פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      העזיבה של ריטמן מוכיחה: קמפיין #metoo חלחל עד צמרת המשטרה

      הניצב שפרש מפיקוד על להב 433 בשל טענה על הטרדה מינית, לא עשה זאת על פי פסיקת בית הדין, אלא כנראה בהחלטה משותפת עם אלשיך. לאחר שלא נפתח נגדו הליך פלילי, יכול היה להישאר כבעבר בתפקידו, אלא שבישראל של 2018 כללי המשחק דרשו פעולה חריפה יותר

      העזיבה של ריטמן מוכיחה: קמפיין #metoo חלחל עד צמרת המשטרה
      עריכת וידאו: ניר חן

      טועה מי שחושב שהמערכת המשפטית היא שאילצה את ניצב רוני ריטמן לפנות את תפקידו כמפקד להב 433. המהפכה החברתית המתרחשת כאן ועכשיו בנוגע להטרדות מיניות, היא ולא אחרת, שסימנה לריטמן, כמו גם למפכ"ל המשטרה רוני אלשיך, את הדרך בשביל ללא מוצא.

      כדי להבין את הסיפור במלואו צריך לחזור לרגע קט אחורה בזמן. כמעט עשרים שנה חלפו מאז ששופטי בג"ץ העבירו מסר לראשי הצבא, ולחברה הישראלית כולה, שמשהו חייב להשתנות כאן. באותו מקרה דובר בעתירה שהגישה חיילת משוחררת נגד קידומו של קצין בכיר שקיים עמה יחסי מין בהיותו מפקדה, תוך ניצול מעמדו. אותו קצין עמד לדין משמעתי בגין מעשיו, ובחלוף שנתיים בהם עוכבה דרגתו הוחלט במערכת הביטחון לקדמו מדרגת תת-אלוף לדרגת אלוף.

      עוד בוואלה! NEWS:
      רעב, מחלות ומכות: הגיהנום שמצפה לישראלים החשודים ברצח בתאילנד
      "היו מלאי שמחת חיים": הטרגדיה של משפחת ליפניק משבי שומרון
      צה"ל נגד הרב אליהו: "צריך לגלות אחריות באמירותיו"

      רוני ריטמן מפקד להב בטקס החלפת מפקדי מג"ב (ניב אהרונסון)
      עזב את תפקידו מבלי שבית הדין הורה על כך. ניצב ריטמן (צילום: ניב אהרונסון)

      שני רמטכ"לים ושני שרי ביטחון סמכו ידיהם על ההחלטה, שנראתה בעיניהם סבירה. שופטי בג"ץ החליטו שלא להתערב בכל הקשור לקידומו של הקצין לתפקיד בכיר יותר. הם נימקו זאת בכך שמדובר בעניין מקצועי בו הם נמנעים מלהתערב. אלא שבכל הקשור לנושא הדרגה פסלו השופטים את ההחלטה לקדם את הקצין.

      מי שניצל את כוחו להתנהגות פוגענית על רקע מיני לא ראוי לדרגת אלוף, קבעו השופטים, והוסיפו שחובה להעביר מסר ברור שהמלחמה בהטרדות מיניות אסור לה שתיעצר כשמדובר בנושאי תפקידים בכירים. מאז התקדמנו כחברה, והרבה. נשיא מדינה, שרים, ניצבים במשטרה ובכירים בצבא איבדו את מעמדם, ולעתים הרבה יותר מכך, כתוצאה מכך שלא הפנימו שעברו הימים שבהם מעשים מיניים פוגעניים התקבלו בקריצת עין, והימים בהם קשר שתיקה כיסה על חרפת המעשים חלפו.

      היועץ המשפטי יהודה וינשטיין, השבעת שרת המשפטים איילת שקד, מאי 2015 (נועם מושקוביץ)
      החליט כי המקרה לא מתאים להליך פלילי. יהודה וינשטיין (צילום: נועם מושקוביץ)

      בחזרה לריטמן. קצינת משטרה העידה במח"ש על כך שכשיצאה מאירוע חברתי שערכה המשטרה בהר חוצבים, רדף אחריה ריטמן, אחז בה, קירב אותה אליו וניסה לנשקה, אולם היא הדפה אותו והצליחה להימלט מאחיזתו. ריטמן הכחיש את האירוע מכל וכל, אך נמצאה עדת ראייה, שלא הייתה מחלוקת על מהימנותה, שהבחינה בחלק מהמעשים שיוחסו לריטמן. לאחר חקירת מח"ש הועבר התיק ליועמ"ש דאז, יהודה ויינשטיין, וזה החליט כי המקרה אינו מתאים להליך פלילי, והעביר את תפוח האדמה הלוהט לטיפולו של המפכ"ל אלשיך.

