הפרקליטות ניסתה "לשפר" עדות שוטר - והנאשמת בייבוא סמים זוכתה

בית המשפט המחוזי בירושלים זיכה בשבוע שעבר נאשמת בתיק סמים, תוך שהוא מותח ביקורת נגד הפרקליטות שניסתה לערוך "מקצה שיפורים" בעדותו של שוטר שעקב אחרי האישה ובן זוגה. בפסק דין זה נקבע גם כי העובדה שידעה על התנהלות בעלה, לא מרשיעה אותה באופן אוטומטי. הנאשמת, מצדה, טוענת כי נגרם לה נזק בלתי הפיך, ואילו מהפרקליטות נמסר כי פעלו בתיק זה כמו ביתר התיקים, "ביושרה ובהגינות במטרה להביא לחקר האמת".

לפי השופט אלכסנדר רון, הנאשמת, מלי סיטון, ידעה על מעשי בעלה, רפי. "לכל הפחות, עצימת עיניים מצידה, הייתה גם הייתה", כתב. אלא שלמרות זאת, ולמרות שהיא התלוותה אליו בחלק מההכנות לביצוע עסקת ייבוא סמים מאמסטרדם, הוא קבע כי "החלטת אישה ללוות את בעלה, אפילו יודעת היא, או לפחות עוצמת את עיניה, שאין מעשיו כשרים, אין בה כדי להפכה לשותפה לפשעיו". מדובר בקביעה בעלת חשיבות משפטית רבה בתיקים דומים.

כך למשל, קבע השופט כי נסיעה משותפת לאמסטרדם, או התלוות לפגישה במושב שנגעה לעסקת הסמים, לא הופכות אותה לשותפה אקטיבית למעשה. גם העובדה ששימשה לעתים ככתובת לשותפיו לעבירה של בעלה, שיצרו עמה קשר, לא הפכו אותה, לדברי השופט רון, לשותפה לפשע. אלא שהשופט לא הסתפק בכך וביטל גם את חשיבותה של הראיה החזקה ביותר נגד סיטון.

הסעיף שבו הואשמה סיטון נוגע לאירועים שהתרחשו לפני כשנתיים, בסוף שנת 2015. לפי המתואר בכתב האישום, בני הזוג סיטון ושותף נוסף תכננו לייבא קוקאין מאמסטרדם, לאחר שפגשו בעיר ישראלי שאמר להם כי הוא יכול להשיג בעבורה את הסמים. בעלה של סיטון, רפי, הואשם גם בניסיונות קודמים לייבא קוקאין מדרום אמריקה.

לפי התכנית, סיטון היה אמור לטוס לאמסטרדם ביחד עם אייל, שותף נוסף. אייל היה אמור לבלוע את הסמים ולהבריח אותם לארץ. הכסף הועבר אולם אייל לא הצליח ליצור קשר עם הישראלי הנוסף, רק בטיסה נוספת הצליח אייל להשלים את העסקה: 400 גרם קוקאין נבלעו על ידו כשהם מחולקים ל-38 יחידות, המכונות "זרגים". כשבוע לאחר מכן, נתפסו בני הזוג סיטון שברכבם 190 גרם קוקאין שהיו מוטמנים בתיקה של מלי.

בעלה של מלי הורשע במסגרת הסדר טיעון, אולם המקרה שלה נגמר אחרת. בכתב האישום נגדה נטען כי ידעה על מעשי בעלה, כי התלוותה אליו לפגישות שהיו קשורות לעסקת הסמים, שמעורבים אחרים יצרו עמה קשר והחזקת הסמים בתיקה, ביום שבו נתפסה על ידי המשטרה. לשיטת הפרקליטות, כל אלו הוכיחו את מעורבותה בעסקת הסמים. עם זאת, כאמור, דווקא העדות החזקה ביותר נגד מלי סיטון הפכה לעדות מזכה בבית המשפט.

מדובר בעדותו של העוקב המשטרתי, שתיאר במזכר שחיבר ביום מעצרה, את הכנסת הסמים לתיקה על ידי בעלה. "תוך כדי הליכת השניים לרכב נראה הנדון (הבעל – א"ס) פותח את התיק כשהוא בידה של האישה ומכניס את החבילה לעבר פנים התיק", כך תיאר העוקב את הפעולה. כמעט שנה לאחר שחיבר את הדוח הוזמן העוקב להעיד בבית המשפט.

דווקא ההגנה הסכימה לוותר על עדותו, מתוך מחשבה שהמזכר לא מלמד על כך שהאישה הייתה מודעת להכנסת הסמים לתיקה. אולם הפרקליטות הייתה זו שהתעקשה להעיד אותו - הוא זומן לפגישה שנערכה יום לפני מתן העדות, ובעקבותיה, חיבר מזכר נוסף שבו פירט את כוונתו במזכר המקורי. במזכר הנוסף, תיאר העוקב כי האישה פתחה את תיקה ואפשרה את הכנסת הסמים – כלומר: שהאישה הייתה מודעת לכך שבעלה מחזיק סמים אצלו.

