ירוקים ועלה ירוק? תחפשו גינה אחרת

בסוף השבוע דובר על מגעים לריצה משותפת של מפלגות עלה ירוק והירוקים, מהלך שבהחלט יגביר את סיכויים להיכנס לכנסת הכפית של אחרי הבחירות הבאות. עלה ירוק מנסה להתנתק מעט מתדמיתה האול-סטלנית ולכוון לעבר הנקודות האקולוגיות-סביבתיות. היא עושה זאת בצדק. לעלה ירוק יש קונוטציה והשקפת עולם שמאלית, אך גם אם היא לא מכחישה אותה, היא משתדלת שלא לנפנף בה. אנשיה עדיין רוצים בקולותיהם של מאוכזבי הצבעה מכל רחבי הקשת הפוליטית. אם ייכנסו, שני חברי הכנסת של עלה ירוק בפירוש אינם רואים עצמם בקואליציה של שרון, רחבה או צרה. במצעם המדיני הם קוראים ליציאה למשאל עם מיידי, שיסמן את הדרך לקראת הפשרה. מבחינה משאבית, ייתכן בהחלט שזאת מערכת הבחירות האחרונה שהם משתתפים בה.

מפלגת הירוקים הישראלית, שאני עדיין לא יודע אם תרוץ לכנסת הבאה, לא ממש תהיה שמחה להזדהות עם מסר של לגליזציה. במקרה של איחוד, היא תבקש מעלה ירוק להצניע עוד יותר את השסע הזה. הבעיה היא שלירוקים קשה להתחבר גם עם כל מסר חשוב אחר. אם במקרה של עלה ירוק אתה יודע בערך לאיפה נזרק הקול שלך, אצל הירוקים המצב עמום בהרבה. באתר המפלגה מדובר על כך ש"אנו לא עוסקים בנושאים ביטחוניים ומדיניים שמסיטים, שלא בצדק, את תשומת הלב מהאופן שבו אנו חיים את חיינו בארץ, מאיכות חיינו". בבחירות שבהן אחד המסרים העיקריים המסרבים להיקלט הוא הקשר הישיר בין זיפותו של המצב הביטחוני לעסק הביש הכלכלי שכולנו נמצאים בו, נדמה כי גם מפלגת הירוקים ממשיכה שלא להקשיב.

והבעיה אינה אידיאולוגית, אלא אלקטורלית. עלה ירוק והירוקים, ביחד וכל אחת לחוד, כושלות מלהבין את האנשים שעוד עלולים להצביע להם בסוף. אין למפלגות האלה שום סיבה לחזר אחר מצביעי ליכוד, מהסיבה הפשוטה שרובם יצביעו ליכוד בבחירות האלה. יש להם, מצד שני, סיבה טובה לחדד את המסר הפוליטי. לכנסת רצים בראש מורם, לא בהסתייגות. ויש כיום בלוק לא קטן של אנשי שמאל, כאלה שהם מאוכזבי מרצ או מלאי חמלה אל מול ההתרסקות הצפויה של מפלגת העבודה, שהיו שמחים להצביע למפלגה ירוקה אמיתית ונושכת. ואין להם.

צריך להבין כיצד מתנהלים הדברים בכל העולם. הירוקים באירופה מייצגים ברובם אלטרנטיבה שמאלית צעירה למפלגות השמאל הבלות. את הירוקים באירופה תמצאו בפרלמנט, ובהפגנות ההמוניות נגד הגלובאליזציה. בבחירות האחרונות לנשיאות בארה"ב רץ מועמד הירוקים ראלף ניידר, שהגיע להישג תודעתי לא רע בכלל (רבים מהדמוקרטים תולים בו את האשמה להפסדו של גור). ניידר, שהעלה על נס את זכויות האזרח, יכול להשיב לכם בפירוט רב על עמדתו על כל נושא הנידון בארה"ב. כולל, כמובן, התנגדות מוחצת למלחמה בעיראק, כזאת שלא תמצאו אצל הדמוקרטים בוושינגטון.

יש פה מיסקונספציה של כל נושא איכות הסביבה. ירוק זה לא רק איכות סביבה, ירוק זה שמאל רדיקלי בלי תחפושות, ויש לו קונים בכל העולם. האם במקרה של איחוד וחידוד יהיו לו קונים בארץ? נראה לי שבמצבנו שווה לנסות.

קטן לסיום: מדברים על כמה שהציבור מבין את הקשר בין המצב הביטחוני לזה הכלכלי, על זה שהציבור יודע כי המדינה נסחפת לכיוון נוראי ועם זאת עדיין נוהה אחר הדמות האבהית של אריאל שרון היושב לו במרומים. אני למדתי לקשור בגיל די מאוחר, בעיה קלה של מוטוריקה עדינה, אבל טועה מי שחושב שעם ישראל עדיין לא למד לקשור בין המצב בשטח לאבינו אריאל שבשמיים. הציבור אינו מטומטם, הוא פשוט אוהב את האקשן, וברוח הבחירות, הרי לכם הבטחה: גם אם שרון יתייצב אל מול העם אחרי הפריימריז בליכוד, ויודה כבל עם ועדה כי הוא עצמו ממרה אסון על מדינת ישראל וכי לדעתו הוא בפירוש ראש הממשלה הגרוע ביותר בכל הזמנים – עדיין לא יהיה בזה בכדי לגרוע מניצחונו הסוחף בבחירות.