אופרה ווינפרי: "ילדת השקים" שעשויה להפוך לאיום הגדול על טראמפ

כשדונלד טראמפ נשאל בתכנית של אופרה ווינפרי ב-1988 אם הוא מתכנן לרוץ לנשיאות בעקבות מודעה שפרסם בעיתונים ובה ביקר את מדיניות החוץ של ארצות הברית, השיב איל הנדל"ן: "כנראה שלא". מי שיהיה לימים הנשיא ה-45, הסביר אז שהוא "אוהב את מה שאני עושה, אבל כן – אני עייף מלראות את מה שקורה למדינה הזו - איך במדינות אחרות חיים כמו מלכים ואנחנו לא, ואם המצב יהיה גרוע מאוד, אני לא שולל את זה לגמרי".

ווינפרי לא ויתרה, ושאלה: "ואם תרוץ, תנצח?", וטראמפ השיב: "אני חושב שאנצח. לא אכנס למרוץ כדי להפסיד. אני חושב שיהיה לי סיכוי רציני לנצח, כי אנשים עייפים מלראות איך מרמים את ארצות הברית. אני לא יכול להבטיח הכל אבל אני יכול להבטיח לכם דבר אחד - אמריקה תעשה הרבה כסף מהאנשים האלה שמנצלים אותנו כבר שנים".

בשנת 1999 שקל זאת טראמפ קצת יותר ברצינות, כאשר על הפרק עמדה ריצה בראשות מפלגה שלישית, "מפלגת הרפורמה". הוא הגיע לאולפני CNN כדי לדבר על כך. המראיין, לארי קינג, שאל את טראמפ את מי ימנה לסגנו. "עוד לא הגעתי לשם, אבל אני אוהב את אופרה. היא תמיד תהיה הבחירה הראשונה שלי. היא אישה נהדרת, היא בנאדם מיוחד. עוד לא חשבתי על זה, נראה".

"צחוק בצד, היית חושב על זה?", שאל קינג. "אם היא תעשה את זה, היא תהיה פנטסטית. היא פופולרית, היא מבריקה, היא אישה נפלאה. אני לא יודע אם היא תעשה את זה. היא קצת כמוני, אני עושה הרבה דברים והיא עושה הרבה דברים. אני חושב שנהיה צוות טוב, היא אישה יוצאת מן הכלל". הוא נקב בשמה גם כשנשאל על כך בהזדמנויות אחרות באותה התקופה.

קשה להאמין, אבל 30 שנים חלפו מאז התיישב להשיב לשאלותיה של ווינפרי על מרוץ אפשרי לנשיאות, ו-19 שנים חלפו מאז נזרקה לחלל האוויר האופציה שירוצו יחד. השבוע עלו שוב שמותיהם של השניים בהקשר למרוץ לנשיאות. אלא שהפעם על הפרק לא עומד שיתוף פעולה ביניהם, אלא דווקא האפשרות שיתמודדו האחד מול השנייה.

נאומה של ווינפרי בטקס פרסי גלובוס הזהב הביא עמו באופן מיידי מבול של תגובות וספקולציות על כוונתה האפשרית של אשת הטלוויזיה והעסקים להתמודד לנשיאות בשנת 2020. העובדה שמקורביה של ווינפרי לא טרחו להכחיש את ההערכות הללו ואף תדלקו אותן, הציתה את הדמיון עבור דמוקרטים ורפובליקנים כאחד, שמנסים לדמיין כיצד יראה מירוץ של טראמפ מול ווינפרי. הנשיא עצמו נשאל על כך ואמר כי הוא "מחבב את אופרה" אך שהוא אינו מאמין כי באמת תרוץ. אבל גם אם היא תרוץ, הוסיף טראמפ כי הוא בטוח בניצחונו.

אופרה ווינפרי נולדה במיסיספי בשנת 1954 לזוג הורים לא נשואים והעבירה את ילדותה בנדודים בין בית הסבתא במדינה הדרומית, אל בית האם בוויסקונסין הצפונית ומשם לאב שהתגורר במדינת טנסי. בכתבה שפורסמה עליה ב"גרדיאן" בשנת 2005 היא תוארה כמי שגדלה בעוני כה מחפיר, עד כי לא אחת תפרה לה סבתה בגדים משקי תפוחי אדמה, מה שהעניק לה את כינוי הגנאי "ילדת השקים", וכי הבובה שבה שיחקה הורכבה מקלח תירס מיובש.

מאוחר יותר סיפרה ווינפרי כי בגיל תשע נאנסה על ידי בני דודה, כאשר בני משפחה וחברים נוספים תקפו אותה מינית גם בשנים שלאחר מכן. את תקופת התיכון העבירה עם אביה בנאשוויל, טנסי. האב ורנון עודד את אופרה להשקיע בלימודים. היא הצטרפה לנבחרת הנאומים של בית הספר, ובמהרה התגלתה כנואמת מוכשרת שזכתה בתחרויות שהבטיחו לה מלגת לימודים לאוניבריסטת טנסי סטייט, שם למדה תקשורת.

