מיכאיל פופקוב, שוטר לשעבר בדרום-מזרח סיביר, תיאר את עצמו כבעל ואבא טוב בזמן שחשף בפני החוקרים כיצד הטיל אימה על האזור במשך 18 שנה. במהלכן, הוא רצח לפחות 82 נשים כחלק מרצונו "לטהר" את הרחובות והפך ככל הנראה לרוצח הסדרתי הקטלני ביותר בתולדות רוסיה ואחד הקטלניים ביותר בעולם כולו.
פופקוב, בן 53, נעצר ב-2012, בעקבות סדרת בדיקות דנ"א שקישרו אותו לשלושה מעשי אונס ורצח של נשים ב-1997, ובהמשך הודה בפני החוקרים כי הוא רצח נשים נוספות בעיר אנגרסק שבמחוז אירקוטסק במזרח הרחוק של רוסיה, לא הרחק מהגבול עם מונגוליה. פופקוב ניצל את תפקידו, והשתמש בניידת ובמדיו כדי ללכוד את קורבנותיו הרבים.
בינואר 2015 הוא הורשע ברצח של 22 נשים ובניסיון לרצח שתי נשים נוספות במשך שש שנים - מ-1994 ועד 2000 - ונשלח למאסר עולם, ובזמן המאסר החל לחשוף פרטים נוספים מעברו האפל, שזיכה אותו בכינויים "המשוגע מאנגרסק" ו"איש הזאב". אחרי שווידוייו התגלו כנכונים, הוא הואשם ברצח של 60 נשים נוספות, בין 1992 ל-2010, במשפט חדש שנפתח החודש.
פופקוב התעקש בפני החוקרים כי הוא גם עשה את עבודתה נאמנה כשוטר, כל זמן שהוא חי את חייו ה"ראשונים", שבהם היה לדבריו אזרח מהשורה. "הייתה לי משפחה. אשתי ובתי ראו בי בעל ואבא טוב, כפי שבאמת היה במציאות", סיפר פופקוב לחוקרים, לפי עדותו שחלקיה דלפו לכלי תקשורת ברוסיה. "הייתי בשירות, במשטרה, וקיבלתי שבחים על עבודתי. מעולם לא חשבתי שאני לא בריא. במהלך השירות, עברתי מבחנים רפואיים לעתים קרובות ונמצאתי כשיר".
"ניקה" את הרחובות
עם זאת, הוא הודה כי ניהל חיים כפולים. "בחיים השניים שלי רצחתי, והסתרתי זאת בזהירות מכל אחד מתוך הבנה שזאת עבירה פלילית", אמר פופקוב, שאנס כמעט את כל קורבנותיו, נשים בנות 17 עד 38. דפוס הפעולה שלו היה פשוט להחריד - הוא היה אוסף את קורבנותיו במכוניתו, לעתים בניידת, לוקח אותן למקומות מבודדים, אונס אותן ואז רוצח אותן.
הוא תיאר את עצמו כמי ש"ניקה" את הרחובות מזנות, אך רבות מקורבנותיו היו, לפי המשטרה, נשים "רגילות" עם משפחות. "הן היו ברחובות בלילות, ללא מטרה מסוימת וללא ליווי של גברים, והתנהגו בצורה חסרת אחריות", פירט פופקוב את הפרופיל שאפיין את מטרותיו. "הן לא פחדו להתחיל בשיחה איתי, להיכנס לרכב שלי ואז לנסוע לחפש אחרי הרפתקאות, רק לשם השעשוע. הן היו מוכנות לשתות אלכוהול ולקיים יחסי מין איתי".
על חלק מהן, סיפר, הוא פסח: "לא כולן הפכו לקורבנות, אבל את אלו שהתנהגו בצורה רעה רציתי ללמד ולהעניש".
גם את כלי הרצח שלו השיג מהמקום שבו עבד. הוא סיפר לחוקרים כי היה נוהג לגנוב אותם ממחסני כלי הנשק המוחרמים של המשטרה ואז היה משליך אותם בסמוך לזירת הרצח אחרי שניקה אותם מטביעות אצבעותיו. סכין, גרזן או מחבט - פופקוב השתמש בכל כלי שנקרה עבורו. "בחירת כלי הרצח הייתה שגרתית, הייתי משתמש בכל מה שהיה במכונית", סיפר הרוצח.
