האולם באור יהודה נצבע אמש בצבעי חג, ולא בגלל עוד מסיבה לכבוד השנה האזרחית החדשה, אלא לרגל חגיגת ההודיה לכבודה של פריאל ימין, נערה חייכנית בת 17 שחלתה בשנה שעברה בסרטן מסוג נדיר והחלימה. במהלך השנה עברה ימין שרשרת טיפולים ארוכה בבית החולים שיבא בתל השומר ובהמשך עקב החמרה במצב נאלצה לטוס עם אמה לגרמניה לעבור סדרה נוספת של הקרנות וטיפולים. עכשיו, החיוך לא יורד מפניה, כשהיא צועקת מאושר: "ניצחתי את המחלה, אין כלום! הגוף שלי נקי".
בשיחה עם וואלה! NEWS מגוללת ימין את השנה הקשה בחייה. "התחילו לי כאבים ברגליים, שהלכו והתגברו. אני ממש זוכרת ששרף לי מתחת לשוקיים, ממש לא הצלחתי לישון בלילות ורופא המשפחה ניסה להרגיע אותנו ואמר שאלה רק כאבי גדילה", סיפרה. בהמשך, שחזרה, מצבה החמיר והיא התחילה לנוע בצליעה. "אז אמא החליטה שהולכים להיבדק בתל השומר, ועברתי שם סדרה של בדיקות, שאמרו שהכול תקין", הוסיפה. "אבל אז החליטו הרופאים שאעבור גם בדיקת MRI וכך הם גילו שאני חולה. בהתחלה אמא ניסתה לשמור את זה בסוד ממני, היא לא רצתה שאדע, כששאלתי 'למה לא הולכים הביתה', היא פשוט נעלמה. ואז התחילו להגיע אליי לחדר רופאים ופסיכולוגים שהסבירו לי שאני חולה".
ימין משחזרת כיצד שהרופאים שאלו אותה "מה את מעדיפה שינשור לך השיער או שתהיי נכה" ומחייכת, עכשיו כשהכול מאחוריה. "אני כילדה, שלא רוצה שיגעו לה בשיער אמרתי 'להיות נכה' והרופאים אמרו לי שזה לא אפשרי כי הם לא רוצים שיהרסו לי החיים". לדבריה, ההלם הראשוני שהיא חולה בסרטן הגיע כששיערה החל לנשור עקב הטיפולים הכימותרפיים. "מהר מאוד נחתתי על הקרקע והבנתי שאני עוד אחת מאלפי החולים בסרטן שלצערי הם כמוני".
"הייתי עוצמת עיניים ואומרת שאני אצא מזה"
"יש לי אמא גיבורה שגרמה לי גם בתקופה הקשה רק לחייך", סיפרה כשהיא מסתכלת בגאווה על אמה, פאני, ומוסיפה כי למדה "להתרגל" לדמותה החדשה. "נראתי אחרת, לא הייתי נפוחה, לא ידעתי מה זה כדורים ומה זה אשפוזים בבית חולים", שחזרה. "הייתי צריכה להבין שאין דבר כזה מסיבות, אין דבר כזה יציאות עד אמצע הלילה, זה ליהנות אבל לשמור על עצמך כל הזמן. אפשר ליהנות גם כשחולים. היו ימים שהייתי נשברת, אבל הייתי עוצמת את העיניים ואומרת שאני אצא מזה. הבנתי שאני חייבת להיות שמחה תמיד, גם בשביל אמא וגם בשבילי כדי שאצא מזה ואתגבר על המחלה".
במהלך הטיפולים במחלה נאלצה פריאל לטוס יחד עם אמה לתקופה ארוכה לגרמניה, שם אושפזה ועברה טיפולי הקרנה. "זו הייתה תקופה מאוד קשה. ארץ זרה, את לא מבינה את השפה, אנשים שאת לא מכירה, זה רק אני ואמא שלי לבד, כל הזמן דיברתי עם בורא עולם וביקשתי שיחזק אותי, בכל פעם שהייתי נכנסת למכונת ההקרנה עצמתי את העיניים ואמרתי 'בורא עולם אני מרגישה שאתה שומר עליי'", היא נזכרת.
"כשחזרתי מגרמניה, הגעתי לבית החולים ושאלתי את הרופא שלי למה אי אפשר לעשות ניתוח, אם הגידול נעשה קטן ופשוט להוציא אותו? ונגמור את כל העניין. והוא אמר לי בהתרגשות, 'פריאל אין מה לנתח, אין שם כלום'". לשנה החדשה איחלה לעצמה ימין "בריאות, בריאות, בריאות". לדבריה, "פעם לא הערכתי את זה, היה חשוב לי היופי והטיפוח, היום כשאני מגיעה להיבדק במחלקה בתל השומר ורואה מה תינוקות חולים עוברים, אני אומרת הכול קטן לעומת הבריאת, אין על מה לבכות".
