שר האוצר, לא שר המוסר: למה כחלון עשוי להציל את נתניהו

(בווידאו: סקר המנדטים, נובמבר 17)

בשבוע האחרון, הקואליציה והאופוזיציה התנהלו במעין שני יקומים מקבילים: בעוד האחת העסיקה את עצמה במופע פרלמנטרי מרהיב והעמידה פיליבסטר לתפארת על חוק ההמלצות, השנייה הייתה עסוקה בעיקר בהמתנה דרוכה ומעקב אחר השעון המתקתק עד לפרסום המלצות המשטרה בעניינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מתישהו בחודש הבא. נתניהו עושה מאמץ גדול ומוצלח לשדר עסקים כרגיל, אבל מאחורי הקלעים, הוא מתכונן לקרב על חייו הפוליטיים – שתלויים כרגע אך ורק באיש אחד – שר האוצר משה כחלון.

לו זה היה תלוי בשר האוצר, סביר להניח שהוא היה מוותר על התענוג, אבל כחלון סומן כבר ממזמן כחולייה החלשה בקואליציה, זו שעשויה להביא לסיום מוקדם של ממשלת נתניהו אחרי שיפורסמו המלצות המשטרה, שככל הנראה יבססו את החשדות הידועים של שוחד, מרמה והפרת אמונים. מאז שהקואליציה חזרה מפגרת הקיץ, הוא נתון תחת לחץ תקשורתי ופוליטי הולך ומתגבר להתייצב מול נתניהו ולבלום את מסע ההפחדה והחקיקה בהובלת הליכוד נגד המשטרה בכנסת. ההפגנות של פתח תקווה, שעברו בינתיים לרוטשילד, החליפו את המטרה הקודמת, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ועכשיו פרצופו של כחלון הוא זה שמתנוסס על רוב השלטים.

בעיניהם של מגני טוהר המידות והלוחמים בשחיתות, כחלון אמור להיות האיש שיודיע שלא ניתן להשלים עם עננה של חשדות לשוחד מעל ראשו של ראש ממשלה, יבער את נגע השחיתות ויציל את המדינה מידיו של נתניהו. אבל קצת כמו בשירו של אריק איינשטיין, "כתבו עליו בעיתון הרבה דברים, והוא בכלל לא ידע שהוא כזה", ובדיוק כמו במשבר התאגיד, כחלון נקלע לסיטואציה הזו כמעט בטעות. במקום לשאת את דגל התקשורת החופשית ומגן שומרי הסף, הוא היה מעדיף לעסוק במלחמה העיקשת בהורדת מחירי הדיור ובשיווק שלל תוכניות והטבות לציבור תחת הכותרת "נטו". הוא רוצה להמשיך להיות שר האוצר, ולא שר המוסר, וזה השיקול היחיד שיקבע את צעדיו.

הסיסמה שמתנוססת על שלטי החוצות בכבישים המהירים היא "נטו כחלון", אבל יש מאחוריו גם מפלגה, "כולנו", שיש בה לפחות שלושה חברים שקשובים מאוד לרחשי הציבור. אחרי שטרפדו את קידום החוק הצרפתי ועיקרו מתוכן את החוק לאיסור פרסום המלצות המשטרה כך שלא יחול על נתניהו, רועי פולקמן, רחל עזריה ומרב בן ארי התייצבו במוצאי שבת שעברה בהפגנת הימין בכיכר ציון, והיו למעשה הכוח הפוליטי העיקרי שגיבה את מארגן ההפגנה, יועז הנדל, אל מול מתקפות שלוחות רסן של מועדוני המעריצים של נתניהו.

הסיטואציה המוזרה בה חברי קואליציה מפגינים נגד הממשלה בה הם חברים הייתה בידיעתו ובאישורו של ראש המפלגה שלהם, אבל ביום שני – כחלון שם להם מעצור. בישיבת סיעה כעוסה ונוזפת הוא דרש מהם להפסיק מיד את הרעש, ואפילו איים על עתידם בכנסת. "חוק ההמלצות יעבור, אני לא מדבר על זה. אני מדבר על ההמלצות שיוגשו נגד ביבי - אני מבקש שלא לעסוק בזה!", אמר להם, לפי דיווח בערוץ עשר. הסצנה עשתה את שלה. עזריה ובן ארי המשיכו במחאתן השבוע, כשהן נעדרו מההצבעה על חוק ההמלצות, אבל הפעם - הן עשו את זה בשקט, בלי ציוצים ובלי ראיונות לוחמניים בתקשורת. כחלון קרא את הח"כים לסדר, הזכיר להם שבסוף הוא מפלגה של איש אחד, והם נמצאים שם בזכותו. בשבועות הקרובים, עד לפרסום המלצות המשטרה, הם ייבחנו ביכולת שלהם לאחד את השורות, והוא – ביכולת לנווט בין השיחים הקוצניים.