"אין דעתי מאד נוחה כלל ועיקר ממצב בו ערב הדיון נערכת פגישה בפרקליטות בין העד לבא כוח המאשימה, ובעקבותיה נערך מקצה שיפורים למזכר שנכתב למעלה משנה קודם לכן. מאבחן אני בעיה הן במישור ההתנהלות והן במהימנות של כל דבר שנוסף על המזכר", כתב השופט רון. "יש לתמוה מאוד כיצד בחלוף זמן כה רב נזכר העד בפרטים שלדידו היו טפלים עד כי לא מצא אותם חשובים דיים כדי שיירשמו במזכרו סמוך לאירוע...להערכתי, עדות העוקב יותר משיש בה כדי לסבך את הנאשמת, היא עדות מזכה".

אם לא די בכך הרי שאייל, מעורב נוסף שהורשע בהליך נפרד, הוכרז עד עוין במהלך המשפט – הליך שבו נוקטת הפרקליטות כשעד סותר בבית המשפט את הגרסה שמסר במשטרה. אותו אייל תיאר שוב ושוב כי מלי אינה קשורה לעסקת הסמים וכי לא הייתה מעורבת בה.

חוקר: מקודם אמרת שיש לה... שהיא עמוד התווך בזה.

אייל: אמרתי בינה לבינה, לא בסחר, בעניין של הבית... אני לא אגיד לך משהו שהוא לא נכון גם אם תתהפך עוד מאה פעם. אתה רוצה שאני אגיד לך משהו שהיא אשמה בו בזמן שאני לא יודע אם היא אשמה בו?

כאמור, השופט רון גם התייחס באופן עקרוני לאחריות הפלילית המוטלת על אישה שבעלה "עבר להתנהל בצד האפל של הירח". השופט רון כתב בפסק דינו כי "לשיטת הפרקליטות, בפועל, כמעט כל בת זוגו של עבריין תימצא שותפה לעבירות שביצע בן זוגה... אינני רואה כמובנת מאליה את עמדת המאשימה לפיה האישה צריכה בפועל להתנתק מבן זוגה... ספק אם על מעשים כגון התלוות לבעל, בנסיעות בארץ ובחו"ל, ואגב כך להתנהג בדרך סבירה למערכת היחסים הזוגית וללא כל מעורבות אקטיבית במעשה העברייני, נכון להחיל את גדרי האחריות הפלילית המקובלת".

בשיחה עם וואלה! NEWS, אמרה מלי סיטון: "אני עדיין לא מעכלת את הזיכוי הזה, אחרי סבל של שנתיים. רק עכשיו אני מבינה מה עבר עליי. אני מסתכלת על זה מהצד וזה נראה כמו סרט רע. זה הכניס אותי לחרדות. אמרתי לעצמי 'אני כזו קטנה', ולכי תתמודדי עם העוצמה של המשטרה והפרקליטות. גם לא עשיתי, וגם באו אליי בשקרים. התפרק לי הביתה בגלל התיק הזה. הייתי חודשיים בנווה תרצה, אני מטופלת בטיפול פסיכיאטרי וסובלת מפוסט טראומה וחרדה כוללנית. נענשתי על זה שאני נשואה לעבריין. השופט אמר שזה לא הופך אותי לשותפה. לא הייתי צריכה להיות חלק מכתב האישום הזה. הם עשו לי נזק בלתי הפיך. אני לא יודעת איך אתאושש מזה".

מעורך דינה של סיטון, דוד הלוי, נמסר בתגובה: "צר לי על הסבל הרב שנגרם למרשתי, כתוצאה מניהול הליך סרק מיותר שהסב לה נזקים קשים בכל תחומי חייה. מלכתחילה לא היה מקום להעמיד לדין את מרשתי בתיק 'שאין בו כלום ולא היה בו כלום'. למרבה הצער הרושם המתקבל הוא כי גורמי החקירה והפרקליטות יצאו מגדרם ועשו מעשים בלתי ראויים בניסיון נואש לבסס את כתב האישום. למרבה המזל, בית המשפט דחה בתוקף ניסיון זה ואף ביקר את הפרקליטות בשל כך. הדברים דלעיל, כמו גם זיכוייה המלא של מרשתי משני האישומים מדברים בעד עצמם".

מפרקליטות מחוז ירושלים נמסר בתגובה: "במזכר שכתב עד התביעה הוא תיאר הכנסת חבילה (שהתבררה כסמים) אל תיקה של הנאשמת כשהתיק היה בידיה. לפני עדותו בבית המשפט נפגש הפרקליט המייצג בתיק עם העד לפגישת הכנה לעדות. מדובר בפגישות המתקיימות בכל תיק והן נעשות בהתאם להנחיות פרקליט המדינה. במהלך הפגישה, הבהיר העד את הסיטואציה שתוארה במזכר, ועדכון על כך הועבר לידי הגנה, כמקובל".

עוד נמסר: "יצוין כי פרט זה אינו סותר אמירות קודמות, אינו מוסיף או גורע מהם - אך יש בו כדי להבהיר את האופן הכנסת חבילת הסמים אל תיקה של הנאשמת. הפרקליטות פעלה בתיק זה, כמו ביתר התיקים, ביושרה והגינות מתוך מטרה להביא לחקר האמת. הפרקליטות תלמד את הכרעת הדין ותשקול הגשת ערעור".