בחירתו של חמאס: הקשר בין הפיוס עם הרשות להפגנות בטהראן

במהלך ההפגנות המתקיימות באיראן נגד המדיניות הכלכלית שמוביל המנהיג העליון עלי חמינאי, נשמעו קריאות זעם נגד העברת הכספים לארגוני הטרור הפלסטיניים בעזה. משמרות המהפכה מעבירים סכומי עתק למימון חיזבאללה בלבנון, החות'ים בתימן, מיליציות שיעיות בעיראק, המערכה בסוריה ופעילות טרור באזורים נוספים. המפגינים האיראנים היו רוצים לראות את הכסף עובר להשקעות במדינה כדי לקדם את הצמיחה ולייצר מקומות תעסוקה עבור האזרחים.

בשנים האחרונות, חמאס החל להדק את קשריו עם טהראן ככל שגדלה המצוקה הכלכלית ברצועת עזה, מתוך תקווה לקבל מהם תקציבים בתמורה להשפעה. אך לאחרונה חלה תפנית. המציאות החדשה דחקה את חמאס לידי נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי - אותו נשיא שהוציא את תנועת האחים המוסלמים מחוץ לחוק, ולאחר מכן, כאפקט מתבקש, הכריז על הזרוע הצבאית של חמאס כלא חוקית.

יש כמה סיבות לכך שמצרים הפכה להיות פרגמטית כלפי ממשלת חמאס ומניעה תהליך פיוס בינה לבין הרשות הפלסטינית.

בחודשים מאי ויוני צפויה להתקיים מערכת בחירות לנשיאות במצרים. לפי הערכות במערכת הביטחון בישראל, א-סיסי ייבחר. למרות זאת, הוא עסוק בלייצב את המציאות הביטחונית באזור כשברקע הבעיות הכלכליות והדמוגרפיות החמורות שמהן סובלת מדינתו.

יש גם בעיות אחרות, כמו הסכר שמקימה אתיופיה וצפוי להשפיע על מקורות המים של מצרים. הגבול הלובי הנמשך לאורך 2,000 קילומטרים מהווה בעיה גם הוא: בין אם בשל מעבר פעילי אל-קעאדה, ובין אם בשל הברחות אמצעי לחימה איכותיים, כמו טיל הקורנט שבשבוע שעבר פגע במסוק של בכיר מצרי בחצי האי סיני. בשלב זה, המצרים עסוקים בגיבוש הסכמים עם ראשי השבטים באזור על מנת לסכל את ההעברות.

ביחס לחמאס, מאות פעילי דאעש מייצרים פיגועים רצחניים בסיני, ועל מנת להצליח במשימת הכרעתם, א-סיסי קידם מהלכים מול הארגון. ראשית, הוא פועל לניתוק הארגון לא רק מדאעש ומשאר הפעילים הסלפים ברצועת עזה - אלא גם מאיראן.

זאת הסיבה שהוא מקדם את תהליך הפיוס עם הרשות הפלסטינית, פותח לסירוגין את מעבר רפיח ומאפשר הכנסה של סחורות וחומרי בנייה ומעבר של משלחות ושל אזרחים למצרים. בנוסף לכך, א-סיסי מקדם הקמת בריכות ענק של דגים כדי להניע את הכלכלה, לשפר את התשתיות הרפואיות ולייצר מקומות תעסוקה. זאת, בניסיון לצמצם פער של עשרות שנים בין מחוז סיני לבין מצרים כדי לייצר תקווה ואופק למקומיים.

א-סיסי מבין שלאורך זמן צבא מצרים לא יוכל להמשיך עם ההפצצות מהאוויר. במילים אחרות: להמשיך להרוג פעילי דאעש על ידי תקיפה מהאוויר של מבנה, שיחד איתם תפגע גם במבנה הסמוך ותהרוג משפחה שלא מעורבת בטרור. המצרים מבינים כי הם חייבים לפעול בצורה כירורגית כדי לא לייצר מעגל דמים חדש. בשלב זה, הם מתקשים להשתפר בכך.

מנהיג החמאס ברצועת עזה יחיא סינוואר הפנים את מצב הארגון תחת הלחצים השונים, ולכן הוא מרקד בין כמה חתונות. מצד אחד הוא מנסה לרצות את מצרים ולגדוע את מעבר הסלפים לסיני, ומצד שני הוא מתאמץ לקדם תהליך פיוס עם הרשות הפלסטינית כדי להסיר את הסנקציות הכלכליות מעל הממשלה ברצועה. אך במעמקי ליבו הוא חותר להעתקת המודל של חיזבאללה - ארגון טרור בתוך מדינה. אבו מאזן קרא את המפה והוא אינו מוכן לתהליך. לכן, הוא גורר את רגליו כדי להעביר מסר חד וברור: או הסכמה של חמאס לשליטה מלאה של הרשות הפלסטינית ברצועה, או כלום.

סינוואר נחוש להביא לשקט באזור גם מול ישראל כדי לשמור על המשילות, אך במקביל חותר גם להשגת כסף. המצוקה בעזה הולכת וגדלה. בשלב זה, אחד היעדים הוא איראן שמחפשת להרחיב את השפעתה על הרצועה. הזרוע הצבאית דוחפת לכך, על אף ההשפעות החמורות שעשויות להיות לתהליך זה מצד מדינות רבות בהן ערב הסעודית ומדינות סוניות נוספות.

מרבית חומרי הבנייה לשיקום עזה נכנסים דרך מעבר כרם שלום. כשערב הסעודית מנהלת מערכה גלויה נגד איראן ומסייעת גם למצרים, ניתן להסיק שגם מעבר רפיח עשוי להיסגר.

ביום חמישי התראיין שר הביטחון אביגדור ליברמן לאתר מתאם פעולות הממשלה בשטחים בערבית, "אלמונסק", והתייחס לקשר בין טהראן לבין עזה ובין חמאס לבין הג'יהאד האסלאמי ומשמרות המהפכה. לדבריו, אם האיראנים ישקיעו כספים בעזה - לא יבואו משקיעים אחרים לרצועה.

בכירי חמאס מקיימים ביקורים תכופים בטהראן. מהלכים אלה מעוררים דאגה במערכת הביטחון בישראל, ויש סימנים מובהקים גם לשינוי בשטח: בתחילת החודש, באחת ממסיבות העיתונאים שקיים דובר החמאס, מרבית המיקרופונים היו של רשתות איראניות.

כרגע מצרים מנסים להחיות את ההידברות בין חמאס לרשות הפלסטינית, וכשיגיע רגע הפיצוץ יידרש סינוואר להכריע: האם הוא פונה לאיראן, או מעדיף את הציר הסוני המתון, על כל המשתמע מכך.