בגיל 19 היא קיבלה את העבודה הראשונה שלה כמגישה בתחנה מקומית בטנסי, ומשם התגלגלה להגיש חדשות ותכניות בוקר, תחילה בבולטימור ואז בשיקגו. שם גם הגיעה הפריצה הגדולה שלה, כאשר תכנית הבוקר שקיבלה לידיה זינקה ברייטינג תוך כמה חודשים מן המקום האחרון אל המקום הראשון, והוחלט להעביר אותה בשידור ארצי.

התכנית של ווינפרי שודרה במשך 25 שנים בעשרות מדינות בעולם. במקביל לכל אלה היא שיחקה בסרטים, כתבה ספרים, הקימה חברת הפקות ואף ערוץ טלויזיה. ככל שהזמן חלף היא הפכה למשפיעה יותר - ולעשירה יותר. כשהייתה בת 32 היא הפכה למיליונרית, ובהמשך היתה לאישה המיליארדרית השחורה הראשונה אי פעם. כיום, הונה מוערך בשלושה מיליארד דולר.

במהלך השנים היא תרמה 400 מיליון דולר ליוזמות חינוכיות, והייתה הבנאדם השחור הראשון שנכנס לרשימת 50 הנדבנים הגדולים באמריקה. היא הוכתרה לאחת ממאה האנשים המשפיעים ביותר במאה העשרים של מגזין טיים. מגזין LIFE הכתיר אותה כאדם השחור החזק ביותר בדורה וכאישה החזקה ביותר באמריקה.

שנת 2008 היתה נקודת מפנה ביחס של ווינפרי לפוליטיקה. לראשונה אי פעם היא תמכה פומבית במועמד לנשיאות – ברק אובמה. ולא רק שתמכה בו, אלא גם ערכה עבורו ערבי גיוס כספים ויצאה עימו לסיבוב של הופעות פומביות במדינות הקריטיות שבהן נערכו הפריימריז הראשונים לראשות המפלגה הדמוקרטית. מאז ועד היום היא נחשבת למקורבת מאוד לנשיא לשעבר.

ועכשיו עולה השאלה, האם המעגל ייסגר ואופרה תתמודד מול טראמפ. אבל נראה כי מעבר לפיקנטריה – שני כוכבי על עם קריירה ארוכה בטלוויזיה וידידות ארוכת שנים – מן הצד הדמוקרטי נרשמת התלהבות של ממש בגלל כמה סיבות נוספות. בראש ובראשונה, היעדר של מועמד בסדר הגודל הזה של מוכרות ופופולריות בבורסת השמות הנוכחית.

ג'וש קראוושר, העורך הפוליטי של ה"נשיונל ג'ורנל", אמר בשיחה עם וואלה! NEWS כי "אמנם טראמפ נתפס כפגיע בקמפיין הבחירה מחדש ל-2020, ויש הרבה מועמדים שרוצים להתמודד מולו, חלקם כבר עושים מהלכים. אבל מה שלא משחק לטובתם של הדמוקרטים הוא שיש מעט מועמדים עם פרופיל ברמה הלאומית. לדמוקרטים, חוץ מסגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן אין מישהו בקליבר הזה. הוא יהיה בן 77 ב-2020. אז בתוך הואקום הזה, אופרה נראית מועמדת הגיונית".

הגיל של ביידן, כמו גם של מועמד פוטנציאלי אחר, ברני סנדרס, מרחף כל העת מעל כל דיווח הקשור באפשרות שיתמודדו, ומרתיעה לא מעט דמוקרטים שקוראים להם לזוז הצדה. רק בשבוע שעבר, למשל, נדרש ביידן להגיב בראיון לדברים של הבכיר הדמוקרטי הווארד דין שקרא למועמדים המבוגרים "לזוז לכל הרוחות מן הדרך", וחייך כשאמר: "תמסרו לו שאני גובר עליו פיזית".

זו רק דוגמה קטנה אבל היא ממחישה את החיפוש הבלתי פוסק במפלגה אחר הדמות האולטימטיבית שתתחרה בטראמפ. בשורה השנייה ישנם שורה של סנאטורים פופולריים כמו אליזבת' וורן, קורי בוקר, קאמלה האריס וקירסטן ג'יליברנד, אבל נכון להיום, כל אלה נחשבים לפחות מוכרים, משפיעים ואהודים מווינפרי.