      מה היו נימוקיו של ויינשטיין? חוות דעתו נוסחה באופן כה עמום, עד שכל צד פירש אותה כראות עיניו. לא היה בה ניתוח ברור של הראיות, והוא אף לא קבע מהם הצעדים המתחייבים במישור המנהלי. על עמימות מרגיזה זו בהחלטתו של ויינשטיין העיר גם בג"ץ, ויש לקוות שהלקחים יופקו בנימוקים שיינתנו להחלטות בתיקים ציבוריים בתקופתו של מנדלבליט כיועמ"ש.
      אלשיך בחן את התיק שקיבל מויינשטיין והחליט לא לנקוט נגד ריטמן בהליך כלשהו ולהחזירו לתפקידו הרגיש כמפקד להב 433. המפכ"ל ראה כנראה בתלונה נגד ריטמן חיסול חשבונות בתוך הארגון, והחליט שהוא מקבל את גרסת ריטמן שלא היה כלום. אלא שנימוקיו של המפכ"ל להחלטתו היו בעייתיים ונדחו על ידי שופטי בג"ץ.

      המפכ"ל הבין: אי אפשר להגן ציבורית על מפקד שסרח

      אלשיך החליט להעדיף את ממצאיו של פוליגרף פרטי אותו ביצע ריטמן על ממצאי פוליגרף שנערך לקצינה במסגרת החקירה. שהחלטתו זו עמדה בניגוד גמור להנחיות היועמ"ש בנושא, שקובעות שיש לתת עדיפות לפוליגרף שעורכת הרשות. המפכ"ל הוסיף שגם אם ריטמן אחז בידה של הקצינה ומשך אותה בכיוונו באותו מקרה, יכולות להיות לאירוע זה "פרשנויות לגיטימיות". על ההסבר הזה כתבו שופטי בג"ץ שהוא "מוקשה בעיניהם". "על מי אתה מנסה לעבוד עם ההסבר הזה?", רצו אולי השופטים לומר למפכ"ל, ושלחו אותו ל'תרגול חוזר', לקבל החלטה חדשה בעניינו של ריטמן על בסיס ניתוח העובדות שלהם. המסר שיצא מבג"ץ הוא שגם מפכ"ל המשטרה הוא לא שריף כל יכול.

      אבל חשוב לדייק, השופטים דחו את העתירה שדרשה לפטר את ריטמן מן המשטרה או להעבירו מתפקידו. בסיום פסק הדין אפילו רמזו השופטים שייתכן שדי יהיה בנקיטה בצעד מנהלי חריף פחות כנגד ריטמן. אז איך בכל זאת יוסבר שלאחר שבמשטרה הביעו "שביעות רצון" מהחלטת בג"ץ "שלא להתערב בהחלטת המפכ"ל להחזיר את ניצב ריטמן לתפקידו", קיבל ריטמן דווקא כעת החלטה לסיים את תפקידו באופן מיידי?, החלטה שסביר מאוד להניח שהתקבלה בעצה אחת עם אלשיך.

      התשובה לכך טמונה במהפכה החברתית. בישראל של שנת 2018 לא יכול מפכ"ל המשטרה להגן ציבורית על השארתו של ניצב בתפקיד מפקד יחידת עילית של המשטרה כשכתם מוסרי דבק בו. לא צריך את בג"ץ בשביל להבין זאת. אלשיך הבין, כך יש להניח, שהחמאה במקרה זה תהיה מרוחה על ראשו לא פחות מאשר על ראשו של ריטמן, ומאחר שאין בכוונתו להתחמק מאור השמש או מאור הזרקורים, המהלך המתבקש היה להרחיק את ריטמן מחוד הלהב של המשטרה.

      אשר הלפרין הוא פרשן משפטי ומרצה בארגונים בנושא הטרדות מיניות

      רוני אלשיך בטקס החלפת מפקד מחוז מרכז, 8 בינואר 2018 (ראובן קסטרו)
      הבין שהחמאה במקרה זה תהיה מרוחה על ראשו. אלשיך (צילום: ראובן קסטרו)