מבחינתו של כחלון, נטו, באמת אין שום אינטרס לפרק את הממשלה וללכת לבחירות מוקדמות לפני שהוא מצליח למלא את הבטחת הקמפיין שלו להוריד את מחירי הדיור. במיוחד לא כשהסקרים מראים שיש סיכוי גדול למדי שנתניהו יהיה גם זה שירכיב את הממשלה הבאה, ודווקא כולנו היא זאת שלא ממש יציבה בסקרים. היחסים של כחלון עם נתניהו ידעו בשנה האחרונה עליות ומורדות, אבל למרות לא מעט רגעי דרמה וקרבות קרדיט בלתי פוסקים, הם מצליחים לעבוד יחד בשיתוף פעולה. בתווך, התרחשה עוד דרמה פוליטית, שהפכה את השאלה אם נתניהו וכחלון "כבר כן" או "כבר לא" לקצת פחות רלוונטית: בחירתו של אבי גבאי לראשות מפלגת העבודה שינתה לחלוטין את מאזן הכוחות. הטינה והאיבה של כחלון לגבאי היא מן המפורסמות, וכשהוא זה שניצב בצד השני, נתניהו הפך פתאום לאופציה המועדפת.

יתרה מכך, בעולם ספקולטיבי והיפותטי, אפשר לדמיין תרחיש בו נתניהו מבקש אחרי הבחירות להקים ממשלת אחדות עם המחנה הציוני, וכחלון עוד ימצא את עצמו מאבד את תיק האוצר היקר ללבו כל כך, דווקא ליריבו המושבע גבאי. שורה של סקרים פנימיים שנערכו במפלגות שונות בשבועות האחרונים מאותתים שהמחנה הציוני נמצא דווקא במגמת היחלשות, כך שכדי לרסק את גבאי, לכחלון ממש אין סיבה למהר לבחירות מוקדמות. כך שברמה הפוליטית, נטו, האינטרס של נתניהו וכחלון חופף, והם יכולים לדהור יחדיו אל מעבר להמלצות, להעביר את תקציב 2019 ולהבטיח את יציבותה של ממשלה. בכיר בקואליציה הימר השבוע בזהירות שהסיכוי שהקואליציה תצלח את המלצות המשטרה עומד על כ-60%, "אלא אם כן יש שפן בכובע של המשטרה, שיטלטל את אמות הסיפים".

עם זאת, בסביבת נתניהו עדיין חוששים שחוסר האמון בין נתניהו וכחלון יוביל להסלמה שתכריע את הכף. אחרי משבר התאגיד, היחסים של נתניהו העכירו עד כדי כך שנותרו צלקות עמוקות. כשברקע מרחף התרחיש הספקולטיבי הנוסף בו כחלון חובר ליאיר לפיד ויש עתיד, שהוא ככל הנראה האופציה הריאלית ביותר להחלפת שלטון נתניהו והליכוד, אף אחד בבלפור לא נח על זרי הדפנה. בתחילת 2016, נתניהו ניסה לפייס את כחלון והזמין אותו לחומוס בשוק בירושלים לעיני המצלמות; בסוף השנה, תידרש מסעדה לפחות ברמה של מדריך מישלן כדי להפיג את המתיחות ולחדש את הברית, וגם זה לא בטוח יעזור.

מוקדם יותר החודש, בהדלקת נר לחנוכה באשדוד, כחלון פנה במהלך נאומו לכדורגלן העבר חיים רביבו שישב בקהל ואמר "רביבו יגיד לכם, שחקן שלא משחק לא יכול לטעות", וביקש לדחות בכך את הביקורת של האופוזיציה והתקשורת על התנהלותו הפוליטית, ובמיוחד על כך שלא טרפד את קידום חוק ההמלצות. אם נמשיך בהקבלה לעולם הכדורגל, כחלון הוא עכשיו השחקן המרכזי, שברגע זה יושב פצוע בחוץ בשולי המגרש, וכל האצטדיון עוצר את נשימתו לראות אם הוא חוזר למשחק. הוא האיש שיכריע אם נתניהו יצלח את המלצות המשטרה ויצליח לגלגל את ההכרעה לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה, ולדחות לפחות בשנה את האיום הפוליטי על כהונתו, אבל הוא מגיע לרגע הזה חבול ופגיע מכמה החלטות פוליטיות ששחקו לו את המותג, ודווקא עכשיו – אסור לו לגמגם והוא לא יכול לטעות.