בעיניים נוצצות מאושר, מספרת פאני, אמה של פריאל, על הטלטלה שעברו חייה בשנה החולפת. "אני לא מאחלת לאף אחד לעבור את מה שעברנו בשנה האחרונה, זה הדבר הכי מפחיד שיכול לקרות, לשמוע שהילדה שלי חולה בסרטן ושאני לא יכולה להציל אותה", שחזרה. "לראות אותה כאן לידי עכשיו מחייכת וחוגגת אין לתאר את זה, הכוח של בורא עולם, נס גלוי". היא הוסיפה כי בתקופת ההתמודדות עם מחלתה של בתה חשה חוסר אונים. "חוץ מלתמוך ולחבק אין לי הרבה מה לעשות. כששמעתי שפריאל חלתה, הדבר הראשון ששאלתי זה 'למה הילדה שלי ולא אני'".
לדבריה, ימי הטיפולים פגעו בהווי המשפחתי. "עזבנו הכול בצד, מתנערים מכל המחשבות, מהילדים האחרים, מהעבודה, מהחבר'ה, מהיומיום, ורק מתמקדים בפריאל", סיפרה. "האחים של פריאל ירדו בלימודים בכל הטראומה שהמשפחה עברה, לא דאגתי לפרנסת הבית, לא הצלחתי לחייך, היה לי קשה לתפקד כאמא, הכול נעלם". ימי האשפוז של פריאל, סיפרה, היו קשים ואינטנסיביים. "לא היינו הולכים הביתה, אלא נשארים להתאשפז שבועות, בין לבין המצב מסתבך, גילו אצל פריאל גידול בראש, הכול עוד יותר סגר עלינו, הרגשתי שהעולם שלי חרב, אנשים רצו להתקרב ולסייע ולא נתתי לאף אחד להתקרב ולתמוך בנו".
בין עשרות החברים ובני המשפחה שתמכו בהן לאורך התקופה הקשה מזכירה ימין גם את סגן ראש עיריית אור יהודה, אפי גוטמן ואת חברתה הטובה, הזמרת ליאת בנאי. "בתחושה אימהית הרגשתי שפריאל הבריאה", שחזרה את הטיסה חזרה מגרמניה. "הצחקתי את כל המטוס, חזרנו לישראל מנצחות, חיכינו לתשובות ואז עודכנו שאנחנו נקיות נס גלוי מעל הטובה". לכבוד השנה החדשה איחלה "בריאות לסובבים אותי ושנחזור להיות משפחה כמו שהיינו, לחום, לאהבה ולשמחה כמו שהיינו. אני רוצה שכל השמחה תחזור".
בין מי שסייעו לפאני בארגון הערב המרגש היה גם שהם אמסלם, נער בן 18 מיבנה. זאת, לאחר שהמשפחה נכנסה לחובות בשל הטיפולים היקרים בגרמניה. אמסלם איבד בגיל צעיר את דודתו, לאחר מאבק במחלת הסרטן, ונדר לסייע ולשמח צעירים שחלו בסרטן. "הגענו הערב לחגוג לפריאל שניצחה את המחלה", אמר. "פריאל לא ויתרה לעצמה והאמינה שתחלים, למרות השנה הקשה ולמרות הטיפולים הארוכים מחוץ למדינה שלה מחוץ לבית שלה". אמסלם שמר לאורך כל תקופת הטיפולים על קשר עם פריאל, וכדי להמתיק מעט את הנסיעה הקשה ארגן לימוזינה שלקחה אותה ואת משפחתה וחבריה הקרובים לחגוג קצת לפני הטיפולים האינטנסיביים. "לפריאל יש משפחה מדהימה, אמא שלה לאורך כל הדרך עודדה אותה ותמכה בה, האמינה שפריאל תנצח את המחלה", הוסיף.
בין עשרות פעילויות ההתנדבות שמארגן אמסלם לטובת נזקקים, הוא בעצמו מצוי בקשר עם אמנים מוכרים כמו עומר אדם, מאור אדרי, עדן בן-זקן, נועה קירל ואחרים שלדבריו לעיתים אף מגיעים לשמח את החולים שהוא מסייע להם. "האמנים נותנים מעצמם מכל הלב, מגיעים בשמחה לקחת חלק בהופעות התרמה למען ילדים חולי סרטן, אחרים אפילו מגיעים לשדה התעופה ומפתיעים את החבר'ה הצעירים שחוזרים מהטיפולים הקשים בחו"ל", הוסיף. "עוד מחווה יפה היא שכל אמן, לא משנה כמה הוא פופולרי ונחשב, תמיד שומר כרטיסים למען הצעירים האלה, שיגיעו וינקו את הראש קצת מהתקופה הקשה שעוברים. שיהיה להם שמח על הלב".