בין הקורבנות הרבים שלו היו גם כאלו שהיו קשורות אל חייו האישיים, כמו מורתה של בתו בבית הספר למוסיקה. "גופתה נמצאה ביער לצד גופה של אישה נוספת. הבת שלי ביקשה שאתן לה כסף, כי בית הספר אסף תרומות לצורך ארגון הלווייתה. נתתי לה", אמר לחוקרים.
במקרה אחר, בשנת 2000, הוא שב לזירה שבה הותיר שתי גופות, מאחר שהוא הותיר שם מסמך זיהוי משטרתי והוא רצה למצוא אותו בטרם החוקרים יגיעו אליו ויתמקדו באיש משטרה כאחד החשודים. ואולם, כששב על עקבותיו, גילה כי אחת מהן עדיין נושמת. "הייתי בהלם שהיא עדיין בחיים. גמרתי אותה עם את חפירה".
"הוא לא נראה כמו איזה משוגע"
על אף שהיה מסודר בפעולותיו וטשטש היטב את מהלכיו, פופקוב לא צפה את ההתפתחויות הטכנולוגית בקרב החוקרים, שהצליחו להתחקות אחריו בזכות דגימות דנ"א. "נולדתי במאה אחרת, לא צפיתי את זה. אם לא היינו מגיעים לבדיקות גנטיות, לא הייתי יושב כאן לפניכם", טען בפני החוקרים, שלא הצליחו לגלות בתחילה את היקף הקטל האמתי. בניגוד למה שטען בפניהם, הוא לא הפסיק את מעשי הרצח שלו בשנת 2000, אחרי שאיבד את אונו בשל מחלת מין שבה נדבק מאחת מקורבנותיו, אלא המשיך בהם גם לאורך עשור נוסף, עד ל-2010.
גם אחרי שהשיגו ממנו הודאות על 82 מקרי רצח, החוקרים חושדים שייתכן שיש קורבנות נוספים שטרם נמצאו, מחוץ למחוז אירקוטסק. בסיביר טיימס דווח כי אחרי שעזב את עבודתו כשוטר, פופקוב נסע פעמים רבות מעירו אנגרסק אל ולדיווסטוק, שנמצאת במרחק של כ-3860 ק"מ משם, וכי המשטרה חוקרת אם הוא אחראי למעשה רצח שאירעו לאורך הדרך הארוכה - אולם טרם נמצאו הוכחות לכך. סברה נוספת שהועלתה היא כי הוא מעניק את הודאותיו באופן מדוד במכוון, במטרה לעכב את העברתו למושבת עונשין ולהישאר במתקן מעצר.
בתחילה סירבה משפחתו להאמין כי הוא רוצח סדרתי. בתו יקטרינה, בת 30 כיום, אמרה בתחילה כי "אני לא מאמינה לכך. תמיד ראיתי את עצמי כילדה של אבא. במשך 25 שנה היינו יחד, יד ביד". יקטרינה, אם טריה, אמרה אז כי היא קראה ספרי פשע רבים, וכי אביה "לא התאים לשום סיווג של רוצח סדרתי, הוא לא נראה כמו איזה משוגע". ואולם, לאחרונה היא סיפרה כי לא ראתה אותו מאז הרשעתו הראשונה ב-2015, וכי היא רוצה "להסתכל לו בעיניים כדי להבין אם הוא באמת הרוצח הזה".
אם אכן יורשע ברצח של 60 נשים נוספות ושל 82 איש בסך הכל, יהיה פופקוב הרוצח הקטלני ביותר ברוסיה במאה ה-20 ובמאה ה-21. הוא יעקוף את אנדריי צ'יקטילו, "הקצב מרוסטוב", שרצח 52 נשים וילדים בין 1978 ל-1990, כשאת חלקם אף אכל; הוא יעקוף גם את אלכסנדר פיצ'ושקין, רוצח "לוח השחמט" ממוסקבה, שהורשע ברצח 49 איש אבל לפי ההערכות רצח לפחות 60.