מקרה שהחל כתלונה על רעש חריג מדירת מגורים הסתיים במעצר ובהפעלת אלימות כלפי שוטרים ואזרחים ובכתב אישום חמור נגד שני הדיירים. בכתב האישום נטען כי השניים קיללו ותקפו את השוטרים שהגיעו למקום - אלא שהשבוע זיכה בית משפט השלום בירושלים את השניים וקבע כי השוטרים עשו שימוש "חריג ופוגעני" בגז פלפל במהלך המעצר. "תכלית העבירות שבהן הואשמו הנאשמים היא לגונן על שוטרים בביצוע מלאכתם", כתב השופט אוהד גורדון, "אולם תכלית זו מאבדת ממשקלה שעה שעבודת השוטרים עצמה נגועה בפגם העוסק בשימוש לא מידתי או הכרחי באמצעי כוחני ופוגע". למרות הממצאים, המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) לא חקרה את האירוע.
תחילת המקרה באוגוסט 2014, אז הוזעקו השוטר איתן תלמי והמתנדב המשטרתי ברוך ויינשטוק לדירת מגורים בירושלים בעקבות תלונה על רעש חריג שעלה מהמקום. על פי המתואר בכתב האישום שהוגש נגד שני גברים, קרובי משפחה ששהו בדירה, לאחר שהשוטרים דפקו על הדלת, ובהעדר מענה מצד הנוכחים, הם נכנסו לדירה שהייתה פתוחה - פעולה המותרת להם לפי החוק.
עוד בוואלה! NEWS:
תיק 2000: חקירת כבל עשויה להתברר כחבל ההצלה של נתניהו
"גיליוטינת המנהרות עובדת": בצה"ל מתקרבים להשמדת כלל מנהרות חמאס
אשת הלוחם שנפצע קשה: "הוא התעורר ולא אמר דבר, רק שאל על הילדים"
אחד הנאשמים, כך נטען בכתב האישום, ניגש לתלמי, הצמיד אליו את ראשו ואמר לו: "צא מהבית לפני שאני מזיין אותך". הנאשם השני הצטרף אליו ביחד עם אנשים נוספים שהיו בדירה והם החלו לדחוף את השוטרים "באמצעות החזה" אל מחוץ לדירה ולקלל אותם. בכתב האישום נטען עוד כי אחד הגברים שהיו בדירה שלף אלה וניגש איתה לכיוונו של תלמי כשהיא מונפת למעלה. בעקבות כך, ריסס תלמי את פניו. השוטרים יצאו מהדירה וביקשו סיוע.
בסופו של דבר, כך תואר בכתב האישום, הגיעו למקום שוטרים נוספים, שאחד מהם הותקף על ידי אחד הנאשמים - ובעקבות ריסס אותו השוטר. השניים נעצרו לבסוף והובאו לתחנת המשטרה, כשהם מטיחים לאורך הדרך קללות ואיומים כלפי השוטרים שעצרו אותם. הנאשמים הואשמו בעבירות של איומים, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, העלבת עובד ציבור ועבירות נוספות.
"הנטייה האנושית לתרץ את השימוש בגז פלפל"
אולם, השופט גורדון קבע כי מרבית הסעיפים שבכתב האישום כלל לא הוכחו. בדבריו קבע כי לא הוכח שהנאשם איים על השוטר תלמי באלה כשביקש ממנו לעזוב את הדירה, וכי יש לקבל את גרסת השוטר בזהירות רבה בשל "הנטייה האנושית לתרץ את השימוש בתרסיס גז הפלפל". הוא קבע בין היתר שלא הוכח ששוטר אחר הותקף באגרופים, וכי הקללה "אני אזיין אותך יא מניאק" לא מהווה איום, כפי שתוארה בכתב האישום, אלא שימשה כ"הבעה גסה של מחאה וכעס". הפרקליטות עצמה נסוגה משני אישומים לאחר ניהול שלב ההוכחות בתיק. סנגוריהם של הנאשמים, עורכי הדין דוד הלוי וחנן רובינשטיין, הכחישו את הטענות בכתב האישום.
בסופו של דבר קבע השופט כי הוכח שאחד הנאשמים תקף שוטר כשדחף אותו באמצעות חזהו, וכי הנאשם האחר ביצע עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. אולם, למרות קביעה זו, החליט השופט גורדון שלא להרשיע את הנאשמים, וזיכה את השניים בשל השימוש הלא מוצדק שעשו השוטרים בגז פלפל.
השופט גורדון התייחס לשימוש בגז הפלפל, שאותו כינה "פוגעני" בשל הנזק שהוא גורם לאדם המרוסס. הקריטריונים לשימוש בגז צוטטו בפסק הדין: "הבנה של השוטר שבלי הגז לא יוכל לבצע מעצר, אזהרת החשוד מפני השימוש בגז, ריסוס ממרחק של לפחות מטר ובלחיצה אחת קצרה, ולא במקומות סגורים".
השופט קבע עוד כי לא הייתה הצדקה לשימוש בתרסיס, כשהוא מסתמך בין היתר, על עדותו של השוטר שהיה עמו באירוע. השופט קבע כי על תלמי היה לצאת מהדירה במקום לרסס את הנוכחים בה, ולהימנע משימוש בתרסיס במקום סגור, צר, וממרחק הקטן ממטר. "מדובר באקט פוגעני וחריג", הוסיף.
במקרה נוסף של ריסוס גז פלפל בידי שוטר אחר בשם טארק חוג'יראת התייחס השופט גורדון לעדותה של שוטרת שנכחה במקום בשעת המעצר. השוטרת תיארה כי לא זכרה שהנאשם היכה את חוג'יראת וכי היא נפגעה בעצמה מהריסוס, חשה צריבה בעיניה ונאלצה לצאת מהדירה. בהודעתה במשטרה אישרה כי השימוש בתרסיס הגז היה חפוז וחריג וכי היא עצמה לא הייתה משתמשת בו. "יצאתי החוצה לנשום אוויר ולשטוף פנים ולאחר כמה דקות חזרתי שוב לבניין והתחלתי לקלל במקום כי זה צרב לי בעיניים", סיפרה בעדותה בבית המשפט.
"תכלית העבירות שבהן הואשמו הנאשמים היא לגונן על שוטרים בביצוע מלאכתם", כתב השופט גורדון, "אולם תכלית זו מאבדת ממשקלה שעה שעבודת השוטרים עצמה נגועה בפגם העוסק בשימוש לא מידתי או הכרחי באמצעי כוחני ופוגע". בשל כך זיכה את השניים במסגרת הליך של הגנה מן הצדק - פרוצדורה משפטית המוענקת לאזרחים שנפגעו מידי רשויות השלטון והאכיפה. בפסק הדין אף צוינה העובדה כי מח"ש לא חקרה את השוטרים שכלפיהם נטען כי עשו שימוש מופרז בגז פלפל.
ממשטרת ישראל נמסר: "השוטר איתן תלמי אינו נמנה על שורות משטרת ישראל כבר למעלה משלוש שנים, מאז שנת 2014. קביעות בית המשפט באשר להתנהלות המתנדב ברוך וינשטוק ייבחנו על ידי הגורמים המוסמכים במשטרה".