פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בשורה משמחת ברמת הגולן: אוכלוסיית הצבאים גדלה ב-20% ב-2017

      בתחילת השבוע נספרו בגולן 381 צבאים, זאת בעקבות פעולות שנעשו מצד רשות הטבע והגנים לעצירת הידלדלות אוכלוסייתם. לפי אקולוג מחוז צפון ברשות, באותה דרך ניתן היה למגר את הכלבת המתפשטת באזורים אחרים בצפון

      צבאים ברמת הגולן, 10 בינואר 2018 (מערכת וואלה! NEWS , יניב כהן, רשות הטבע והגנים)
      כמעט 60 יותר מבשנה שעברה. צבאים ברמת הגולן (צילום: יניב כהן, רשות הטבע והגנים)

      אוכלוסיית הצבאים ברמת הגולן גדלה בכ-20% בשנת 2017 - כך עולה מספירה שנתית שביצעה רשות הטבע והגנים (רט"ג). בספירה שנערכה בתחילת השבוע נספרו 381 צבאים, לעומת 320 בשנה שעברה. "הכיוון נכון. אני מקווה", העיר בזהירות לוואלה! NEWS ד"ר עמית דולב, אקולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים על הממצאים.

      לדבריו, "מדובר בתוצאות מעודדות לחיה שכמעט ונכחדה, גם בארץ ישראל". ד"ר דולב הוסיף כי בשנת 1984 חיו ברמת הגולן כ-5,000 צבאים וכי "מסיבות שלא לגמרי התבררו, מראשית שנות ה-90 ירד מספרם בהתמדה עד שב-2009 הגיע ל-160 בלבד, במקביל לירידת מספר הצבאים גם בגליל".

      עוד הוסיף כי הירידה בהיקף אוכלוסיית הצבאים נמשכת כבר שנים. "מאז שהבנו שהאוכלוסייה בגולן קרסה אנחנו מנסים לטפל בדברים", הסביר. "אנחנו פועלים בכיוון שאנחנו מאמינים בו ואנחנו חושבים שהתוצאה הזו היא חלק מהמגמה שמשקפת את כיוון הפעולה המתאים". ברט"ג מציינים כי מדובר רק בתחילתו של תהליך, אבל מעודדים ממספר פרמטרים - בהם עלייה ניכרת באזור הגולן בשנים האחרונות ביחס שבין כמות העופרים למספר הנקבות. נתון שלדבריהם גם לו ישנה השפעה על מגמת הגידול במספר הצבאים.

      ספירת צבאים בצפון הארץ, ינואר 2011 (רשות הטבע והגנים)
      ספירת צבאים בצפון הארץ, 2011 (צילום: רשות הטבע והגנים)

      ד"ר דולב ציין כי "כמעט כל קיומו" של הצבי הארץ ישראלי הוא במזרח התיכון וכי "מכל הארצות הוא נעלם למעט ישראל, המפלט האחרון שלו". לדבריו, "אולי יש עוד כמה מאות בדרום טורקיה. חווינו את אותה ירידה ניכרת בעיקר בדרום הגולן שלא תמיד ידענו להסביר אותה וכשהבנו במה יש לטפל זה היה מאד מורכב".

      "הבעיה העיקרית הייתה אוכלוסיית תנים גדולה מדי", הסיר דולב. "אוכלוסייה גדולה כזו של תנים יודעת ליצור נזקי כלבת, ליצור נזקי חקלאות רבים וגם לפגוע במערכת הטבעית. כך למשל באופן מאד אינטנסיבי לפגוע באוכלוסיית הצבאים ולא לאפשר להם להתאושש, כי הם פוגעים הרבה מאד בצעירים ולא מתאפשר לאוכלוסייה לגדול".

      תן חוצה את גבול ירדן ישראל (מערכת וואלה! NEWS , אופיר בן-חמו)
      תן בגבול ישראל וירדן (צילום: אופיר בן-חמו)

      "אחת הפעולות שאנחנו מדברים עליה גם למיגור הכלבת היא סניטציה-תברואה. בשיתוף משרד החקלאות, משנת 2011 כל עדרי הבקר בארץ נמצאים בביטוח פינוי פגרים. משטחי המרעה של רמת הגולן בלבד פונו בשנים האחרונות 300 טון פגרים כל שנה. הצבאים לרוב לא מתקרבים ליישובים ולכן זה משמעותי עבורם. המזון הזה היה עבור התנים, בעיקר בשטח הפתוח, וברגע שאנחנו מסלקים אותו כמות התנים שיכולה לשרוד שם קטנה ואז הלחץ על הצבאים יורד.

      לדבריו, "זה מלמד כמה גדול הכוח של המזון שאנחנו מספקים. משרד החקלאות עשה את זה בעקבות מחקרים שאנחנו קידמנו, המשיך תהליך שהרשות התחילה ואנחנו מאד מברכים על זה. התוצאות מלמדות כמה התהליך נכון ושנכון להכניס אותו לתחומים נוספים שלצערנו הוא לא קיים בהם". עוד הוסיף דולב כי באזורים שבהם מתגלים היום מקרי כלבת רבים, לא נחסמו מקורות המזון לתנים. "הם הגיעו לאוכלוסיות גדולות, וכשהן צפופות הן מריצות את הכלבת", אמר.