החורף מגיע, השעון מתקתק והרשויות נאבקות כדי לעמוד ביעד שהציב הנשיא עמנואל מקרון: לסלק את המהגרים מרחובות צרפת ומיערותיה. מאחר שזה לא קרה עד לסוף השנה החולפת, ממשלו של מקרון הגביר את הלחץ מספר הגירושים הואץ, הלחץ על מהגרי עבודה גבר וניתן אישור לרשויות לערוך בדיקות זהות במקלטי חירום.
מבקרי המדיניות מתוסכלים מכך שהקשחת הצעדים נגד המהגרים העטופים במסווה של רצון טוב סותרת את תדמיתו של מקרון כאיש זכויות אדם, שהצליח לגבור על הימין הפופוליסטי בבחירות לנשיאות, וחוצה קו כפי שלא עשה שום נשיא במדינה שמתארת את עצמה כערש ההגנה על זכויות האדם.
דרך המעברים המושלגים בהרי האלפים ודרך מעברי הגבול עם ספרד ועם גרמניה, המהגרים ממשיכים להגיע לצרפת. רק בפריז לבדה, גירשה המשטרה כ-30 אלף איש ששהו ברחובות בשנתיים האחרונות.
איש לא מטיל ספק בכך שמערכת קליטת המהגרים של צרפת, הסובלת ממחסור בדיור והמתנות ממושכות בטיפול בבקשות מקלט, זקוקה לתיקונים. "אתה חי ברחוב, או באוהל. לפעמים יש לך אוכל, לפעמים אין לך", אמר סמסור רסולי, מבקש מקלט בן 25 מאפגניסטן, בעודו עומד בתור במתקן קליטה בפריז, בשעה 6:00. כמה ממבקשי המקלט העבירו את הלילה שלהם על המדרכות המזוהמות, כדי לשמור על מקומם. המקום נסגר באמצע היום, אחרי שמאה המקומות המוקצים מדי יום לבקשות מקלט נתפסים.
"זה חורף, אני לא יכול לישון ברחוב", אמר רסולי.
קבלת מקלט אמנם מאפשרת דיור זמני, אך לפי גורמים ממשלתיים, רק כשליש מ-95 אלף בקשות המקלט שהוגשו בשנה החולפת התקבלו.
המחנה המאולתר הענק שהשתרע בעיר הנמל קאלה ופורק בשנה שעברה המחיש את הבעיות הללו. שוהיו פוזרו ברחבי צרפת, אך אחרים ממשיכים לבוא בתקווה להגיע לבריטניה וסובלים מתנאים קשים. בית המשפט העליון בצרפת קבע כי המהגרים היו נתונים לתנאים לא אנושיים ומשפילים, וחקירה שנפתחה בהוראת משרד הפנים מצאה כי "סביר" שהמשטרה השתמשה בכוח מוגזם נגד המהגרים, כפי שארגון משמר זכויות האדם טען בדוח בנושא.
כחלק מהחרפת הצעדים, רפורמה עמוקה במערכת קליטת הפליטים וההגירה תעלה לדיון בפרלמנט בחודשים הקרובים, כשעיקרה להאיץ את הליך הקליטה אך גם מאפשרת לרשויות להחזיק עד ל-90 יום אנשים ללא מסמכים במרכזי מעצר, בטרם הגירוש.
ביולי, אמר מקרון בנאום שנשא בפני קבוצת מתאזרחים כי הוא רוצה ש"הרחובות והיערות" יהיו נקיים ממהגרים עד לסוף השנה הקרובה. "אני רוצה שיהיו מקומות לינה לזמן חירום בכל מקום". על אף שדבריו נשמעים לכאורה הומאניים, השורה התחתונה ברורה.
מקרון הבהיר כי הוא לא יקבל מהגרי עבודה בצרפת וכי הוא רוצה שמי שלא זכאי למקלט יגורש ואף לא ינסה להגיע לצרפת. לשם כך, הוא נוקט מדיניות רב-חזיתית, המשתרעת עד לאפריקה. נקודות סינון הוקמו בצ'אד ובניז'ר כדי לברור בין הזכאים למקלט לבין מהגרי העבודה בטרם הגיעו למדינה.
בנוסף לכך, הוראה של שר הפנים, שפורסמה בעיתון לה מונד, הטילה על נציגי הרשויות השונות לפעול נגד המהגרים הלא חוקיים, "לגרש במהירות" את מי שאינו זכאי למקלט ולדווח על התוצאות בתוך שבועות.
הוראות חדשות שניתנו בחודש שעבר הדליקו נורות אדומות. משרד הפנים הורה לרשויות האזוריות להקים "צוותים ניידים" לבדיקת מקלטי החירום, כדי לבחון את מעמדם של אותם מהגרים. המקלטים הללו הם סמל ותיק לעזרה לנזקקים והם נחשבו כחסינים, אפילו עבור שירותי הביטחון.
המדיניות של מקרון ביחס למהגרים זעזעה גם כמה מתומכיו, ואחת מחברות מפלגתו אף פרשה מהסיעה בעקבות זאת. "לא כל הזרים בצרפת הם טרוריסטים, לא כולם חלק מהונאה לקבלת מענקים חברתיים" אצרה סוני הקרימי, לקול מחיאות הכפיים של האופוזיציה.
מנהיגת הימין הקיצוני, מארין לה פן, שהובסה על ידי מקרון במאי, רואה את הכיוון שבה צועדת הממשלה כ"ניצחון פוליטי" של מדיניות החזית הלאומית, המתנגדת להגירה.
ז'אק טובו, האחראי מטעם הממשלה על הגנת זכויות האדם במדינה, אמר כי הממשלה "רוצה יותר גירושים ויותר מהר". ואולם, הוא אמר כי "היא לא לוקחת בחשבון את אלו שמצבם פגיע".
בעקבות הביקורת, ראש הממשלה אדואר פיליפ אמר כי החודש יחלו התייעצות עם ראשי עיר, חברי פרלמנט וארגוני סיוע במטרה לסייע במתן מזון ודיור למהגרים.