גם ג'ושוע כהן, יועץ דמוקרטי שהיה חלק מהקמפיין של אובמה בשנת 2008 משתמש באותן המילים, "ואקום מנהיגותי", כמה שעשוי לשחק לטובתה של ווינפרי בפריימריז הדמוקרטיים. "אחד הלקחים שאנחנו לומדים מ-2016 הוא שמצביעים רוצים מועמדים מעוררי השראה", הוא אומר בשיחה עם וואלה! NEWS. "אנשים ראו את הכריזמה של אופרה, שמעו את המילים וראו השראה. והם רוצים את זה ממנהיג. יש לנו ואקום מנהיגותי. יותר מכל דבר אחר אנחנו צריכים מועמד שיש לו סיפור לספר, שהוא מעורר השראה, שיש לו יכולת להשמיע קולות של אחרים, שהוא יכול לתת קול למוחלשים ולאחד את המדינה והעם. טראמפ גורם להרבה דמוקרטים להתעניין במי יהיה המועמד שלהם ב-2020".

לדברי כהן, "הדמוקרטים פשוט משתוקקים למצוא את ה'אנטי טראמפ'. אופרה היא אישה אפרו-אמריקנית שבנתה את עצמה בעשר אצבעות, היא טייקון תקשורתי. היא אנטי טראמפ. היא הגרסה הפרוגרסיבית שלו. אז הדמוקרטים מחפשים להעצים את הקול הזה".

כיום נחשבת אופרה לאחד האנשים הפופולריים בארצות הברית, אבל כניסה שלה לחיים הפוליטיים צפויה לשנות את המצב הזה כמעט באופן מידי ויכולה גם להשליך על עסקיה, מה שבוודאי יגרום לה לחשוב פעמיים על כניסה למרוץ.

לדברי קראוושר, "דיוויד אקסלרוד, היועץ של אובמה לשעבר, אמר שכניסה למרוץ פוליטי היא כמו MRI לנשמה. היא יכולה לאבד את התדמית שלה, את הפופולריות שלה. זה שונה מאשר להיות סלבריטי בהוליווד עם תדמית שאתה בונה בזהירות. בפוליטיקה יש מחקרי אופוזיציה שבודקים את כל השלדים שיש לך בארון ומציגים אותך באור הכי שלילי שיש. לאופרה אולי יש פרופיל מתאים לנשיאות, אבל אנחנו לא יודעים על הרקע שלה. והדברים האלה יצוצו בשנה בדרכים בקמפיין נשיאותי".

ומתי אנחנו צפויים לראות אותה מקבלת החלטה? השניים מעריכים כי לא בקרוב. לדברי קראשוור, "היא לא צריכה להחליט כרגע, יש לה עוד הרבה זמן, זה האינטרס שלה לא להודיע מוקדם. ככל שהיא תודיע מוקדם היא תישחק מהר. היא תחכה יותר קרוב ל-2020, כי אחרת ידברו עליה שנתיים רצוף אנשים יתעייפו מהרעיון הזה. היא בטח תתחיל בשיחות פרטיות עם אנשים".

כהן אומר כי כדי להבין האם היא מתכוונת להתמודד, צריך לראות כמה אקטיבית היא תהיה בשנה הקרובה. "אם הייתי מייעץ לה, הייתי אומר לה לתמוך במועמדים במרוצים לבחירות אמצע הקדנציה בקונגרס, לעשות אירועים פומביים, להיות נוכחת במדינות שבהן תהיה הצבעה מוקדמת בפריימריז של המפלגה בשנת 2020. יהיה מעניין לראות איזה מהלכים היא עושה מאחורי הקלעים. ואם כל זה לא יקרה כנראה שהיא לא תרוץ. יכול להיות שהיא רוצה לבחון את הטמפרטורה של המים. פעולותיה בחודשים הקרובים ילמדו אותנו לאן מועדות פניה".

לצד כל אלה, נשמעים גם הרבה ספקות במפלגה הדמוקרטית בפרט ובמערכת הפוליטית בארצות הברית בכלל מן התרחיש שבו תתקבע נורמה חדשה שבה כדי להיות מועמד לנשיאות יהיה די בלהיות סלבריטאי, ללא ניסיון כלשהו במדיניות או בממשל. אז האם אנחנו נכנסים לעידן שבו הידוענים הם השולטים בפוליטיקה?

לדברי קראוושר, "זאת השאלה הגדולה. להיות סלבריטי, זה הנכס הגדול ששיחק לטובתו של טראמפ. זה מאפשר לך לחמוק מזה שיבדקו בצורה מדוקדקת את המדיניות שלך. טראמפ נקט בעמדות שלא כולן עולות בקנה אחד עם המפלגה הרפובליקנית. אם אופרה תרוץ היא בטח תנקוט בעמדות קצת יותר מתונות משל המפלגה הדמוקרטית".

כהן, לעומתו, סבור כי אין חשש שהמירוץ לנשיאות יהפוך לנחתם הבלעדית של ידוענים: "טראמפ בהרבה דרכים גרם לזה להיראות כאילו כל אחד יכול להיות נשיא: אין לו ניסיון בממשל, הוא מעולם לא התמודד קודם, הוא לא בקונצנזוס, הוא מעורר מחלוקת. אולי כל אחד יכול להיות מועמד אבל לא כל אחד יכול להיות נשיא, ובטח לא לעשות את זה כמו שצריך".