים שתעו ונכנסו לשטח פלסטיני. במקרה אחד כמעט ובוצע לינץ' בחרדים שנכנסו לשכונת ג'בל ג'והר, שבה איתרו כוחות גבעתי לפני כשבוע רובה M-16. הדיווח הפלסטיני הוא עדות לתאום הביטחוני ההדוק בשטח, אך בדרגים הבכירים הסיפור שונה. באחד המקרים, הרחק מחברון אך עדיין בגזרת יהודה, נכנס רס"פ של אחד הגדודים בטעות לדורא, ודיווח שמיידים לעברו אבנים. מח"ט יהודה הנחה להקפיץ כוחות גדולים כדי למנוע לינץ' או חטיפה, ותוך 20 דקות עמד אל"מ כהן בלב דורא וחילק הנחיות לבידוד הפרות סדר.

השילוב בין אידאולוגיה קיצונית, אזרחים מוסתים ותשתיות טרור ממוסדות בחברון וסביבתה הופך את האזור לנפיץ. הנוסחה בשטח היא איזונים ובלמים, ותחנת הדלק החדשה שמוקמת בימים אלו בכניסה לכפר אל פוואר האלים היא דוגמה טובה. "התחנה קיבלה אישור חוקי. היא שייכת לחמולה הכי חזקה בכפר. אם יהיו הפגנות על הציר ואבנים ייזרקו על כלי רכב, נסגור אותה", הסביר הקצין.

דרומה משם, הסתיים פרויקט הנדסי מרשים בפיקוד תא"ל ערן אופיר. 42 ק"מ של חומות, מצלמות ומכשול ממעבר מיתרים עד למעבר תרקומיא - שאמור לשים סוף לנתיב תנועה נטול הפרעות של פלסטינים לכיוון מיתר. הפעילות הפלילית והטרור ינדדו דרומה בעקבות המכשול, מגזרת מיתרים לאזור ספר מדבר. שם מדובר ב-15 ק"מ ללא גדר, אזור שבשלב זה נופל בין הכיסאות, עד שתתקבל החלטת ממשלה להשקיע גם שם בגדר אפקטיבית. עד אז, צריך לקוות שחוליית מחבלים לא תנוע מגזרת יהודה דרך המדבר לפיגוע רצחני נוסף כמו זה שהתרחש במתחם שרונה בשנה שעברה.

התרעה על חוליות מחבלים מקפיצה באוגדת יו"ש כוחות גדולים לאיתור בלב השטח. זו משימה מורכבת מאוד, וחטיבת יהודה עוסקת כל העת במיפוי מרחב וצירים, התקנת מצלמות ומכ"מים, בניית תשתיות לאיסוף, חסמים הנדסיים והגברת מארבי כוחות לסיכול טרור, פעילות פלילית ותנועת שוהים בלתי חוקיים לעבודה בישראל.

עם העלייה על ציר 60, אני שואל את הקצין מה הם מוקדי האלימות הגדולים בגזרה אחרי חברון, והוא עונה במהירות: "בני נעים, דורא, יטא, סמוע, דהריה, אל פוואר, בית כחל". הוא עוצר לרגע, מהרהר, ומחייך. "ליאור כרמלי, מפקד האוגדה הקודם, שאל גם את השאלה הזו. הכול כאן אלים. אין מקום אחד שקט. מכל המקומות שציינתי יצאו פיגועים, ואנחנו ערוכים להפתעה מכל מקום".